ליקוטי הלכות לפרשת שופטים
ג׳ בניסן תשע״ט
ליקוט ביאורים וחידושים נפלאים, מים תורתו הנפלאה של רבינו הקדוש, מלוקטים מספריו ומחיבורו רחב היריעה של תלמידו הגדול רבי נתן מברסלב, על פרשת השבוע: פרשת שופטים
ושפטו את העם משפט צדק (טז,יח)
אמרו רבותינו ז"ל: אין דנין בלילה רק ביום. כי יום ולילה הם בחינת אמת ואמונה כידוע. ועיקר אחיזת השקר והסטרא אחרא הוא בבחינת לילה שהוא בחינת אמונה. ועל כן בלילה האמונה בקטנות ונגדלת באור היום בבחינת חדשים לבקרים רבה אמונתך כמובא במקום אחר (ליקוטי מוהר"ן, תורה ל"ה). כי עיקר תיקון האמונה הוא על ידי אמת כמו שכתב רבינו במאמר הנ"ל, צדק כד אתחברת באמת אתעבידת אמונה [=כאשר צדק חובר לאמת נעשית אמונה] עיין שם, ועל כן עיקר המשפט ביום, שהוא בחינת אמת שעל ידה מעלין ומתקנין האמונה כנ"ל. ואזי נעשה יחוד אמת ואמונה שהם בחינת ערב ובוקר בבחינת ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, וזה נעשה על ידי דין אמת שנאמר בו גם כן וכל העם ניצב עליך מערב עד בוקר כנ"ל. כי עיקר המשפט והדין הוא לתקן האמונה הנפילה שנפגמה אצל אלו הבעלי דינים. כי אחד מהם בודאי אינו נושא ונותן באמונה, ועל ידי הדין אמת מעלין ומתקנין האמונה כנ"ל בבחינת צדק כד אתחברת באמת אתעבידת אמונה, ונעשה יחוד אמת ואמונה ערב ובוקר כנ"ל. ועל כן עיקר המשפט ביום כמו שכתוב ודינו לבוקר משפט כי אז מאיר האמת שעל ידי זה נתתקן ונגדל האמונה בבחינת חדשים לבקרים רבה אמונתך. וזה בחינת ושפטו את העם משפט צדק, זה בחינת צדק כד אתחברת באמת וכו'. כי משפט זה בחינת אמת כמו שכתוב משפטי ה' אמת כמובא בדברי רבינו ז"ל. וזהו משפט צדק, בחי' צדק כד אתחברת באמת אתעבידת אמונה, כי זה עיקר ישיבת הדיינים לתקן האמונה על ידי האמת שיתחבר צדק ומשפט, אמת ואמונה כנ"ל.
(ליקוטי הלכות, חושן משפט, דיינים ב,ה)
לא תטה משפט, לא תכיר פנים (טז,יט)
אלו השני בעלי דינים הבאים לדין ומכחישין זה את זה ואחד מהם טוען שקר בודאי, והוא בחינת פגם אמונה, כי היה צריך לעשות משא ומתן באמונה, כמו שמובא (שבת ל"א) נשאת ונתת באמונה. וזה מכחיש בעמיתו וטוען שקר ואין לו נאמנות נמצא בשעה שבאים לדין הוא בחינת פגם אמונה. וצריך לתקן ולברר האמונה, ולברר האמת עם מי. אך אי אפשר לבשר ודם לידע עם מי האמת, כי השקר מחפה על האמת, כי קשה להכיר בין הטוען אמת להטוען שקר. ומה יעשה הדיין להוציא הדין לאמיתו? העצה והתקנה לזה הוא ענין הנאמר אצל תפלה שהיא גם כן בחינת אמונה. דהיינו שצריך הדיין לראות שידבר דיבור אמת, דהיינו שהמשפט שהוא רוצה לפסוק על הבעלי דינים יהיה באמת בלי שום הטיה לשום צד כמו שכתוב לא תטה משפט, וכמו שהזהירה התורה וחכמינו ז"ל על זה כמה פעמים, כי זה העיקר. ועל ידי שהדיין נזהר בזה מאד וכל דבריו הם רק באמת, כפי מה שנראה לעיני שכלו האמת על פי דין תורתינו הק' או על פי שכלו אם רואה שהוא דין מרומה כמבואר בשולחן ערוך. ואזי כשכל דבריו הם רק באמת ואינו נוטה לשום צד, אזי נתקיים אלקים ניצב בעדת אל בקרב וכו'. כי אזי השם יתברך עומד שם בעדת הדיינים הכשרים אשר דבריהם באמת, כי אמת הוא אור השם יתברך בעצמו כביכול. ועיקר השתוקקות של השם יתברך אינו אלא אל האמת, ואזי הדיבור אמת שהוא אור השם יתברך כביכול מאיר להדיין, ואזי זוכה לראות האמת עם מי מהבעלי דינים, וזוכה שיתברר לו הדין לאמיתו כי הדיבור אמת של הדיין מאיר ומגלה האמת מתוך החושך והשקר של שכנגדו שטוען שקר. וזה בחינת הדן דין אמת לאמיתו שאמרו חז"ל, שדקדקו המפרשים תיבת לאמיתו. אך על פי הנ"ל מדוקדק היטב: לאמיתו דייקא. כי בודאי יכול להיות שהדיין ידין דין אמת על פי התורה לפי טענתם, ואף על פי כן יחייב את הזכאי על פי האמת. אבל באמת כשהדיין נזהר מאד, שיהיה כל דבריו באמת בלי שום הטיה כנ"ל, אזי מאיר לו האמת שהוא אור השם יתברך בעצמו כביכול, וזוכה לראות האמת לאמתו. כי נתגלה האור מתוך החושך על ידי הדיבור האמת שהוא בחינת אור השם יתברך בעצמו כביכול והבן היטב. וזהו בחינת הדן דין אמת לאמתו, לאמיתו דייקא כנ"ל.
(חושן משפט, דיינים, א,ב)
כי יפלא ממך דבר למשפט… וקמת ועלית (יז,ח)
אף על פי שנסתלקו הצדיקי אמת, אבל חידושי תורה שלהם, שהם ההלכות שגילו, נשארו לנו; וכן אף על פי שנחרב בית המקדש, אבל כל התורה וההלכות שעסקו בהם בבית המקדש בלשכת הגזית נשארו לנו. כי כל הלכות התורה שאנו יודעין עתה כולם קבלנו מביץ המקדש, כמו שכתוב כי מציון תצא תורה, וכמו שכתוב כי יפלא ממך דבר למשפט וקמת ועלית וכו'. כי עיקר בירור כל ההלכות שקיבלנו ממשה רבינו לא היה אפשר לבררם לנו בשלימות כי אם על ידי שנבנה בית המקדש ושם ישבו הסנהדרין גדולה ובררו לנו כל ההלכות לחיותינו כהיום הזה. ועל כן שערי בית המקדש לא שלטה בהם ידי אויב, בשביל שחלקו כבוד לארון כמו שאמרו רבותינו ז"ל, כי התגלות ההלכות הם בחינת שערים, כי הם פותחים שערי החכמה והמדע הקדושה לדעת ולהכיר אותו יתברך וכמו שאמרו רבותינו ז"ל אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב – אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה וכו' וכמו שכתוב לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער, שפירשו רבותינו ז"ל לענין תלמידי חכמים העוסקים בתורה. ועל כן השערים של בית המקדש לא שלטו בהם ידי אויב רק טבעו בארץ שעריה, להורות שהשערים, שהם בחינת ההלכות שנתגלו בבית המקדש, לא שלטו בהם ידי אויב, כי רק הם נשארו לנו. רק שטבעו בארץ שעריה. אבל הצדיקי אמת בכל דור ודור שהם בחינת ראש בית הם מעלים ומגלים לנו בכל דור כל השערים שהם בחינת ההלכות כי בשביל זה טבעו בארץ, ולא נמסרו ביד אויב כדי שיהיה כח לכל מי שירצה לגלותם ולהעלותם מעפר.
(חושן משפט, חלוקת השותפים, ה,יג)
כי יפלא ממך דבר למשפט… וקמת ועלית
כשרוצה האדם לילך בדרכי התשובה אז צריך להיות בקי בהלכה, וצריך להיות לו שני בקיאות, בחינת בקי ברצוא בקי בשוב, בקי בעיל בקי בנפיק, שזה בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך, היינו לאחוז את עצמו בהשם יתברך תמיד, הן בעליה הן בירידה, וזה עיקר שלימות דרכי התשובה. אך זה הבקיאות, אף על פי שבאמת העיקר הוא פשיטות ותמימות, אבל זה הפשיטות ותמימות בעצמו לזכות להכניס זאת היטב בלב בני אדם, הוא עמוק ונפלא מאד, ועל זה נאמר כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם וכו' וקמת ועלית אל המקום וכו', שהוא בית המקדש שהוא בחינת נקודה העליונה. ועל כן שם עיקר ההלכה ברורה, כי שם היו יושבין הסנהדרין גדולה והכהנים והזקנים ומבררים כל ההלכות. ועיקר ההלכה ברורה ומשנה ברורה הוא לזכות להלכות כאלו שמכניסים קיום התורה, כי לא המדרש הוא עיקר אלא המעשה. ועל כן כל המבקש ומחפש אחר דרכי ה' ועבודתו יתברך היה צריך לעלות לשם ולקבל מהם. ועכשיו שחרב בית המקדש בעוונותינו הרבים, עיקר התיקון הוא על ידי הצדיקי אמת שהם בחינת משה בחינת הבית המקדש, כי כל מי שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו. אבל צריכים לסבול בזיונות ושפיכות דמים הרבה קודם שזוכים להתקרב להם וגם אחר כך כנ"ל, ומכל שכן שצריכין לסבול כעס וקפידות שכועס עליו לפעמים רבו הצדיק בעצמו כי כל זה לטובתו. ואז זוכה להיות בקי בהלכה, אשר הבקיאות הזה, דהיינו שיוכל להחזיק את עצמו בהשם יתברך תמיד בכל מקום שהוא שם, אפילו בשאול תחתיות ומתחתיו עד אין קץ ואין תכלית, זה הלימוד עמוק ונפלא מאד, וצריכין לשקוד הרבה על דלתי בית המדרש של אנשי אמת העוסקים בלימוד הזה, עד שיזכה לקיים זאת באמת. ועיקר אריכות הגלות הוא מחמת שאין משתדלים להתקרב לצדיקי אמת לקבל מהם בקיאות הזאת. כי צריכים לבקש ולחפש הרבה אחר רבי כזה שידע מבקיאות הזאת, כי אפילו גדולים ומנהיגים לאו כל אחד זוכה לידע מזה. ועל ידי ההשתדלות והבקשה והחיפוש אחר הצדיק האמת, וסובל בזיונות ושפיכות דמים הרבה בשביל זה, על ידי זה זוכה לתשובה שלמה, על ידי שמקבל ממנו בקיאות בהלכה הנ"ל.
(אוצר היראה, צדיק מט; על פי: אורח חיים, ברכת הפירות ה,יג)
לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל (יז,יא)
באמת צריכין לבקש ולהתחנן הרבה לפני השם יתברך שיזכה לדעת איך להתנהג בענין זה של צמצום ההתלהבות, כי בודאי צריכים להתגבר מאד לכסוף ולהשתוקק להשם יתברך תמיד בהשתוקקות עצום, אך אף על פי כן צריכין לצמצם ההתלהבות שלא יהיה יותר ממדרגתו. ועל כן אי אפשר להיות איש הישראלי באמת, כי אם כשזוכים להתקרב לצדיקים אמיתיים, והם יורו אותו את הדרך אשר ילך בה ואת המעשה אשר יעשה, באופן שיהיה ההתלהבות והתשוקה כראוי בהדרגה ובמידה. וזה שצוותה תורה: לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, כי רק החכמים והצדיקים אמיתיים הם יודעים איך לצמצם את האור כראוי בהדרגה ובמדה, לבלי לנטות ימין ושמאל. כי אף על פי שמשה רבנו כבר מסר לנו את התורה הקדושה, שהיא כולה בחינת מדות וצמצומים הקדושים לקבל את האור הקדוש של אין סוף, אף על פי כן אנו צריכין בכל דור ודור לחכמי הדור, שיפרשו לנו את התורה הקדושה בחכמתם הקדושה, כי התורה הקדושה היא בערכנו בחינת אין סוף, רק החכמים הקדושים הם יודעים ללמוד עמנו ולפרש לנו את התורה הקדושה באר היטב, למען נוכל לקבל אור התורה בהדרגה ובמידה בערכנו כפי הדור וכפי הזמן. וזה בחינת הגדרים והסייגים שעושים החכמים בכל דור ודור, עיין פנים.
(אוצר היראה, יראה ועבודה עא; על פי: יורה דעה, נדרים ג,ד-ה)
לא ימצא בך … מעונן ומנחש (יח,י)
ישראל עם קדוש הם למעלה מהטבע, כי אינם מסורים לשום שר ואינם מתנהגים על פי הטבע של מערכת השמים, רק על פי השגחתו יתברך, ועל כן הם מצווים שלא לדרוש באותות השמים ולא לעונן ולנחש. כי באמת הא בהא תליא, כי כשישראל אינם דורשים באלו השקרים והדמיונות כוזבים של המעוננים והדורשים באותות השמים וחוזים בכוכבים וכיוצא, על ידי זה הם מכניעים זוהמת הנחש ומדבקים את עצמם באמונה דקדושה, ואזי זוכים על ידי האמונה לבחינת חידוש העולם, בחינת ארץ ישראל, ואזי הנהגתם על ידי השגחה לבד, בחינת נפלאות למעלה מהטבע של מערכת השמים, ואז בודאי אין צריכין לירא כלל מאותות השמים, מאחר שהם למעלה מהם, כי הם מתנהגים על ידי השגחה לבד. נמצא, שעל ידי זה בעצמו שהם מתרחקים מזה, על ידי זה אינם צריכים לירא מזה. אבל העכו"ם, הדורשים במעוננים וקוסמים הנמשכין מזוהמת הנחש, ואין להם אמונה בשלמות בהשם יתברך, ועל ידי זה הם רחוקים מבחינת ארץ ישראל, מבחינת השגחה, ומתנהגים על פי הטבע, על כן בודאי יש להם לירא מאותו השמים מחמת זה בעצמו שהם דורשים בהם ואין להם אמונה דקדושה כלל. וזה שכתוב אצל ישראל קדושים (ירמיה י, ב): ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגוים מהמה, היינו כנ"ל.
(אוצר היראה, השגחה וטבע ז; על פי: יורה דעה, מעונן ומנחש ב)
תמים תהיה עם ה' אלקיך (יח,יג)
עיקר השלמות היא רק אמונה לבד. ועל כן נקראת האמונה תמימות בחינת תמים תהיה עם ה' אלקיך, כי האמונה היא תמימה ושלמה בתכלית השלמות, כי כל הדברים יגעים, לא יוכל איש לדבר, לא תשבע עין לראות ולא תמלא אוזן משמוע וכו'. וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצוא. ועל כן אין שלמות להדעת והתורה כי אם על ידי אמונה. כי אי אפשר להשיג בהדעת שום דבר בשלמות כי אם על ידי האמונה, כי מאחר שהוא מאמין בה' יתברך ובצדיקיו ובמצוותיו יתברך באמונה שלמה, הוא שלם בתכלית השלמות כי האמונה היא בלתי גבול כי הוא מאמין בהאמת שהוא עד אין סוף ותכלית. ועל כן צריכים שתהיה האמונה בשלמות בלי שום מום ופגם כלל, בבחינת כולך יפה רעייתי ומום אין בך, ואז זוכה להשיג על ידי זה דעת גדול, כי על ידי שלמות אמונה זוכים לדעת.
(יורה דעה, בכור בהמה טהורה ג,י)
אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם (כ,ג)
ענה ואמר: חזקו ואמצו כל המיחלים לה' (תהלים לא,כח). כל המיחלים דייקא, אפילו אם אינכם זוכים לשום קדושה ועבודה חס ושלום, רק מייחלים לבד, אף על פי כן חזקו ואמצו ואל תפלו משום דבר שבעולם יהיה איך שיהיה, כמבואר מזה בדברינו כמה וכמה פעמים. ויותר ויותר מזה צריך כל אחד ואחד לחזק את חברו לבל יפול בדעתו משום דבר שבעולם ואפילו אם הוא יודע בעצמו שהוא כמו שהוא, אף על פי כן יחזק את חברו. כי את חברו בקל יותר לחזק מלחזק את עצמו, כי אין חבוש מתיר את עצמו (ברכות ה:) כי אין רעה גדולה מנפילה וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה לענין מלחמה בגשמיות על פסוק (דברים כ,ג): אל תיראו ואל תערצו וכו' – אל תיראו משפעת הקלגסים ואל תערצו מקול הקרנות וכו', שכל הדברים האלה עוברים על מי שחפץ להכנס בעבודת ה', שכמה מיני מלחמות ופחדים ושפעת הקלגסים וקול הקרנות וכו' וכו' עוברים על כל אחד ואחד, וכמבואר בדברינו מזה. וצריך לעמוד על עמדו לבלי להניח את מקומו בשום אופן בעולם ולצפות לישועה תמיד ולבלי להתרחק ולנוס ממנו יתברך חס ושלום, וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סוטה מ"ד:) לענין מלחמה: שתחילת מפלה – ניסה [=בריחה], רחמנא לצלן. כי אנה מפניך אברח, אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך וכו', כי השם יתברך בכל מקום. כי צריכין להיות עקשן גדול בעבודת ה' כמבואר בדברינו עיין שם. וכשיזכה לבלי להפיל את חברו אף על פי שידע בעצמו שהוא רחוק מעבודתו, אדרבא יחזקו בכל מיני התחזקות ויחיהו וישיבהו בכל מיני דבורים המשיבין את הנפש וכו', על ידי זה יכול להיות שאחר כך יזכה גם הוא לחזור ולשוב לעבודת ה' על ידי זה.
(שיחות הר"ן קכ)
שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם אל ירך לבבכם (שם)
ודרשו רבותינו ז"ל אפילו אין בכם זכות אלא מה שאתם אומרים בכל יום שמע ישראל, אתם ראויים לנצח את אויביכם וכו'. היינו, כי כל המלחמות שבעולם מרמזין עיקר על מלחמת היצר הרע. כי אפילו המלחמות שיש לאחד בגשמיות עם שונאים ואויבים, הכל הוא בחינת מלחמות היצר הרע, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין ק"ג) כשיש לאדם צרים למטה כך יש לו צרים למעלה. ועל כן עיקר המלחמה הוא מלחמת היצר הרע. וזה שהזהיר הכהן קודם שנכנסו למלחמת ה' לנצח את האויבים והסטרא אחרא שסביב הקדושה, סביב ארץ ישראל, שהם כלל כל השונאים המונעים והמעכבים מדברים שבקדושה, וכשאדם נכנס להלחם עמהם אזי הוא בסכנה גדולה ח"ו, כי מתעורר עליו כמה קטרוגים ח"ו, ורוצים להפיל אותו מעבודתו לגמרי ח"ו. וזהו עיקר המלחמה שצריך להתחזק לעמוד על רגליו לבל יפול מעבודת ה' יתברך ח"ו, ואז בודאי יזכה לנצחם ולשברם ולבטלם. אבל במה יהיה בטחונו חזק שלא יפול מעבודתו ית' ח"ו? העיקר הוא רק האמונה הקדושה. שכשהוא חזק בהאמונה הקדושה בודאי אין לו להתיירא משום מלחמה ושום נסיון שבעולם. וזהו שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה וכו' – בזכות שמע ישראל לבד, היינו זכות וכח האמונה הקדושה, בזה לבד אתם יכולים להתקרב למלחמה בגשמיות וברוחניות. כי מאחר שאתם חזקים באמונתו ית', שוב אין לכם להתיירא כלל משום מלחמה שבעולם. וזהו אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תערצו ואל תחפזו מפניהם – אל תראו משעטת סוסים ושפעת הקלגסים וקול הקרבנות, היינו ענייני תכסיסי מלחמה שעושין השונאים להפחיד ולאיים על שכנגדם. וכל הבחינות הללו יש במלחמת היצר הרע, והוא ידוע למי שהתחיל להכנס קצת בעבודת ה' ובמלחמת היצר הרע, אפילו אדם פשוט לגמרי, כי דרך הבעל דבר והסטרא אחרא לאיים ולהפחיד על האדם מאד מאד. ולהכביד עליו עבודתו יתברך מאד מאד. ומחמת זה נמנעו רבים מלהתחיל להכנס בעבודתו יתברך מחמת האיומים והכבידות הללו וכיוצא בהם. וזה בחינת שעטת סוסים ושפעת הקלגסים וקול הקרנות וכו'. אבל העיקר בעבודת ה' שלא יתפחד האדם כלל, וכמו שכתב רבינו ז"ל, שבעולם הזה האדם צריך לעבור על גשר צר מאד, והעיקר הוא שלא יתפחד האדם כלל. ועיקר ההתחזקות לעבור על הגשר צר בשלום בלי פחד הוא האמונה הקדושה כנ"ל, בחינת שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה, בזכות שמע ישראל היינו אמונה כנ"ל. ושוב אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תערצו ואל תחפזו מפניהם כי ה' אלקיכם ההולך עמכם להושיע אתכם וכו' כנ"ל. וזהו ה' לי לא אירא וכו' (תהלים כז) היינו כנ"ל. כמו שכתוב ה' לי, דהיינו שאני מאמין בהשם יתברך באמונה שלימה וה' עמדי תמיד כי מלא כל הארץ כבודו, שוב לא אירא מה יעשה לי אדם כנ"ל. כי מאחר שיש להאדם אמונה חזקה בודאי ינצח כל המלחמות וסוף כל סוף אשוב להשם יתברך באמת, בחינת זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל.
(יורה דעה, גילוח ג,ט)
חלק מהחומר נאסף בסיוע חומש דברים עם ליקוטי הלכות של הוצאת "קרן רבי ישראל בער אודסר"
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

לכו ונחדש המלוכה
זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. כי "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה, אף על פי כן אין…

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

קירוב רחוקים – א
על החובה לעסוק בענין קירוב רחוקים • כוחו של יחיד • התועלת למקרב הנפשות • התענוג הנגרם לקב"ה כביכול על ידי קירוב רחוקים • הדרכות רביז"ל בעסק הקירוב • עובדות מאנ"ש ועוד | מאמר ראשון

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…