ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > פרשת השבוע > ליקוטי הלכות לפרשת שמות

ליקוטי הלכות לפרשת שמות

כ״ו בניסן תשע״ט

לקט הארות וביאורים נפלאים ממעיינו העמוק של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב מלוקטים מספריו הקדושים ומספרי תלמידו הגדול רבי נתן מברסלב, לפרשת השבוע: פרשת שמות

ויוסף היה במצרים (א,ה)

עיקר הקיום והתקווה הוא על ידי בחינת יוסף הצדיק שהוא בחינת איש אשר רוח בו, שיודע בכל פעם לנשב על לב בני ישראל ולנפוח העפרורית, שהוא בחינת עצבות, מלבם ולהלהיב לבם לה' יתברך בהדרגה ובמידה וכו', כי הוא יודע להפוך כל היגון ואנחה לששון ושמחה. וזה ויהי כל יצאי ירך יעקב שבעים נפש, בחינת שבעים פנים לתורה, שהם שבעים אנפין נהורין [=פנים מאירות] שזה בחינת שמחה בחינת מבקשי פניך יעקב וכו'. (כמו שמבואר בהתורה "צוית צדק", בליקוטי מוהר"ן א,כג, עין שם).

(ליקוטי הלכות, אורח חיים, הודאה ו,נז)

ויוסף היה במצרים

על ידי ויוסף היה במצרים, הקדים ה' יתברך רפואה למכה לשלוח מקודם את יוסף למצרים, ונמכר לעבד שהוא בחינת מרירת העצבות שהוא בחינת עבדות וכו', ועמד בנסיון והתחזק גם שם בשמחה כמו שכתוב ויהי יוסף איש מצליח כמו שמבואר במדרש שהיה מפזז ומרקד. כי במרירת הגלות כשמתגבר העצבות ביותר זהו עיקר העצה: לעשות מילי דשטותא כדי לשמח את נפשו במרירות כזה. וכמו שכתוב בדוד שהיה משנה טעמו לפני אבימלך, שהיה שם בסכנה גדולה בגלות גדול ועל כן עשה שם מעשה שטות ויתיו על דלתות השער וירד רירו על זקנו וכו'. ועל כן עיקר קיומם במצרים ויציאתם משם היתה על ידי ויוסף היה במצרים, שהקדים לשלוח את יוסף הצדיק לשם.

(ליקוטי הלכות, אורח חיים, הודאה ו,נז)

ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף (א,ח)

יוסף הוא בחינת כל הנקודות טובות שיש בכל אחד מישראל, שכולם נמשכין מהצדיקים בחינת יוסף, שהוא נקודה הכללית שממנו נמשכין כל הנקודות טובות שבכל אחד (כמו שכתוב במקום אחר)ובכל ימי הגלויות שכולם מכונים בשם מצרים, בכל פעם הוא בחינת ויקם מלך חדש וכו'. כי בכל פעם יצרו של אדם מתגבר עליו מחדש והוא נקרא מלך בחינת מלך זקן וכסיל, וממנו נמשכין כל ההתנגדות והמניעות של המונעים והחולקים העומדים בכל פעם. כי לא אחד בלבד עומד עלינו לכלותינו ח"ו אלא שבכל דור ודור ובכל פעם עומדים עלינו בבחינת ויקם מלך חדש, חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזרותיו, ושניהם אמת. שעומדים בכל פעם חוקים ומונעים חדשים ממש וגם מתחדשות גזירותיו, שבכל פעם גוזרים ואומרים דיבורים רעים חדשים שהם כנגד האמת שרוצים למנוע ולהפיל את האדם על ידי זה מתורה ותפילה וכו' וזהו אשר לא ידע את יוסף עשה את עצמו כלא ידע. שעושים את עצמם כאלו לא ידעו כלל את מעלות הצדיק בחינת יוסף שהוא כלל הטוב שהכניס כל כך טוב בישראל והם רוצים להתגבר לבלבולים חדשים להפיל את כל אחד ח"ו להסתכל רק על הרע לא על הטוב, מה שבאמת צריכין להיפך.

(ליקוטי הלכות, אורח חיים, עירובי תחומין, ו,יח)

ותחיין את הילדים (א,יז)

צדיקי הדור נקראים מיילדות העבריות על שעוסקים להוליד בישראל תולדות קדושות של תורה ומעשים טובים. וזה אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה, ואמרו רבותינו ז"ל שפרה שמשפרת את הולד. פועה שפועה מדברת והוגה לולד כדרך הנשים המפיסות תינוק הבוכה. כי הצדיקים מחזקים את ישראל ומשפרים אותם על ידי הנקודות טובות שמוצאים בהם, שזה בחינת הנך יפה רעיתי וכו', ועל כן נקראים שפרה שמשפרים את הולד. וכן נקראים גם כן פועה, על שם שפועים והוגים ומדברים עם ישראל ושורקים ומצפצפים אליהם לחזקם ולעוררם ולהגביהם ולהרימם מכל מיני שפלות וירידות ונפילות שלהם. ומזרזים אותם בכל יום ובכל עת להתעורר מחדש בעבודת ה' בכל מה שיוכלו לחטוף, והוא ממש כדרך שמפייסים תינוק הבוכה, כמובן לכל מי שיודע הרחמנות וההתנהגות שמתנהגים הצדיקי אמת עם ישראל. והסטרא אחרא שהיא בחינת פרעה היא בוודאי ההפך מכל זה, כי היא רוצה להפיל עצבות ומרה שחורה על כל אחד, עד שלא יהיה ניכר הטוב שבו ולהמית אותו על ידי זה חס ושלום, וזה בחינת מה שגזר פרעה על המיילדות אם בן הוא והמיתן אותו, כמבואר בפנים. כי הסטרא אחרא רוצה להתלבש גם בהצדיקים שיחלישו דעת ישראל ויפילו אותם חס ושלום. אך המיילדות הנ"ל אינן שומעות אליו, רק ותחיין את הילדים, שכל עסקם רק להחיות ולחזק את הילדים שהם בני הנעורים הרוצים לגשת אל הקודש. שצריכים רק להחיותם ולחזקם בכל מיני חיות והתחזקות, שכל זה הוא בחינת ותחיין את הילדים.

(אוצר היראה, צדיק פד; על פי: ליקוה"ל, אורח חיים, תחומין ו,יא)

ויזעקו ותעל שוועתם (ב,כג)

בחינת שובבי"ם שבהם נוהגים הכשרים להתענות ולצעוק לה' יתברך בתפילות וסליחות, כי באלו הימים קוראים בתורה בענין גלות מצרים וגאולתם שהיה על ידי צעקה. וכמו כן צריכים עתה בגלות הזה. וזהו "שובו בנים שובבים", שעקר כל הצרות והגלויות רחמנא לצלן, הם על ידי חסרון הדעת, שזהו בחינת שובבים, שכל אחד הולך בעולם כמו משוגע ושובב ממש, כמו שנאמר "וילך שובב בדרך ליבו". וכשיבין האדם בעצמו כל זאת, איך הוא שובב ומשוגע ממש, כי הולך אחרי שרירות ליבו ואינו מסתכל על תכליתו הנצחית, בוודאי יחוס על עצמו ויצעק הרבה לה' יתברך, ועל ידי זה יזכה, לפי בחינתו, להוליד המוחין והדעת, שעל ידי זה עיקר הגאולה בכלל ובפרט, בכל אדם ובכל זמן.

(ליקוטי הלכות, יורה דעה, גילוח ה,ח)

מדוע לא יבער הסנה (ג,ג)

תחילת התגלות למשה שהיה על ידי מראה הסנה, שראה והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל וכו', ופירש רש"י שם שהשם יתברך נתגלה לו מתוך הסנה, משום עמו אנכי בצרה וכו'. היינו כי הסנה הוא בחינת החוחים והקוצים הסובבים את השושנה העליונה, שהם בחינת הקושיות והמבוכות שמכניסים הכופרים על השם יתברך ועל מקורביו האמיתיים, שמשם עיקר אריכות הגלות. ועל כן נתגלה אליו השם יתברך מתוך הסנה, וראה משה שהסנה בוער באש והסנה איננו אוכל, היינו שאש דקדושה שהוא התגלות דעת התורה שהם בחינת רשפי אש, בחינת הלא כה דברי כאש וכו' שזה האש עוסק תמיד לבער ולכלות את הסנה וכל החוחים והקוצים, דהיינו לבטל כל הכפירות וכל הקושיות והמבוכות ואף על פי כן והסנה איננו אוכל, כי עדיין נשארים קושיות ומבוכות ועקמומיות בלב. ועל זה התפלא משה הרבה ואמר אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה, השיבו השם יתברך של נעליך מעל רגליך וכו', היינו שבענין השגת המקיפים יש כמה וכמה מדרגות בלי שיעור כי הם כל קיבול השכר של עולם הבא, שכל אחד יקבל כפי ערכו, כפי עבודתו, כי השגת המקיפים הנ"ל הם בבחינת לעתיד לבוא צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהן וכו וכמו שמובא בהתורה כ"א(בליקוטי מוהר"ן א), שזהו בחינת כל צדיק נכוה מחופתו של חבירו וכו' ע"ש. וכל הקושיות והמבוכות שבעולם נמשכין משכליות המקיפים שאינם זוכים להשיגם, ואפילו מי שמשיג איזה מקיפים עדיין יש מקיפין אחרים שלא השיגם עדיין, ומשם באים גם עליו קושיות ומבוכות; וכן למעלה מעלה, גבוה מעל גבוה, עד שיש מקיפים גבוהים ונשגבים כל כך, שגם הצדיק הגדול מאד בקדושה גדולה עדיין הוא צריך לקדש את עצמו עוד יותר ויותר עד שישיג גם אלו המקיפים וכו'. וזה שהשיב השם יתברך למשה של נעליך מעל רגליך, ומובא בתיקונים, שרמז לו שיפשיט מעצמו הגוף שנגעה בו בת פרעה וכו', היינו שהשיב לו שאפילו הוא, משה רבינו, בעצמו אי אפשר לו לבער הסנה והקוצים, שהם כל המבוכות כי אם על ידי שיפשיט ממנו גופו, אף על פי שבודאי כבר היה גופו קדוש מאד בקדושה נפלאה, אף על פי כן, מאחר שיש בו איזה אחיזה מנגיעת בת פרעה, צריך עתה להפשיט הכל מכל כל, כדי שיוכל להשיג מקיפים גבוהים כאלו. מכל שכן וכל שכן שאר העם בני ישראל שלא נתקדשו עדיין כראוי כלל, שבודאי עדיין אי אפשר להם לזכות להשגת המקיפים בשלימות, ובשביל זה באים עדיין על דעתם קושיות ובלבולים שהם בחינת סנה וחוחים וקוצים וכו'. ועל כן הסנה בוער באש התורה והדעת שמגלין הצדיקים, ואף על פי כן והסנה איננו אוכל ומנקבים ועוקצים את הדעת והלב של איש הישראלי על ידי הקושיות והמבוכות שהם בחינת סנה וקוצים כנ"ל, כי הכל מחמת שלא התחילו להפשיט את גופם כלל ולא קידשו שבעת הנרות כראוי.

(ליקוטי הלכות, יורה דעה, גילוח ה,יא)

ראה ראיתי (ג,ז)

ענין זה לחפש תמיד הטוב שבישראל וללמד עליהם זכות תמיד, הוא ענין גבוה ועמוק מאד מאד. ויש בזה מדרגות רבות בין הצדיקים הגדולים, כמו שמצינו שאפילו גדולי הצדיקים לפעמים לא ידעו ללמד זכות כראוי, והקפיד השם יתברך עליהם כמו שמצינו בישעיה והושע וכו' כמאמר רבותינו ז"ל. ועיקר גאולת מצרים היה רק על ידי זה, על ידי שנתעוררו רחמיו יתברך להסתכל רק על הטוב, כמו שכתוב: "ראה ראיתי" ודרשו רבותינו ז"ל שתי ראיות אני רואה, רואה אני שסופן לחטא ואף על פי כן ראיתי את עני עמי וזכות שיקבלו התורה, ועל ידי זה הם ראויים לגאולה היינו כנ"ל. וכל הויכוח שהיה להשם יתברך עם משה במראה הסנה ומשה מאן בשליחותו, הכל היה מחמת זה כי ראה שישראל יקלקלו הרבה עד שעל ידי זה היה קשה לו לילך בשליחות הגאולה, כי זה העניין עמוק וגבוה מאד כנ"ל. אבל השם יתברך טען עמו הרבה שאף על פי כן הוא רוצה לגאלם, כי הוא מסתכל רק על הטוב כנ"ל. וזהו בחינת אות המטה שנתהפך לנחש, שבזה רמז לו שלא ידבר על ישראל כמאמר רבותינו ז"ל. ואחר כך אמר לו שלח ידך ואחוז בזנבו ונתהפך הנחש למטה. ובזה הראה לו שבקל יוכל להתהפך הנחש למטה. ורמז לו בזה שגם בתקף זוהמת הנחש שמתגבר על ישראל חס ושלום, יוכל הצדיק לאחוז באיזה קצה, היינו למצוא שם איזה זכות ונקודה טובה ועל ידי זה נתהפך לטובה מנחש למטה, כי על ידי זה מכניסים באמת לכף זכות וחוזרין בתשובה.

(אוצר היראה, צדיק פו; על פי: ליקוה"ל, אורח חיים, תחומין ו,י-יב)

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support