ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > פרשת השבוע > ליקוטי הלכות לפרשת מסעי

ליקוטי הלכות לפרשת מסעי

כ״א באייר תשע״ט

לקט הארות וביאורים נפלאים ממעיינו העמוק של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב מלוקטים מספריו הקדושים ומספרי תלמידו הגדול רבי נתן מברסלב, לפרשת השבוע: פרשת מסעי

אלה מסעי בני ישראל (לג.א)

יש תורות הנפולות, שהם בחינת אוירא דעלמא, רק מחמת שגם בהם יש טוב הגנוז בהם, היינו ניצוצות הקדושה מתורת אמת, וצריכין לברר הטוב שבהם ולהעלותו אל הקדושה, בבחינת רמון מצא תוכו אכל, קלפתו זרק. ומשם נמשכים כל הטלטולים של בני אדם, שמוכרחים לילך בדרך ולהיות נע ונד ומטולטל חוץ לביתו. כי כשאדם נע ונד בדרך, הוא כמו שהוא באוירא דעלמא, כי הוא חוץ לביתו הקבוע; וכשזוכה, אז הוא מברר על ידי זה את הטוב הגנוז בהתורות הנפולות הנ"ל, שהם בחינת אוירא דעלמא, ובונה מהם בנינים דקדושה. וזה סוד הליכת ישראל במדבר עם המשכן והארון והלוחות, ושם נצטוו כל מצות התורה. כי זה כלל שאין הדין נמתק אלא בשרשו, על כן דייקא על ידי שהיה המשכן עם הארון והלוחות בעצמם עם כל ישראל נעים ונדים במדבר, שהוא בחינת אוירא דעלמא, על ידי זה דייקא בררו והעלו בכל פעם את התורות הנפולות לשרשן, עד שנתתקנו ונעשו תורה אמיתית, שזהו בחינת כל מצות התורה הקדושה שנצטוו בכל פעם במדבר באוהל מועד, שזכו לזה בכל פעם על ידי שבררו והעלו בכל פעם תורות הנפולות לשרשן. ועל כן נכתבו כל מסעות שלהם בתורה, כמו שכתוב אלה מסעי בני ישראל, כי מכל המסעות שלהם נעשה תורה. ועל כן בכל המסעות שלהם הכניעו האויבים והשונאים שהם בחינת המתנגדים אל האמת, כי על ידי המסעות שנסעו במדבר בקדושה כזאת והמשכן והארון הלך לפניהם, על ידי זה הכניעו כל הקליפות היונקים מהתורות הנפולות שהם בחינת אוירא דעלמא, ובררו והעלו את הטוב הגנוז שם. וכמובא בזוהר הקדוש שעל ידי הליכתם במדבר דרכו על הקליפות, היינו כנ"ל, כי כשמבררים את הטוב מתוכם, אזי הקליפות נופלים ומתבטלים.

(אוצר היראה, טלטול ג; על פי: ליקוה"ל, אורח חיים, ברכת המזון א,ה-ו)

ביאור על ענין 'תורות נפולות' שהם כ'אויר העולם': הגמרה מספרת על רבי יהושע שהתווכח עם חכמי אתונה, אחד הדברים שאמרו לו חכמי אתונה כשניסו את חכמתו היה, שביקשו: "בנה לנו בית באויר העולם, אמר שם ותלה עצמו באויר, אמר להם: הביאו לי לבנים וטיט, אמרו לו: האם יש מי שיכול לעלות לשם? אמר להם: האם יש מישהו שיכול לבנות בית בין שמים לארץ?"

רבינו מבאר שם בתורה (ליקוטי מוהר"ן א תורה כח), שיש תלמידי חכמים שנקראים "שדים יהודים" משום שתורתם – מקורה מצד הטומאה, תורתם של אותם "שדים יהודים" נקראת 'תורה נפולה', משום שאינה ממקור טהור, ותורתם היא כאויר העולם, משום שאי אפשר להתקרב לבורא על ידה, וההתקרבות על ידה, משולה לבנית בית באויר העולם, דהיינו, אינה מציאותית.

ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' (לג,ב)

כל הנסיעות והטלטולים של כל השנה יהיו כולם בקדושה גדולה, באופן שיהיו תיקון לפגם אמונת חכמים, עד שיהיו נכתבין ספרים קדושים על ידם, בבחינת ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה'; והעיקר שיהיה כוונתו בכל נסיעותיו וטלטוליו רק בשביל להתוועד עם בני אדם חדשים ולדבר עמם מהתכלית האמיתי, ולעסוק עימהם בדברי תורה באהבה ושלום גדול, באפן שיכירו כולם את האמת לאמיתו ולשוב אל השם באמת, בבחינת שאמרו רבותינו ז"ל: והם תֻּכּוּ לרגלך ישא מִדַּבְּרֹתֶיךָ – אלו תלמידי חכמים שמכתתין רגליהם מעיר לעיר ומדוך לדוך לעסוק בדברי תורה, כי רק בשביל זה מסבב השם יתברך את האדם שצריך לפעמים לכתת רגליו לילך וליסע, כמבואר בפנים.

(אוצר היראה, אלול ראש השנה, קפט; על פי: שם, חושן משפט, הלכות פקדון ה,יט)

ואלה שמות האנשים וכו' לנחול את הארץ (לד,יז-יח)

זבולון היה מספיק ליששכר הצדיק שהיה עוסק בתורה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, (בראשית רבה פע"ב,ה; פצ"ט,ט). שזהו עיקר תיקון תאוות ממון, כמבואר בדברי רבנו זכרונו לברכה, שעיקר תיקון תאוות ממון הוא צדקה. נמצא שזבולון הוא בחינת תיקון תאוות ממון. ועל כן זבולון הוא קבור על גבול ארץ ישראל בצידון, בחינת וְיַרְכָתוֹ על צידון שסופו על צידון שהוא גבול ארץ ישראל, זה רמז שעל ידי בחינת זבולון, דהיינו בחינת תיקון תאוות ממון זוכין להכנס לארץ ישראל, היינו על ידי שמבקשים ומחפשים את הצדיק, שעל ידי זה זוכין להנצל מהחיפוש והבקשה של הסטרא אחרא, שהוא החיפוש והבקשה אחר הממון על ידי זה זוכים לארץ ישראל, כי עיקר ארץ ישראל זוכים על ידי הצדיק, בבחינת (תהלים לז) צדיקים יירשו ארץ. ואי אפשר לאדם לזכות לארץ ישראל כי אם על ידי צדיקים אמתיים, שזהו בחינת הנשיאים שהעמיד משה להנחיל הארץ לישראל, כמו שכתוב: אלה האנשים וכו' לנחול את הארץ. כי אי אפשר לזכות לארץ ישראל כי אם על ידי צדיקים אמתיים שעל ידם זוכין לאמונת חידוש העולם, שזהו בחינת ארץ ישראל. ועל כן זבולון שזהו בחינת המתקרב להצדיק האמת ומשמש אותו בגוף ונפש וממון ועושה לו כל צרכיו כמו זבולון שטרח בפרקמטיא בשביל להספיק את יששכר שעסק בתורה, הוא זוכה לבוא לארץ ישראל. ועל כן זבולון עומד על גבול ארץ ישראל, כי דייקא על ידי בחינת זבולון שהוא המתקרב לצדיק האמת, על ידי זה זוכה להכנס ולבוא לארץ ישראל.

(אורח חיים, ברכת הריח ד,מג)

שש ערי המקלט וכו' הארבעים ושתיים עיר (לה,ו)

ארבעים ושמונה התיבות שיש בפרשת "שמע ישראל", שהוא יסוד האמונה, יש כנגדן ארבעים ושמונה ערי הכהנים והלויים: שש ערי מקלט, כנגד שש תיבות שבשמע ישראלועליהם ארבעים ושתים עיר כנגד ארבעים ושתים תיבות מן ואהבת עד סוף הפרשה כמובא. ואלו הארבעים ושמונה ערים קולטות ומצילות מסטרא דמותא, ועל כן צריך הרוצח בשגגה לנוס לשם, כי אמונה עיקר החיים, והכפירות סטרא דמותא; ועל כן ארבעים ושמונה ערי הלויים שהם בחינת שמעואהבת, שהם עיקר המשכת האמונה, על כן הם קולטות ומגנות מסטרא דמותא ומצילין את הרוצח ממיתה. ואלו הארבעים ושמונה ערים שישבו בהם הכהנים והלויים, דייקא בזה הראתה לנו התורה הקדושה שצריך לנסוע לצדיקים ולהנלווים אליהם, והעקר בשביל לזכות לאמונה שהיא עיקר החיים ולהנצל מסטרא דמותא שהם הכפירות. כי עיקר האמונה בשלמות מקבלין רק על ידי צדיקים אמתיים והנלוים אליהם, שהם בחינת הכהנים והלויים; כי כהן הוא בחינת הצדיק והרב האמת, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק: ושפתי כהן וגו' – אם הרב דומה למלאך וכו'; ולויים הם בחינת המתחברים ונלוים אליהם בבחינת ונלוו אליך וישרתוך. ומי שנכשל במה שנכשל ורוצה לחוס על חייו ולהציל נפשו ממיתה עולמית, צריך לנוס ולברוח ולבוא אל עריהם, ושם דייקא ינצל מכל רע, כמו הרוצח שנכשל במה שנכשל והגביר הסטרא דמותא, על כן אין לו הצלה רק לברוח אל ארבעים ושמונה ערי הכהנים והלויים, ושם ינצל מסטרא דמותא כנ"ל.

(אוצר היראה, אמונה מח; על פי: ליקוה"ל, אורח חיים, תחומין ה,כח)

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support