בתורה זו – התורה האחרונה של רבינו הקדוש – שח רבינו על חובת החיפוש, לחפש ולבקש את הצדיק האמת. ולאחריו בא מוהרנ"ת, המחפש הגדול, וביאר באר היטב את טיבה של חובה זו:

"כי כבר כתבנו שצריכין ליזהר בזה מאד, לבקש ולחפש אחרי צדיק אמיתי כזה. וכל אדם שבעולם מקטן ועד גדול צריך ליזהר בזה מאד כל ימיו, לבקש ולחפש רבי אמיתי כזה. כי לא דיברה תורה במתים, שהם מי שאינו חפץ בחיים ואינו חס על נפשו כלל לבקש הצלה לנפשו לנצח להצילו ממה שהוא צריך להינצל בחייו ובמותו … ועל אנשים כאלו אין שייך אזהרה הנ"ל, כי ישחקו ויתלוצצו גם מאזהרה הזאת גופא וכל מה שיאמרו להם דברי אמת וצדק ומוסר השכל ונפלא, יפטירו בשפה יניעו ראש בליצנות כפולה ומכופלת לרעת נפשם וכו'.

אך אף על פי כן, אין דור יתום מן האמת לגמרי, ובכל דור ודור ובכל עת נמצאים תמימים וכשרים קצת, החסים על נפשם, החפצים ומתגעגעים ליראה את שמו יתברך, אשר עליהם נאמר 'העניים והאביונים מבקשים מים ואין, ולשונם בצמא נָשָׁתָּה' וכו', שזה נאמר על לחם ומים של תורה, כמו שפירש רש"י שם – עליהם ועל כיוצא בהם מגדול שבגדולים עד קטן שבקטנים, עליהם צריכים להזהיר ולהזכיר אזהרה זאת אלפים פעמים [!] שיזכרו מאד בכל יום ויום, לחפש ולבקש הרבה את הצדיק האמת הנ"ל שיוכל לתקנם באמת לנצח!" (ליקוטי הלכות, שלוחין ה, ה).

השמעתם?

אלפים פעמים יש להזהיר ולהזכיר אזהרה זאת, שנזכור מאד בכל יום ויום, לחפש ולבקש הרבה את הצדיק האמת!

* * *

גם אם כבר קבע האדם את משכנו בבית המדרש דחסידי ברסלב, לא נפטר מחיפוש הצדיק… "כי אפילו מי שזוכה למצוא לעצמו רבי או חבר אמיתי שקיבל מצדיקי אמת דברי אמת המועילים לנפשו באמת, אף על פי כן עדיין צריך לחפש הרבה בכל יום, כי אפילו אם היו כבר מעשיו מתוקנים כראוי צריך גם כן לחפש עוד ועוד … מכל שכן וכל שכן שרוב ורוב מעשיהם אינם עולים יפה, בפרט בעיתים הללו כאשר יודע כל אחד בנפשו. על כן צריכין תמיד לחפש ולבקש הרבה אחרי הצדיק האמת שיש לו בחינת רוח הקדש הנ"ל" (שם).

גם מי שנמנה בין היושבים ראשונה ב"חבורות דחסידי ברסלב", גם אז עדיין נשאר לו מה לחפש… לחפש את הרוח הקדושה שרבינו הקדוש רוצה לנשב בלבו…

"כי בודאי אין החיפוש והבקשה אחרי גוף הגשמי של הצדיק, כי אם אחרי רוח הקודש שלו, שעל ידי זה עיקר בירור המדמה, שזה תיקונו. וזה צריכין לחפש ולבקש תמיד. כי ממה נפשך, אם לא מצאו עדיין כלל, בודאי הוא צריך לילך על ידיו ועל רגליו לבקשו ולחפשו בכל כוחו, בכל העולם כלו מקצה ועד קצה, כל ימיו אשר הוא חי על פני האדמה. אולי יוכל למצוא חיי נפשו לנצח, על כל פנים יום אחד או שעה אחת לפני מותו.

אם כבר נדמה לו שמצא את הצדיק האמת, בודאי זה צריך לבקש ולחפש עוד יותר ויותר, כי יכול להיות שהוא יושב אצל הצדיק ועדיין אורו חשוך אצלו, ואינו מרגיש נעימות אמיתת עצותיו הקדושים וכו', ומחמת זה הוא רחוק עדיין מתיקונו … כי עיקר החיפוש הוא אחר הרוח הקודש של הצדיק כנ"ל. ולזה צריכין יגיעה גדולה וחיפוש הרבה עד שימצא" (שם).

אשרי המחפש – "ואם יחפש באמת, בודאי ימצא, כי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, ויגעתי ומצאתי תאמין!" (שם).