ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > התבודדות > להיות או לא להיות

להיות או לא להיות

כ״ח בסיון תשע״ט

אם אתה רוצה להתדבק בה' יתברך; אם אתה רוצה להיפטר מכל התאוות והמידות הרעות שמפריעות לכך – פשוט תפנה אליו, תספר לו את כל הסיפור שלך, שאתה בעצם רוצה מאוד לעשות את רצונו בשלמות, אבל מה לעשות שיש לך מפריעים? כפי שרבי אלכסנדרי התפלל: "גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך; ומי מעכב – שאור שבעיסה… יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם"

"רק השי"ת לבד הוא מחוייב המציאות אבל כל העולמות על כל אשר בהם הם אפשרי המציאות, כי הוא יתברך בראם יש מאין וביכולתו וכוחו ואפשרותו יתברך היה לבוראם או שלא לבוראם… נמצא כל מה שישראל עושין רצונו של מקום ונכללין בשרשם שהיא מחוייב המציאות, על ידי זה נכלל כל העולם שנברא בשבילם, בחיוב המציאות…
"אך לזכות לזה… אי אפשר.. כי אם על ידי ביטול – שיבטל עצמו לגמרי עד שיהיה נכלל באחדותו יתברך… על ידי התבודדות… שמתבודד ומפרש שיחתו בינו לבין קונו… זוכה לבטל כל התאוות והמידות רעות עד שזוכה לבטל כל גשמיותו ולהיכלל בשרשו".
(ליקוטי מוהר"ן ח"ב נ"ב)

התבודדות, עד כמה שהיא זרה למי שאינו מכיר אותה מקרוב, הרי למי שמכיר אותה היא עצה שהוא מקיים אותה באופן מעשי, או שהוא אמור לקיים אותה…

אבל במאמר זה, רבינו שופך אור חדש על ההתבודדות, אור כזה, שאינו מאפשר לאיש להישאר שווה-נפש.

ובכן, מהו הרצון הבסיסי של כל אדם, ובעצם של כל נברא? – לחיות, להתקיים; השכר הגדול ביותר הוא החיים, "חיים שאל ממך – נתתה לו" (תהילים כ"א) ואילו העונש הגדול ביותר הוא – האבדון.

אולם, כל הבריאה והחיים אשר בה, הם זמניים ועראיים, כציץ נובל, כצל עובר, כרוח נושבת, כאבק פורח וכחלום יעוף (מוסף לר"ה) – "אפשרי המציאות".

רק השי"ת לבדו קיים לעד, "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא, ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך", רק הוא הוא המציאות האמיתית והמוחלטת – "מחוייב המציאות".

אם כן, כשאנחנו מבקשים לחיות, שיהיה לנו קיום אמיתי, איזה קיום אנו יכולים לבקש, לאחר שכל עולם כולו אינו קיום אמיתי?

זה העניין, מאחר שאין שום מציאות מוחלטת מחוץ לקדוש ברוך הוא – כל שאיפתנו צריכה להיות להיכלל בו, להיות חלק ממנו כביכול.

זה עומק הכתוב ב'מסילת ישרים' (פ"א): "לְמַה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו… להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו".

כיצד נכללים בקב"ה? כשאנו מקיימים את רצונו, שהרי הוא יתברך ורצונו הם אחד. בכל מצווה שמקיימים עושים את רצון ה' ונכללים בו.

אבל המטרה הסופית היא שהאדם יתבטל אל ה', דהיינו שכל שאיפתו תהיה אך ורק לעשות את רצון ה', כי כל עוד יש לו רצונות אחרים, הם חוצצים בינו ובין ה' יתברך.

איך זוכים לזה? לקיים מצוות אנחנו יודעים ומשתדלים, אבל לזכות ל"ביטול" – שכל שאיפתנו תהיה אך ורק לעשות רצון ה' בלי שום תאווה ומידה רעה – איך מגיעים לזה?

העצה פשוטה: אם אתה רוצה להתדבק בה' יתברך; אם אתה רוצה להיפטר מכל התאוות והמידות הרעות שמפריעות לכך – פשוט תפנה אליו, תספר לו את כל הסיפור שלך, שאתה בעצם רוצה מאוד לעשות את רצונו בשלמות, אבל מה לעשות שיש לך מפריעים? כפי שרבי אלכסנדרי התפלל: "גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך; ומי מעכב – שאור שבעיסה… יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם" (ברכות י"ז).

השיחה הזאת, אם רק תתמיד בה, היא שתבטל סוף סוף את ההפרעות האלה ויגרמו לך להיכלל בו יתברך החי והקיים לנצח.

הרי שהשאלה אם להתבודד או לא, פירושה, להיות או לא להיות!

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support