להאיר אל החוץ
ג׳ בסיון תשע״ט
מהדלקת נרות חנוכה, כפי שהתקבלה בעם ישראל, למדנו את הדרכת התורה: יש להאיר את אור הקדושה בדרך של הוספה וגילוי, ובמקומות הרחוקים והנמוכים ביותר, בכדי להעלות את העולם ואת עצמנו אל המדרגה העליונה ביותר.
אמרו חז"ל במסכת שבת (דף כ"ב:): כך לימדו רבותינו : "מצות נר חנוכה שכל אחד ידליק בביתו נר אחד בכל יום, עבורו ועבור ביתו. והמהדרין במצווה מדליקים בכל יום נר אחד לכל אחד מבני הבית. והמהדרים מן המהדרים: בזה יש בזה מחלוקת בית שמאי ובית הלל.
בית שמאי אומרים שביום הראשון ידליק שמונה נרות, ואחר כך בכל יום מדליק נר אחד פחות, עד שביום האחרון מדליק רק נר אחד.
ובית הלל סוברים להיפך: שביום הראשון מדליק נר אחד, ובכל יום מוסיף עוד נר עד שביום האחרון מדליק שמונה.
כידוע, התקבל בכל עם ישראל לנהוג כמהדרים מן המהדרים, וכדעת בית הלל.
במחלוקת זו בין בית שמאי ובית הלל אפשר למצוא טעם עמוק בשיטת רבותיהם, הלל ושמאי, לגבי קירוב הרחוקים מאור התורה והמצוות, והארת אור השם יתברך בעולם.
במסכת שבת (דף ל"א.) מובא מעשה בגוי אחד, שבא לשמאי ובפיו דרישה מוזרה: "למד אותי את כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת". שמאי דחף אותו באמת הבניין שבידו.
כשבא לפני הלל וביקש את אותה בקשה, גייר אותו הלל, ואמר לו: "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, זו כל התורה כולה, והשאר פירוש הוא – לך ותלמד".
כלומר הלל, שהיה עניו מאד, סבר שיש להאיר את אור התורה לכל אחד ואחד, ואפילו לרחוקים ביותר, ואפילו הם משונים ומוזרים בדרישותיהם וברצונותיהם.
ואילו שמאי, מרוב קפדנותו וצדקותו, חשש לתת לאור התורה להאיר ולהתרחב אל מקומות נמוכים, אל תפיסותיהם ודעתם של אנשים רחוקים מאד.
לכן גם בדרך ההדלקה של נר חנוכה, שהוא קדושה עליונה ואסור להשתמש לאורו, כמובא בהלכה, יש ביניהם הבדל – הלל סובר שיש להוסיף ולהאיר בכל יום יותר ויותר, בדרך של התרחבות וגילוי. ואילו שמאי סובר שיש לצמצם ולשמור על האור באופן של התכנסות פנימה, ולכן פוחת והולך בהדלקה בכל יום.
על פי ההלכה המובאת בגמרא יש להדליק נר חנוכה דווקא ברשות הרבים, מחוץ לבית, ובמקום נמוך מעשרה טפחים (מטר אחד, בערך).
זו הדרכת התורה: יש להאיר את אור הקדושה בדרך של הוספה וגילוי, ובמקומות הרחוקים והנמוכים ביותר, בכדי להעלות את העולם ואת עצמנו אל המדרגה העליונה ביותר.
וככל שהעולם והאדם חולים ורחוקים ביותר, יש לחפש עבורם את האור הגדול ביותר כדי שיוכלו להירפא ולהגיע לתיקון השלם.
(על פי 'ליקוטי הלכות' חנוכה, מאת רבי נתן מברסלב)
[פורסם לראשונה באתר אבן שתיה]
גולשים צפו גם ב:

אני יוסף
בפרשיות העוסקות ביוסף הצדיק, מבקשת התורה ללמדינו עד כמה יסודי הוא ענין הצדיק ועד כמה בלתי אפשרי לקיים את התורה – ולהתקרב לנותן התורה, הבורא יתברך, ולעבור בשלום את גליו העכורים של העולם הזה. להילולת…

תחילת תהליך הריפוי
רבינו הקדוש מלמד אותנו, שהדרך היחידה לעצור את המעגל הנואש של ירידת הדעת והנפילה לתאוות היא 'להוליד מחדש' את הדעת. לשם כך צריך אדם לזעוק אל ה'. הזעקה מולידה דעת, שבכוחה הוא מתחיל להכיר מחדש…

שובו בנים…
בעוד הגלות מעיקה בשיא אונה, מתעוררת הנפש משקיעתה בביצת הצרות וצועקת לישועת השם - "ותעל שוועתם", כפי שאומרת התורה.. ואותה שוועה של נפשנו - הכפופה תחת עול הגלות - היוצאת מעומקה של הנשמה, היא זו…

גלות הנפש וגאולתה
חמשת הפרשות אותן אנו קוראים בימי השובבי"ם, והאירועים המתוארים בהם על גלות מצרים וגאולת ישראל, הם חמשת השלבים בגאולת הנפש, גאולתו העצמית של כל אחד ואחד מאיתנו, המתחילה בצעקה הפנימית ומתמודדת עם טיעונו של פרעה…

מה מיוחד בשובבי"ם?
ימי השובבי"ם מסוגלים להעלאת הניצוצות הנפולים משום שבימים האלו אנו קוראים את הפרשיות על הירידה למצרים, הניסים שנעשו שם ולבסוף יצאו ברכוש גדול – וכמו כן בזמן הזה כאשר קוראים זאת בתורה, פרשיות אלו מסוגלים…

"מה שהעולם רחוקים מה' יתברך"
"בלי התבודדות", היו אומרים חסידי ברסלב ותיקים, "גם אם יש לו לאדם את הכל; תורה, עבודה, מצוות ומעשים טובים – חסרה לו הנקודה הפנימית: ישוב הדעת, והרי הוא דומה כעיגול, אשר בתוכו כתוב 'מבולבל', וסביבו…

החפץ חיים והתבודדות
"כל הצרות הרבות הבאות עלינו, שאיננו ניצלים מהן, המה מפני שאין אנו צועקים ומרבים בתפילה עליהן, כי לו התפללנו ושפכנו שיח לפני הקב"ה, בודאי לא ישובו תפילותינו ובקשותינו ריקם ... כמה פעמים ביום צריך לשפוך…

המטרה והאמצעי
המטרה והאמצעי: אדם נתקל בבעיה או בצרה, חלילה. הוא מנסה לפתור אותה וכאשר הוא נכשל - הוא מתפלל. האם אכן כך אמור להיות? האם מטרת התפילה היא לפתור בעיות ולסדר צרות או שמא להיפך: מטרת…

ר' הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.

"וצדיק באמונתו יחיה"
אמונתם ומסירות נפשם של חסידי ברסלב לקיים את עצות רבינו הקדוש וללכת בדרכו – דרך של ביטול ואמונה מוחלטים לבורא עולם, באה לידי ביטוי ב"קיבוץ" אליו התקבצו חסידי ברסלב בוורשא הבוערת בלהבות מלחמת העולם השניה.

כשהתלמיד מחזק את הרב
עיון קל במכתב הראשון ממכתבי רבי נתן (עלים לתרופה), אותו שלח רבי נתן לרבינו, בתשובה על מכתב מרבינו לאנ"ש, בו תיאר את קשייו העצומים, וביקש מתלמידיו שיזכרו מה שעשה רבינו עבורם (ברוחניות) ושיתפללו עבורו.

לגור מחוץ לישוב
מה, בעצם, הופך מקום לישוב? אם כמה אנשים עושים מדורה באיזה הר ונמצאים שם שבוע זה עוד לא ישוב. ישוב זה מקום שגרים בו באופן קבוע, ויש לו את החוקים והכללים שלו. יש לבוש וצורת…

פרקים: מגילת סתרים
במדור "פרקים", נספר מדי פעם על פרשיה או דמות בתולדות חסידות ברסלב, על מנת להעשיר את הידע בתולדות החסידות ובתולדות אנ"ש. הפעם נעסוק ב"מגילת סתרים" שגילה רבינו הקדוש, ובה סיפר את אשר יקרה באחרית הימים.…