לילות הזהב

כ״ט בסיון תשע״ט

בחצות הלילה מתעוררת במרומים עת רצון מיוחדת שנמשכת כשעתיים, בעת רצון זו עומד הקב"ה יחד עם כל נשמות הצדיקים ללמד זכות על ישראל. השכינה הקדושה עומדת אז ומתגעגעת לבניה שגלו ממקום קדושתם. זה הזמן המובחר בו צריך לקום ולהשתתף בצערה, להתעורר בגעגועים אל אבינו שבשמים, לעורר רחמים על הגלות הכללית וגם על הגלות הפרטית שגרמה לנו להתרחק ממקור קדושתנו.

"האט קומען די גילדערנע נעכט!!!" – "הנה באים לילות הזהב", היה חוזר בלהט רבי לוי יצחק בנדר על אמרתו הידועה של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ. מדי שנה, בתחילת החורף, היה שב ומזכיר את סגולתם הנפלאה של לילות אלו. "לילות זהב" כינה אותם רבי פנחס, בהתכוונו למכרה הזהב הרוחני שניתן לרכוש בכל לילה מלילות ארוכים אלו.

"שמעתי בשמו של רבינו הקדוש",– כותב רבי נתן, "שעיקר עבודת איש הישראלי הוא בחורף, לקום בחצות לילה" ('שיחות הר"ן' שא). עבודה נשגבה ושכרה המופלא בצידה: "חצות הוא מסוגל כמו פדיון, כי הוא המתקת הדינים" (ליקוטי מוהר"ן ח"א קמט), בכוחה של קימת חצות לבטל קיטרוגים, למנוע צרות ולהחיש ישועות.

בחצות הלילה מתעוררת במרומים עת רצון מיוחדת במינה שנמשכת כשעתיים, בעת רצון זו עומד הקב"ה יחד עם כל נשמות הצדיקים ללמד זכות על ישראל. השכינה הקדושה עומדת אז ומתגעגעת לבניה שגלו ממקום קדושתם. זה הזמן המובחר בו צריך לקום ולהשתתף בצערה, להתעורר בגעגועים אל אבינו שבשמים, לעורר רחמים על הגלות הכללית וגם על הגלות הפרטית שגרמה לנו להתרחק ממקור קדושתנו, על המוח שלנו שהיה אמור להיות מקום משכן למחשבות קדושות, ולדאבון לב הוא שומם – "שועלים" הילכו בו.

מי שמתעורר ומתפלל באותו זמן, אינו עומד יחידי, מולו עומדת כאמור השכינה הקדושה עם כל פמליית הצדיקים שבגן עדן ומרעישים עולמות על גאולתו. זוהי עצה עמוקה ונוראה ששווה זהב, תרופת פלא שאסור להחמיץ. מן הכבדות הנוראה שהיצר מפיל על קיום עצה נשגבה זו, אנו יכולים ללמוד על רום ערכה וסגולתה, אך אסור לנו להיות שותפים לעצת היצר הזאת, עלינו להתחיל לפחות לקיים עצה זו, לכסוף אליה, להתפלל עליה ולנסות להתרגל בהדרגה לקיומה.

חצות הלילה היא העת בה החושך בשיאו, הלילה שרומז על כוחות הרע, מגיע בנקודת חצות לפסגת שליטתו, ואז – מי שלא נכנע לחושך ומייחל למצוא את האור הנסתר, מקבל סיוע שמיימי מופלא.

עבודה קדושה זו נותנת כוח לנצח במלחמה הפרטית עם היצר, והיא, לחפש ולמצוא ולעורר את ה"נקודה הטובה" החבויה בינות לאלפי שכבות האופל המכסים על המהות האמיתית שלנו. כאשר אדם רואה שכל כולו מכוסה ברע, רצונותיו מושכים לכיוון שלילי, ומעשיו גם כן רחוקים מטוב – עליו להתאמץ ולחפש את הנקודה הטובה שעדיין מפעמת בו, את הנקודה שבה הוא עדיין קשור לבוראו, לחפש את הפעמים בהן זכה להתאחד עם בוראו על ידי מצוה כלשהי. ככל שיצליח לעורר את נקודת הזכות שעדיין נמצאת בו ולשמוח בה, כך יפתחו לפניו שערי תשובה; ככל שיצליח לדחות את רגשי הייאוש ולעורר בקרבו את התקווה, כך יוכל באמת לצאת מחומות החושך והטומאה שמסבבים אותו (לקוטי מוהר"ן רפ"ב).

אולם, כדי לקבל את הכוח לחפש את הנקודות האלו, צריך להשתמש בעצת הקימה בחצות לילה, בתוקף החושך, כאשר נדמה שהרע שולט במלוא עוזו, אז – ודוקא אז – חייבים להתגבר לחפש ולהתגעגע. כאשר אדם מתאמץ אז בתמימות ומנסה לחפש את הטוב שבו; כאשר הוא מתאמץ שלא להיסחף אחר רגשות התיעוב שהוא חש כלפי עצמו אלא מאמין שבשמיים עומד עתה אביו הרחום ובוכה על שהתרחק ממנו ושהוא יתברך בוכה עליו מפני שהוא הרי כן יודע את הטוב הנפלא שגנוז בו – הריהו מקבל כוח עליון למצוא את אותן נקודות אור שעל ידם יוכל לשוב בתשובה שלמה.

בזכותם של תמימי לב אלו שיתעוררו לקום בחצות הלילה ויתאמצו לשבר את חושך הלילה הפרטי, תבוא גם הגאולה הכללית, בה תתגלה לעין כול זריחת שִמשם ויקרת ערכם של ישראל.

(עפ"י לקוטי הלכות, השכמת הבוקר א)

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support