להזיז עניינים
כ״ח בסיון תשע״ט
רק תוכחה שבאה מתוך אהבה והערכה למקבל התוכחה, היא זו שתוסיף כח טוב לנשמתו. לעומת זאת, תוכחה שנובעת מזעם ובוז לשפלותו של הזולת, שלא ניתן לסובלו עוד, תביא בהכרח להגברת הרוע במקבל התוכחה!
"הילד הזה מוציא אותי מהכלים"; "זה ממש בלתי נסבל"; "אי אפשר כך יותר"; "הוא כל כך מרגיז אותי"; "זהו, עכשיו יבוא סוף להתנהגות המבישה הזאת".
אלה הם חלק משלל המשפטים אותם משמיעים אנשים שפקעה סבלנותם והם עומדים להטיח מנת תוכחה ומוסר למי שנתון למרותם.
המכנה המשותף בין כל אלו הוא, שההחלטה "להטיח" באה מכך שהתמלאה הסאה, יש גבול למעשים הנפשעים שאותם הם מוכנים לסבול, וכאשר הרוע עובר על גדותיו, הם חשים שהם חייבים להעמיד את העבריין על מקומו הראוי, בדמיונם רואים הם את התהליך הפשוט ש"יזיז כאן את הענינים": הם יצעקו עליו בהיסטריה, יבהירו לו את עומק העוול שעשה, הוא יבין את חומרת המעשה ויפנים את המסר, הוא יקלוט שהם לא מוכנים לוותר יותר, בשום פנים ואופן, ואז… הוא ישתנה.
כך גם האדם כלפי עצמו, כל עוד הוא נכשל בדברים קלים, הוא עוד מוכן לסבול את עצמו, אבל כאשר הוא נכשל במשהו חמור יותר, הוא מתמלא בבוז וגועל כלפי עצמו ומתחיל ב'תוכחה': "אין מה לעשות אתך"; "כל קבלותיך על להבא אינן שוות את הנייר עליו נכתבו"; "איך בן אדם מסוגל להיות פושע שכזה?!"
גם כאן, התוכחה העצמית באה מפקיעת "אריכות האפיים" – כעס שנוצר מתסכול על אוזלת היד, מ"רע עין" על כל היצירה הזאת ששמה "אני". הכועס על עצמו בטוח, שעתה, אחרי שהוכיח את עצמו בחרון כזה, בוודאי יבוא השינוי המיוחל.
אולם, מי שלא רוצה להטעות את עצמו יודע, שגישה כזאת פועלת בכיוון ההפוך, אולי לפי שעה מחולל המירמור העצמי פלאות, האדם מקבל על עצמו קבלות חדשות, מחמירות יותר, ומנסה לרמות את עצמו שהפעם זה יצליח… אבל בהתבוננות אמיתית ונוקבת על העבר הוא ייווכח שבגישה כזאת הוא לא השיג שום דבר.
כך גם בחינוך הילדים, מיד לאחר הגערה – אולי רואים תוצאות, הילד מתיישב ולומד, מבטיח, מתנהג יפה, אך כעבור זמן קצר חוזרים הדברים על עצמם וביתר שאת. ואז, שוב לא מועילים העונשים של אתמול ואף הגערות של אמש אינן פועלות יפה כבתחילה.
הטיפש כמו טיפש, מגביר את הזעם, "חכמתו מסתלקת", שנאתו לבן תוכחתו גוברת, כשהוא בטוח שהפעם הכעס ינצח, וחוזר חלילה.
רבינו ז"ל מלמד אותנו יסוד עצום:
תוכחה עצמית או לזולת צריכה לבוא מעומק האהבה אל הטוב שקיים בו או בחברו. תוכחה צריכה לבוא מהתעוררות עצומה של חשק ורצון שהטוב של עצמו או של זולתו לא יילכו לאיבוד.
הדברים פועלים כך: ככל שהאדם מכיר בערך עצמו או בערך חברו, כך גוברים רחמיו על הטוב שנלכד במאסר המעשים רעים, ואז הוא לא יוכל לוותר על אוצר יקר שכזה שנפל לביב של שופכין, לבו יתפלץ מצער על אבדן נכס מופלא שכזה, ומתוך כך הוא ייחלץ להצלת הנכס מאובדן.
ורבינו ז"ל מזהיר:
רק תוכחה שבאה מתוך אהבה והערכה למקבל התוכחה, היא זו שתוסיף כח טוב לנשמתו. לעומת זאת, תוכחה שנובעת מזעם ובוז לשפלותו של הזולת, שלא ניתן לסובלו עוד, תביא בהכרח להגברת הרוע במקבל התוכחה!
לתשומת לב המוכיח: ראית את חברך עושה מעשים חמורים? פגשת את עצמך במצב שפל ביותר? המתן! אינך מוכשר עדיין להוציא מילת תוכחה, קודם כל הקדש שעה של התבוננות באוצר היקר שלפניך, בנקודות הטובות שבו ובאהבת הבורא אליו. רק לאחר שתחשוק בטוב הזה ויופיו יבהיק בלבך תוכל להתחיל להוכיחו. כי רק אז תהיה זו תוכחה של קירוב, שתעורר אותו להיטיב. אחרת היא רק תרחיק ותהרוס.
העולם מטעה אותנו, תוכחה של כעס נראית מבחוץ כל כך יהודית ואמיתית, אולם בלי התכונה הפנימית הזאת של אהבה והערכה לשומע, היא תגרום רק להרס נוראי.
אותה פעולה, רק במילים אחרות – תלוי בכוונת הלב ובהסתכלות של המוכיח, למוות או לחיים. החיים והמוות ביד הלשון!
(עפ"י 'לקוטי מוהר"ן' ח' ח"ב ו'ליקוטי הלכות' ציצית ה' ז')
גולשים צפו גם ב:

חורף
ההמתנה מבררת מהי מידת הרצינות וחוזק הרצון של הממתין. אם רצונו חלש, תשבור אותו ההמתנה והוא ידחה לחוץ. ואם רצונו חזק ואמיתי, תסייע לו ההמתנה בהגבירה את הרצון הזה. ורצון גדול יותר יבנה כלי חזק…

האמן בכוחות עצמך
מכשול גדול על דרך השלימות הוא חיסרון האמונה בכוח עצמו, מכשול זה מביא בגילויים הראשונים בצעדים הראשונים של האדם המתחנך בעבודת ה', לידי רפיון כוח ורפיון רוח, חוסר שמחה ועייפות, אם אין האדם מסיר מכשול…

אל תתייאש!
כשרבינו אמר "געוואלד, אל תתייאש!", "ומשך מאוד תיבת "געוואלד", היו אצלו גם גדולי תלמידיו. וכי להם צריך רבינו לצעוק שלא יתייאשו? אותם צריך רבינו ללמד התחזקות מהי? גם עליהם צריך לעמוד ולדאוג שלא יתייאשו? –…

התעוררות או התחזקות?
שתי הארות מאיר הצדיק בעולם: התעוררות והתחזקות, ואת שתי הדרכים אנו זקוקים לקבל ממנו. לפעמים אנו צריכים לשמוע דיבורי התעוררות, שיעוררו אותנו לבלי לשקוט על השמרים, וידחפו אותנו להתקדם ולהתעלות בעבודת ה'; ולפעמים אנו זקוקים…

צוואתו של רבי נתן מברסלב
ואמר בזה הלשון: נו, כשעזרא הסופר הולך לו, וטרף-פסול מתגברים, כמו שיש היום לאלפים ולרבבות טרף-פסול... אך אני מקוה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את…

תפילת נשים
לקט שיחות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש ותלמידיו הקדושים זיע"א, והפעם: על כוחה הגדול של תפילת נשים לפני ה' יתברך, שיכולה לבטל כל גזירה; על חשיבותה אצל השי"ת על פי דברי רבינו ז"ל; על רבי שמעון…

איך זוכים להתחדש?
מי שרוצה גם הוא לזכות ל"תמימות ופשיטות", חייב גם הוא לשקוד על דלתי ישיבת הצדיק האמת שילמדהו דרכי התמימות והפשיטות, אשר על ידם יוכל להתחדש תמיד ולהיות 'בן זקונים' אמיתי, המוסיף קדושה ודעת בכל יום.

אין יום שאין בו טוב
הבעיה העיקרית של ה'גדר' שבכל יום ההרגשה שהיא נותנת לאדם היא, כאילו אין אפשרות באותו יום לעבוד את ה'... "שנדמה לו כאילו היום הזה אינו כלום, כאילו אינו מימי חייו, כאילו היום אי אפשר להתקרב…

הכל חדש!
האמונה שהעולם מתחדש תמיד, מעניקה לכל אחד תקווה מלאה להשתנות בכל עת, כי אין שום קביעות לרע, וההרגשה שהמצב חייב להמשך כך – כוזבת לגמרי. בכל יום מתחדשת הבריאה, ועמה מתחדשים חסדים חדשים שעומדים הכן…

לקראת הילולת רבי נתן
לקראת יום הילולת גאון עוזנו מהרנ"ת זיע"א ביום עשרה בטבת מציגה הוצאת 'משך הנחל' הוצאה מיוחדת של השיחות העוסקות בהסתלקותו ו'מכתב הסתלקות מוהרנ"ת' המובאים בספרי "שִׂיחַ שַׂרְפֵי קוֹדֶשׁ" – מאוצרותיו של הרה"ח רבי לוי יצחק…

מיוחד: לקראת הילולת רבי נתן מברסלב
מיוחד: לקראת יום עשרה בטבת הקרב ובא, ליקטנו לכם לקט נפלא על גאון עוזינו, מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א. תולדות חייו, מאמרים וניגונים.

חינוך הילדים – מכתבי רבי נתן
לרגל יום הילולת מוהרנ"ת: דברי חיזוק והתעוררות אשר כתב מוהרנ"ת לבניו הקטנים, מלוקטים מתוך ספר מכתביו "עלים לתרופה". במכתבים אלו ניתן לראות האיך חינך מוהרנ"ת את בניו הצעירים, שאף להם הזכיר בכל עת את התכלית…

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.