איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל (ה,יב)

האשה בשרשה היא בחינת חכמה תתאה, בחינת מלכות, ומחמת שהסטרא-אחרא והקליפות שהם בחינת חכמות חיצוניות, בחינת הגלות של ארבע מלכויות, סמוכים לשם וחותרים ומתגברים תמיד לינוק משם ולהתאחז שם ביותר, על כן אפילו בהיתר הוא מלחמה גדולה; ומכל שכן מי שפוגם באסור, חס ושלום, שעל ידי זה הוא נותן להם כח לינק משם ביותר, עד שנעשין מזה כפירות גמורות, רחמנא לצלן. וזה שאמרו רבותינו ז"ל: ומעלה מעל באישה באיש מלחמה שלמעלה, היינו בהשם יתברך, ובאיש שלמטה, כי מועלת בודאי באיש של מעלה מאחר שמתגברין על ידי זה הכפירות, רחמנא לצלן. וזה שאמרו רבותינו ז"ל: כי תשטה אשתואין המנאפים נואפים אלא אם כן נכנס בהם רוח שטות, כי בודאי פגם הברית וניאוף נמשך רק מהקליפות שהם בחינת החכמות חיצוניות, שהם באמת כסילות ושטות גמור נגד החכמה אמיתית דקדושה.

(אוצר היראה, ברית פגמו ותיקונו קיג; ע"פ: ליקוה"ל, גיטין ד,ה)

ולקח הכהן מים קדושים … ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן (ה,יז)

זה בחינת מחיקת פרשת סוטה על המים קדושים שבבית המקדש, וגם נותנין עפר מקרקע הבית המקדש, ועל ידי כל זה נבדקת הסוטה, ואם טהורה היא אזי נמשך לה טובה על ידי זה בחינת ונקתה ונזרעה זרע שהוא בחינת המתקת הדין, שאז נמשכין חסדים וטובות. כי הסוטה שמעלה מעל באישה ופגמה בהשכליים הפרטיים שצריכה לקבל משם המתקה על ידי השכל השייך אליו דייקא, והיא מעלה מעל באישה וקיבלה מאחר, שעל ידי זה מתגבר הדין ביותר, ומתגברת הסטרא אחרא והקליפה מאד רחמנא ליצלן, שזהו בחינת חומר איסור אשת איש, ועל כן בהכרח למחוק פרשה מן התורה על ידה דהיינו פרשת הסוטה עצמה, ועל ידי זה נבדקת, כי מחיקת פרשה מן התורה זהו בחינת ביטול שכל פרטי, ואז אין יכולין לקבל כי אם מהשכל הכללי בעצמו, ועל כן על ידי זה נבדקת לטוב או לרע. כי מהשכל הכללי בעצמו מקבלין בב' בחינות דהיינו בשעת החטא וחורבן בית המקדש ח"ו שאז נפגמו ונסתלקו כל המוחין והשכליים הפרטיים, ואין יונקים כי אם מעט חיות בהעלם גדול מהשכל הכללי, ואז אם אינו זוכה לשוב אזי תמותת רשע רעה, כי מהשכל הכללי אין לו כח לינק, ואזי ח"ו הכרת תכרת הנפש ההיא עוונה בה, בזמן שעוונה בה, שאינו זוכה לשוב, כי ריבוי אור גורם שבירת כלים שהוא בחינת מיתה וכרת ח"ו, אבל השם יתברך חפץ חסד ומאריך אף לרשעים, ומקיים העולם בחסדו, וממשיך חיות וחסד בהעלם גדול, אפילו על הרשעים גמורים, מהשכל הכולל העליון דייקא כדי להטותו לתחיה, כדי שיוכל לשוב ולהתתקן אם ירצה, וגם כשיזכה לשוב בתשובה, אז יוכל לזכות שהירידה תהיה תכלית העליה, ומ'כרת' יהיה נעשה 'כת"ר' שהוא שורש השכל הכולל העליון שנכרת משם על ידי שפגם בהשכליים הפרטיים על ידי העבירות שעבר, והעיקר על ידי פגם הברית שהוא יסוד הכל, אבל כל ימי חייו שהשם יתברך מאריך אפו עמו כדי שיזכה לשוב, עדיין לא נכרת לגמרי, כי אם היה נכרת לגמרי, כבר היה מת לגמרי; אבל מאחר שהוא חי עדיין, בוודאי נמשך לו עוד איזה חיות. והחיות שנמשך להרשעים והנופלים נמשך דייקא מהשכל העליון הכולל שהוא שורש התשובה והחסד, ועל כן אם יזכה להתעורר לשוב אזי יזכה להפוך עוונות לזכויות, והירידה תהיה תכלית העליה, שיזכה לעלות אל הקדושה הנעלמת שהיא בחינת שכל הכולל, שהיתה מחיה אותו בהעלם גדול בעת ירידתו והתרחקותו, כי עכשיו יזכה לעלות לשם בבחינת תשובה ויום הכפורים, שאז עולין לשם בבחינת עליה וממתיקים שם הכל ומכפרין כל העוונות. ועל כן הסוטה נבדקת על ידי מחיקת הפרשה, שהוא בחינת ביטול השכל פרטי בעוונותיה שאז צריכין לקבל החיות מהשכל העליון הכולל, ואז, אם טמאה היא, יהיה לה מפלה על ידי זה, ובאו בה המים המאררים למרים, כי מהשכל העליון הכולל אי אפשר לקבל מחמת ריבוי אור כנ"ל, מאחר שנפגמו השכליים פרטיים, ואזי הקליפות יונקים ח"ו שהם מזיקי עלמא ונוקמים בה, אם לא שיש לה זכות שתולה לה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: יש זכות תולה(סוטה כ), כי הזכות יכולה להועיל לה שיאריך לה השם יתברך איזה שנים עד שתשוב, כדי שלא תכרת לגמרי מב' עולמות, כי תשובה מועיל תמיד. אבל אם טהורה היא, אזי אדרבא נמשך עליה חסד גדול והמתקה יתירה על ידי זה, כי עכשיו נתעורר בחינת השכל הכולל, שמשם דייקא נמשך החיות, מחמת שנמחקה הפרשה וכנ"ל, ומחמת שבאמת היא טהורה אזי היא זוכה שעל ידי זה נמשך לה המתקה יתירה, כי שם נמתק הכל כנ"ל, ועל כן נמשך לה טובה יתירה על ידי זה בחינת ונקתה ונזרעה זרע, 'אם היתה יולדת בצער יולדת ברווח', כי משם כל ההמתקות וכל טוב וחסד. ועל כן מוחקים הפרשה אל המים קדושים. מים קדושים זה בחינת מים טהורים הנ"ל, שעל ידם זוכין לתקן אמונת חכמים ולהשלים העצה ולעלות לבחינת קודש קדשים, וזהו בחינת ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן, כי צריכים ליקח מעפר המשכן שקדושתו נמשכת מבחינת קדש קדשים, שלשם עולים לבדוק הסוטה כנ"ל, כי בשעת הפגם החיות נמשך משם לבד, ומחמת שאין כלים לקבל, מחמת שנפגמו השכליים הפרטיים על ידי העוונות ח"ו, אזי יכולין ח"ו מזיקי עלמא להתגבר, שמשם כל העונשים ח"ו, אבל השם יתברך מאריך אפו, ועל כן כשזוכין נמשך משם כל ההמתקות וכל טוב.

(ליקוטי הלכות, אבן העזר, הלכות גיטין ג,כט)

ובאו המים המאררים האלה (ה,כב)

בדיקת הסוטה היא על ידי המים קדושים, כי הסוטה, שהיא אשה מנאפת, שזהו בחינת עבודה זרה, פגם אמונה. כמו שנאמר בעבודה זרה, האשה המנאפת תחת אישה תקח זרים, והיא בחינת פגם הברית, בחינת חותם דסטרא אחרא. ועל כן בדיקתה על ידי המים, שצריכין לחתור ולגלות המים קדושים, שהם בחינת המים שמשם גדלה האמונה, ומשליכין לשם עפר מקרקע המשכן, כי עפר מאנא דכולהו בחינת אמונה, כמו שמבואר. ועל ידי זה נבדקת אם היא טהורה, שזהו בחינת אמונה בשלמות, אז ונקתה ונזרעה זרע. זהו בחינת הולדה דקדושה, שהוא בחינה שמעלין ומבררין מבחינת החתים בשרו, מבחינת פגם הברית, לבחינת חותם דקדושה, בחינת תפלין, בחינת יציאת מצרים, שהוא בחינת הולדה דקדושה, בחינת קדש לי כל בכור פטר כל רחם, ואם לאו, ופגמה באמונה, אזי וצבתה בטנה ונפלה ירכה זה בחינת מכות מופלאות הבאים על פגם אמונה, כמו שמבואר. ועל כן עיקר הבירור והתיקון הזה הוא על ידי המים קדושים שמשם גדלה האמונה.

(ליקוה"ל, יורה דעה, בכור בהמה טהורה, ג,יז)

כה תברכו … יברכך ה' וישמרך … ושמו את שמי (ו,כד-כז)

ודרשו רבותינו ז"ל (סוטה ל"ח) מזה שצריך לברך בלשון הקודש. כי כה הוא בחינת השכינה שהיא בחינת מלכות שהיא בחינת שלימות לשון הקודש. ועיקר ברכת כהנים לתקן הכלי של ישראל על ידי בחינת תיקון הברית כדי שיהיו ראוים לקבל ברכות. וזה שכתוב (במדבר ו') ושמו את שמי על בני ישראל, כי השם הוא הנפש והוא הכלי של החיות כמובא בדברי רבינו (ליקוטי מוהר"ן תורה נ"ו). והכהנים על ידי ברכתם הם משלימין הכלי של ישראל שהוא השם והנפש, בחינת ושמו את שמי, ועל ידי זה ואני אברכם. כי ממילא תחול הברכה עליהם, על ידי שיהיו כלים ראויים לקבל. וזה פירוש הברכה, יברכך ה' [ודרשו רבותינו:] בממון; וישמרך [דרשו רבותינו:] מן המזיקין(מדרש רבה פרק י"א), כי הממון הוא שמירת הנפש כמו שאמר רבינו (בליקוטי מוהר"ן א, תורה נט, עיין שם).

(ליקוטי הלכות, אורח חיים, נשיאת כפיים א,א)

יברכך ה' (שם)

דרשו רבותינו ז"ל: יברכך ה' – בממון. כי עיקר ברכת כהנים ונשיאת כפים הוא לתקן תאוות ממון שהוא קשה מכולם. ועל כן עיקר הברכה מתחלת יברכך ה' בממון וישמרך מן המזיקין, דהיינו שיזכה לממון ועשירות דקדושה שהוא בחינת ברכה, שיהיה נשמר הממון והעשירות ממזיקי עלמא שהם הקליפות המכניסים תאוות ממון בלב האדם, רק שיזכה לעשירות דקדושה שהוא בחינת ברכה, בחינת ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה. שלא יהיה בממונו שום אחיזת העצבות והדאגה והמרה שחורה של תאוות ממון בחינת בעצבון תאכלנה, ורק יזכה לשמוח בחלקו תמיד, ולבטוח בהשם יתברך שהכל מאתו לבד, שזה בחינת שבירת תאוות ממון שזו עיקר העשירות דקדושה.

(שם, אורח חיים, הלכות תפלה ד,כד)

יאר ה' פניו אליך (שם)

עיקר עבודת האדם היא להמשיך ולהאיר בעולם הארת פניו יתברך, כמו שנאמר בקשו פניו תמיד. ועיקר בקשת פניו יתברך הוא, על ידי שכל אחד מדבר עם חברו ביראת שמים בכל פעם, ומבקש ומשתדל שיקבלו הארה זה מזה מהנקודות טובות שבלבם שהם בחינת פני ה'. כי הנקודה טובה שיש בכל אחד בישראל היא בחינת צדיק, והיא בחינת פני ה' בחינת צדיקייא אנפי שכינתא [=הצדיקים הם 'פני' השכינה], כי הוא מבחינת החלק אלוקי שממעל שיש בכל אחד מישראל, ועל כן על ידי זה שמשתדלים בזה, על ידי זה זוכים שהשם יתברך יאיר בהם פניו באהבה. ועל ידי שנכללין על ידי זה הנקודות טובות מכמה בני ישראל מזה לזה, בחינת ומקבלין דין מן דין, על ידי זה נתרבה ונתגדל החן וההתפארות של ישראל, כי הנקודות טובות הנ"ל הן עיקר החן וההתפארות של ישראל, בחינת ישראל אשר בך אתפאר. וכל מה שמרבים לדבר אחד עם חברו ביראת שמים, שעל ידי זה הנקודות טובות הנ"ל מאירין יותר, על ידי זה נתגלה ההתפארות והחן של ישראל ביותר, וזה בחינת יאר ה' פניו אליך ויחונך.

(אוצר היראה; על פי: נשיאת כפיים, ה,ד)

יברכך ה' … וישם לך שלום … ושמו את שמי על בני ישראל (שם)

כי השם הוא הנפש והוא הכלי של החיות, כמובא בדברי רבינו (ליקו"מ א, תורה נ"ו). והכהנים, על ידי ברכתם, הם משלימין הכלי של ישראל, שהוא השם והנפש בחינת ושמו את שמי כנ"ל ועל ידי זה ואני אברכם. כי ממילא תחול הברכה עליהם על ידי שיהיו כלים ראויים לקבל כנ"ל. וזה פירוש הברכה, יברכך ה' בממון וישמרך מן המזיקין (במדרש רבה פרק י"א). כי הממון הוא שמירת הנפש כמו שאמר רבינו. וזהו יברכך ה' בממון, על ידי זה: וישמרך מן המזיקין. וכל זה תלוי בשמירת הברית. שעל ידי שמירת הברית זוכין לעשירות, ועל ידי זה נשמר הנפש. וזהו יאר ה' פניו אליך, היינו בחינת אנפין נהורין שבא על ידי תיקון הברית, כמו שאמר רבינו (ליקו"מ א, תורה כ"ג). וזהו יאר ה' פניו אליך, פניו אליך דייקא, היינו שתזכה שיזדכך פניך עד שיהיה 'פניך' 'יאר' בך, היינו שיתראה פניו בפניך בבחינת פנים בפנים כמו שאמר רבינו (ליקו"מ א, תורה י"ט). וזהוישא ה' פניו אליך, זה בחינת תיקון תאוות אכילה, שעל ידי זה זוכין לנשיאת פנים בבחינת(ברכות כ) וכי לא אשא פנים לישראל שהם מדקדקין על עצמן מכזית ועד כביצה כמו שאמר רבינו. כי על ידי שמירת הברית שבא על ידי שלימות לשון הקודש, זוכין שיהיה כל אכילתו מהתנוצצות האור של כוח מעשה בראשית כמו שאמר רבינו, שזהו תיקון האכילה. וזהו וישם לך שלום, כי על ידי כל זה זוכין לשלום, כי על ידי שמירת הברית זוכין לשלום בחינת (במדבר כ"ה)הנני נותן לו את בריתי שלום.

(ליקוטי הלכות, אורח חיים, נשיאת כפיים א,א)

כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו (ז,ט)

על ידי הנגינה אדם ניכר, אם קיבל עליו עול תורה, שהרי מקרא זה, בכתף ישאו, נאמר במשא בני קהת, שהיו נושאים בכתף את הארון, היינו בחינת עול תורה. ודרשו רבותינו ז"ל (ערכין יא),אין ישאו אלא לשון שירה וכן הוא אומר שאו זמרה ותנו תוף. [הרי, שקבלת עול התורה הוא על ידי נגינה.]

(גנזי אבא, על פי: ליקוטי מוהר"ן חלק ב, לא)