להשקיע ביסוד

ט׳ בתמוז תשע״ט

אנחנו מבינים אומנם שהאמונה היא היסוד של הכל, אבל היא דומה אצלנו כמו יסוד של בניין שחבוי במעמקי האדמה, שאף אחד אינו טורח לחטט בו – אבל הגמרא באה וטופחת על פנינו: אם אתם רוצים להתחזק, להבנות, להשתפר – התחילו מן הבסיס, מן האמונה.

להשקיע ביסוד – באמונה

" 'אמר רב אשי… זימנא חדא הוה כאזלינן במדברא'… הלך במדבר – זה בחינת תיקון האמונה, בבחינת 'לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה'… זה בחינת תיקון האמונה, שהאמינו בו יתברך והלכו אחריו במדבר".
(ליקוטי מוהר"ן ח"ב ה)

בעולמנו, עולם השקר, ישנם הרבה דברים מסולפים, כהגדרתה של הגמרא (בבא בתרא י ע"ב): "עולם הפוך ראיתי – עליונים למטה ותחתונים למעלה"…

אפילו עניני עבודת ה' עצמם לא יצאו מן הכלל הזה; ישנם עניינים מהותיים ויסודיים שמשום–מה אנו פוסחים עליהם בתיכנון סדר העלייה הרוחנית שלנו.

אם ישאלו אתכם, מהו הבסיס לכל עבודת ה' – תאמרו בודאי, בלי לחשוב פעמיים: 'האמונה'. האמונה היא היסוד שעליו עומדת כל התורה. כל המצוות משמען שיש מנהיג לעולם, ואנחנו עושי רצונו. בלי אמונה אין בכלל על מה לדבר.

התובנה הזו כל כך פשוטה, אך מעניין שהגמרא דווקא כן רואה זאת כחידוש ומאריכה להטעים ולהדגיש אותו: "שש מאות ושלוש עשרה מצוות נאמרו למשה בסיני – בא דוד והעמידן על אחת עשרה… בא ישעיה והעמידן על שש… בא חבקוק והעמידן על אחת: וצדיק באמונתו יחיה" (מכות כד ע"א).

אנחנו לומדים כאן על חכמים ונביאים שטרחו ויגעו, עד שמצאו לנו את הבסיס של התורה – אמונה!

משמע שהתובנה הזו עם כל פשטותה, רחוקה מאד מביצוע מעשי, כדברי רבינו: "אצל העולם הוא – ואצלי הוא דבר גדול מאד!" (שיחות הר"ן לג).

אנחנו מבינים אומנם שהאמונה היא היסוד של הכל, אבל היא דומה אצלנו כמו יסוד של בניין שחבוי במעמקי האדמה, שאף אחד אינו טורח לחטט בו – אבל הגמרא באה וטופחת על פנינו: אם אתם רוצים להתחזק, להבנות, להשתפר – התחילו מן הבסיס, מן האמונה.

אכן, המעיין בספר 'ליקוטי מוהר"ן' ימצא, שמלבד המאמר שבכותרת המכונה 'תקעו אמונה' ישנן עוד עשרות מאמרים העוסקים בתיקון האמונה.

* * *

אבל… האם הם – 'העולם' – אינו צודק שאמונה איננה דבר שצריך לעסוק בו, הרי ברוך ה' כולנו כבר מאמינים – וזהו. הרי אמונה איננה פעולה הדורשת עשייה, אלא רק ידיעה שעלינו להפנים; והרי אמונה היא רק במה שאין השכל מבין, ובכן אנחנו מאמינים…

אלא שזו עצמה הנקודה הבעייתית. עניינה של האמונה היא סילוק השכל, ואילו טבעו של האדם שהוא שואף להבין. כוחה של האמונה היא אפוא המסירות והנכונות לוותר על הרצון להבין ורק לסמוך על התורה ועל הצדיקים. שום שכל וידיעה אינם יכולים להשיג את הבורא יתברך שנעלה מכל הבנה, רק אמונה יכולה לתפוס במה שמעל לשכל.

את הכוח הזה עלינו להעצים. בעצם כל מצווה שמקיימים, בלי יוצא מן הכלל, מחזקת את האמונה, כמו שכתוב "כל מצוותיך אמונה" (תהלים קיט). יתירה מזאת, בכל רגע שאדם מזכיר לעצמו את האמונה, אינו מתעלם מהידיעה הזו, כרצונו הטבעי של הגוף שרוצה לעשות רק את מה שמוחשי ושואף להדחיק את האמונה ולהשכיח אותה – בכך מגבירים את כוח האמונה, את האימון המוחלט וההסתמכות הגמורה על בורא העולם.

ה'משנה ברורה' בתחילת ספרו מונה זאת כאחת המצוות, שכל רגע שיחשוב בהן האדם קיים מצות עשה, ואין קץ למתן שכרן.

שכר האמונה אינו רק לעתיד לבוא; גם עכשיו, ככל שנעמיק ונבסס את היסוד האמוני שלנו, כך הבניין שנבנה עליו יהיה יציב ואיתן יותר.

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support