הכל כבר מושלם, מחר עם שחר הם אמורים לצאת לדרך אל היריד הענקי בו יוכלו להרוויח ריווח עצום. הדרך שלפניהם ארוכה מאד, עליהם לחצות ימים ויבשות חבלי ארץ ומדינות, לשם כך הכינו לעצמם את כל מה שרק יכול להיות להם לעזר בשהותם בניכר. הם לא חסכו הוצאות ומאמצים והשקיעו עמל ויזע להגיע אל השלמות להצלחת הנסיעה, לשם כך אף שכרו מורה דרך מומחה ושילמו על כך במיטב כספם.

השחר האיר, הכל עומד ומצפה להופעתם, אבל אז מתברר שפניהם כלל לא מיועדות לנסיעה, הם מתהלכים בעצלות ומעבירים זמנם לריק, מביטים בחוסר ענין בעגלות העמוסות כמי שאין כל זה שייך להם. מורה הדרך עומד נדהם, "מדוע אין יוצאים לדרך?!" הוא שואל בפליאה, "לא כלום! – עונים הם ביבשות – מדי שנה לפני היריד זה הולך כך. אנחנו מכינים את כל הדרוש אבל בסוף אנחנו נשארים בבית. לאחרונה החלטנו שאנו אפילו לא מנסים לצאת, כיון שבין כך אנו נשארים לבסוף, אבל את ההכנות אנו עושים כי כך הורגלנו מאז".

זה נשמע חסר הגיון: ראשית, מה פירוש מכינים ונשארים? אפילו אם היו מנסים כמה פעמים להגיע ולא מצליחים היו צריכים לנסות מחדש, בפרט כשרכשו כלים חדשים ואפשרויות חדשות להגיע, ומדוע שאפילו לא ינסו? שנית, אם אכן הם יודעים מראש שלא ינסו, מה טעם הם משקיעים בהכנות באופן נמרץ כל כך?

* * *

'ירח האיתנים', שהוא איתן במצוות, כל אחד מכין את ה"ראש" לכל השנה, כל מצוות הימים הנשגבים שעברו עלינו לטובה נועדו לשמש כ"ראש" חדש ונפלא לכל השנה הבאה עלינו לטובה, בחגים וזמנים קדושים אלו רכשנו כוחות עליונים חדשים ומיוחדים; ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים, סוכות ושמחת תורה, קדושות על קדושות, הכל מיועד להתחלה חדשה במסחר הנפלא של חיי היום יום במשך השנה כולה. דקדקנו במועדים אלו שהכל יהא כדת וכדין, שילמנו על כך במיטב. אך כשמגיע הרגע המיוחל והשנה מתחלת, ואנו אמורים לצאת לדרך בתנופת התחדשות, תוקפת הזקנה והעצלות את מפתחי הלב ומותירים מאחור את כל ההכנות מבלי להשתמש בהם.

'שבת בראשית' באה ללמד את כוחה של ההתחדשות, להתחיל באמת מחדש. הבריאה כולה אמנם מתחדשת בכל עת, "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", בכל יום נעשים שינויים חדשים שעל ידם יוכל כל אחד מאתנו להצליח אע"פ שבעבר נכשל ונפל. אך יותר מכך היא ההתחדשות בתחילת השנה. זה עתה קיבלנו ראש חָדָש, כוחות חדשים, תקוות חדשות. כל כוחו של היצר לגזול מאתנו את האוצר היקר הזה הוא רק במין טמטום של זקנה שמקפיא את הרצון לנסות להתחדש באמת ובפועל, ועלינו להשיב מלחמה שערה; דווקא עכשיו להתחיל מ'בראשית'! החגים הקדושים היו ה"ראש" שאחריו צריך למשוך את ה"גוף" כולו. כל ההתחלות אכן קשות, אך כאן בדיוק נמצא המפתח להמשכת כל הכוחות הללו שקיבלנו בירח האיתנים לכל השנה כולה.

וכך מלמדנו רבי נתן: "צריך האדם לידע ולהאמין, שהשם יתברך עושה חדשות בכל עת, ואין יום דומה לחברו, מכל שכן שאין שנה דומה לחברתה ובכל יום, ובפרט בכל שנה ושנה מתחדש הכל לגמרי, ובודאי יגמור השם יתברך והצדיקים מה שהתחילו. ואם בתוך כך עובר עלינו מה שעובר בכלל ובפרט והסט"א והבע"ד מתפשט לאורך ולרוחב בכל פעם, אעפ"כ השם יתברך עוזר לנו בכל יום, ובפרט בכל שנה, שאנו מקבלים קדושת ראש השנה ויום כיפור עד שמחת תורה, ואז מסיימים התורה וחוזרים ומתחילים אותה, ונגמר בכל שנה תיקונים חדשים לכל אחד באופן שיוכל כל אחד להתחדש לטובה תמיד, ובלבד שיאמין בהאמת, שהשם יתברך מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, בפרט כל שנה ושנה, עד שסוף כל סוף יהיה נגמר התיקון בשלמות על ידי משיח צדקנו, שיבוא במהרה בימינו" (ליקוטי הלכות, ספר תורה ד, ח).

* * *

זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. וכדבריו הקדושים: "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה אלפים פעמים רחמנא ליצלן, אף על פי כן אין שום יאוש בעולם כלל, וצריך להתחיל בכל פעם מחדש, כי ה' יתברך מקבל תענוג ושעשועים מהגרוע שבגרועים. אדרבא, זהו עיקר גדולתו יתברך כשהרחוקים מאד מאד ממנו מודים בו יתברך ומתחזקים באמונה ומודים ומשבחים אותו יתברך. על כן צריכים להתחדש בכל פעם. וזה שכתוב 'בראשית' ודרשו רבותינו זכרונם לברכה בשביל ביכורים שנקראים 'ראשית' ברא העולם, כי עיקר בריאת העולם היה בשביל בחינה זו, בחינת התחדשות, שהיא בחינת ביכורים, בחינת ראשית, בחינת 'בראשית ברא אלקים', שבשביל 'ראשית' ברא אלקים את השמים, שעיקר בריאת שמים וארץ היה בשביל 'ראשית', דהיינו שיתחיל האדם בכל פעם מראשית כאילו היום הוא ראשית התחלתו, כי זה עיקר תיקון העולמות, כי גם ה' יתברך מחדש אותם בכל יום מחדש" (ליקוטי הלכות, ביצים ה"ה).

וכך הוא כותב במכתב לבנו: "החייתני בדבריך במה שכתבת שרצונך להתחיל מעתה 'בראשית ברא', כך הוא המידה וכך יפה לך ולכולנו, ואינך יודע בעצמך מה שכתבת כי עמוק הוא, עמוק עמוק מי ימצאנו" (עלים לתרופה, מכתב שלח).

נתחיל מ'בראשית', לא ניתן לאותם רגשי ייאוש וזקנה לגזול מאתנו את הכוחות המחודשים שקיבלנו. נתחיל מחדש לעמול בקנייני אמונה, בתורה בתפילה ובעבודת המידות, נתחיל מחדש בקיום עצות הצדיק ובפרט בקימת חצות, התבודדות, התחזקות, והתחדשות. נתחדש בלימוד ספריו הקדושים, ובשיחת חברים באהבה. נאמין בכוחות החדשים הללו שקיבלנו, ואז אכן נראה אותם מלווים אותנו בס"ד על כל צעד ושעל בהצלחה מחודשת.