ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > לילות הזהב ומעלת הלימוד בלילה

לילות הזהב ומעלת הלימוד בלילה

ז׳ במרחשון תש״פ

על גדולתם ומעלתם של לילות הזהב – לילות החורף הארוכים, על מעלת הלימוד בלילות – ועל כוחו העצום של לימוד התורה הקדושה בלילות בכלל ובלילות החורף בפרט

לקראת החורף, נעסוק הפעם בענין "סדר הלילה", מתחילתו בצאת הכוכבים עד סיומו בעלות השחר. ובתחילה נקדים הקדמה כללית על ענין "לילות הזהב" אשר לפנינו.

לילות הזהב

ובכן:
חודש חשון הגיע, ויחד עמו באו לילות החורף הארוכים, אותם היה מכנה הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זיע"א: "די גאלדענע נעכט" = לילות הזהב!

אם כל לילה ולילה, הוא מכרה של זהב, הרי שלילות החורף הארוכים על אחת כמה וכמה. החמה שוקעת כבר לפני השעה 5 בערב ובתחילת שעה 11 בלילה כבר מגיע "רבי חצות", כשמחצות עד עלות השחר ישנן כשש שעות דשנות…

"לא נברא הלילה אלא ללימוד"

גם אלו שמחמת כל מיני סיבות אינם קמים לעת עתה בחצות, זוכים גם הם ללמוד כמה וכמה שעות בלילה [הרבה יותר מאשר בימות החמה] ובזה מקיימים מה שאמרו חכמינו ז"ל: "לא איברי ליליא אלא לגירסא" (עירובין סה ע"א).

"אין אדם למד רוב חכמתו – אלא בלילה"

וכמו שכתב הרמב"ם: "אף על פי שמצוה ללמוד ביום ובלילה, אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה. לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה, יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן, אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה. אמרו חכמים אין רינה של תורה אלא בלילה שנאמר קומי רוני בלילה, וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו ביום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי תפילה לא-ל חיי, וכל בית שאין נשמעים בו דברי תורה בלילה אש אוכלתו שנאמר כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח" (רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה יג). וכן נפסק בשולחן ערוך (יו"ד, סימן רמו סעיף כג).

* * *

גשמים – ולימוד תורה

מוהרנ"ת מגלה בליקוטי הלכות קשר נפלא בין ירידת הגשמים שבחורף לבין לימוד התורה בלילה, ומבאר שמחמת שב'לילות הזהב' של החורף לומדים יותר בלילה, לכן יורדים אז גשמים!

ובכן, הט אזנך ושמע סוד הדבר, ותעמוד משתומם עד כמה גדולה מעלת לימוד התורה בלילה:

בליקוטי מוהר"ן תורה קנ"ט מגלה לנו רבינו מה נעשה מלימוד התורה שאנו לומדים, וכותב:

"בחינות" בלימודו של כל אדם

"ידוע שיש חילוק בין לימוד התורות, שלא כל אדם ואדם לומד בבחינה אחת. ומי שזוכה ללמוד להשכינה, שלימודו עולה להשכינה, אזי השכינה מקבלת הלימוד התורה ומעלה להשם יתברך, ונמשך מזה שפע, היינו שפע רוחניות ושפע גשמיות.

"אך לא כל אדם זוכה לזה שיהיה לימודו עולה להשכינה, כי לזה צריך שיהיה אדם יקר ושיהיה לימודו רק להשכינה, היינו לאוקמא שכינתא מעפרא, ולא כל אדם זוכה ללמוד זה, ואף אם לומד ביראת שמים, וגם אם אומר שלימודו לאוקמא שכינתא מעפרא, עם כל זה מי יודע אם ראוי לכך שיהיה לימודו להשכינה.

"וכשאין לימודו עולה להשכינה, אזי כשהתורה יוצאת, ואי אפשר לה לעלות אל מקום מכונה, וטבעה הוא להגביה את עצמה ולעלות, ובתוך כך נעשה לילה, ואזי יוצאין כל גרדיני נימוסין וכו' המבוארים בזוהר הקדוש, והם מכים עליה ונופלת למטה ומתפזרת למטה לכל העולם, וכל בני עולם שואבים מהאוויר וכולם שואבים מזאת התורה שנתפזרה למטה באויר, בהקיץ או בשינה.

ולפי מהות האדם שמגיע לו מהתורה הזאת כן נעשה ממנה, כי אדם כשר וירא שמים אפילו מקטני הערך, או אדם גדול וצדיק, כשמקבלין מהתורות אלו שנתפזרו, אזי נעשה אצלו מזה ט"ל תורה ומגיע להם מזה התעוררות חדש וחשק להתורה … אך כשמגיע לבני אדם שאינם כשרים, אזי נעשה היפך מזה, שנעשה אצלו מאלו התורות ל"ט מלאכות, שמגיע לו אדרבא חשק נמרץ והתעוררות חדש ליגיעות וטרחות ועבודת העולם הזה, שהוא ההיפך ממש מט"ל תורה, היינו ל"ט מלאכות שהוא בחינת בזעת אפך תאכל לחם."

עד כאן מדברי רבינו בליקוטי מוהר"ן. ומדבריו למדים שכשהתורה עולה לשכינה הקדושה נעשה ממנה שפע, שזהו סוד ה"גשם ומטר", וכשאינה עולה לשכינה נעשה ממנה "טל".

וכאן בא מוהרנ"ת ומגלה דבר נפלא:

מעלת לימוד התורה בלילה

כשהאדם לומד תורה בלילה, גם אם אינו בעל מדרגה, הרי הוא זוכה שלימודו יעלה לשכינה! "כי הלימוד שלומדין בלילה הוא קרוב יותר לעלות אל השכינה, הן מצד האדם הן מצד השכינה כביכול, כי האדם יכול לבטל עצמו ולדבק עצמו בו יתברך יותר בלילה מביום, מחמת שאז נחים העולם מרדיפת העולם הזה, כמו שאמר רבינו (סימן נ"ב). וגם השכינה היא סמוכה להאדם הלומד בלילה ומקשבת לקולו, כמו שכתוב קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נוכח פני ה', 'נוכח פני ה' ' דייקא, כי השכינה קרובה אליו והוא נוכח פני ה' ממש, כי בלילה השכינה היא בעולמות התחתונים, ואז כביכול 'ולא מצאה היונה מנוח' וכו', ועיקר מנוחתה אצל האדם הלומד אז בבחינת 'גם ציפור מצאה בית', כמו שכתוב בתיקונים" (ליקוטי הלכות, תפילה א).

אי לכך, בחורף – אשר אז לומדים יותר בלילה, לילות הזהב – עולה יותר ויותר לימוד התורה אל השכינה, וממילא יש גשם… שכן, הלימוד שעולה אל השכינה הופך לגשם ומטר של שפע רוחני וגשמי!

מהלימוד ב'לילות הזהב' נעשה בחינת גשמים

"ועל כן בחורף, שעיקר לימוד התורה בלילה, כי אז נאמר 'לא איברי ליליא אלא לגירסא', והלילה הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב ואמונתך בלילות. ועל כן הלימוד שלומדין אז היא עולה להשכינה, שהיא בחינת אמונה. כי הלימוד שלומדין בלילה הוא קרוב יותר לעלות אל השכינה, הן מצד האדם הן מצד השכינה כביכול … ועל כן בחורף שהלימוד בלילה והיא עולה להשכינה, שהיא בחינת אמונה, על כן נעשה מזה בחינת גשמים, ועל כן אומרים אז בתפילה 'מוריד הגשם'.

ה' יזכנו לנצל כראוי את לילות הזהב, ולא לאבד אחת מהם בשינה ואכילה ושתיה ושיחה, ולהיות מעבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות, אמן.

גולשים צפו גם ב:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support