להאיר אל החוץ
ג׳ בסיון תשע״ט
מהדלקת נרות חנוכה, כפי שהתקבלה בעם ישראל, למדנו את הדרכת התורה: יש להאיר את אור הקדושה בדרך של הוספה וגילוי, ובמקומות הרחוקים והנמוכים ביותר, בכדי להעלות את העולם ואת עצמנו אל המדרגה העליונה ביותר.
אמרו חז"ל במסכת שבת (דף כ"ב:): כך לימדו רבותינו : "מצות נר חנוכה שכל אחד ידליק בביתו נר אחד בכל יום, עבורו ועבור ביתו. והמהדרין במצווה מדליקים בכל יום נר אחד לכל אחד מבני הבית. והמהדרים מן המהדרים: בזה יש בזה מחלוקת בית שמאי ובית הלל.
בית שמאי אומרים שביום הראשון ידליק שמונה נרות, ואחר כך בכל יום מדליק נר אחד פחות, עד שביום האחרון מדליק רק נר אחד.
ובית הלל סוברים להיפך: שביום הראשון מדליק נר אחד, ובכל יום מוסיף עוד נר עד שביום האחרון מדליק שמונה.
כידוע, התקבל בכל עם ישראל לנהוג כמהדרים מן המהדרים, וכדעת בית הלל.
במחלוקת זו בין בית שמאי ובית הלל אפשר למצוא טעם עמוק בשיטת רבותיהם, הלל ושמאי, לגבי קירוב הרחוקים מאור התורה והמצוות, והארת אור השם יתברך בעולם.
במסכת שבת (דף ל"א.) מובא מעשה בגוי אחד, שבא לשמאי ובפיו דרישה מוזרה: "למד אותי את כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת". שמאי דחף אותו באמת הבניין שבידו.
כשבא לפני הלל וביקש את אותה בקשה, גייר אותו הלל, ואמר לו: "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, זו כל התורה כולה, והשאר פירוש הוא – לך ותלמד".
כלומר הלל, שהיה עניו מאד, סבר שיש להאיר את אור התורה לכל אחד ואחד, ואפילו לרחוקים ביותר, ואפילו הם משונים ומוזרים בדרישותיהם וברצונותיהם.
ואילו שמאי, מרוב קפדנותו וצדקותו, חשש לתת לאור התורה להאיר ולהתרחב אל מקומות נמוכים, אל תפיסותיהם ודעתם של אנשים רחוקים מאד.
לכן גם בדרך ההדלקה של נר חנוכה, שהוא קדושה עליונה ואסור להשתמש לאורו, כמובא בהלכה, יש ביניהם הבדל – הלל סובר שיש להוסיף ולהאיר בכל יום יותר ויותר, בדרך של התרחבות וגילוי. ואילו שמאי סובר שיש לצמצם ולשמור על האור באופן של התכנסות פנימה, ולכן פוחת והולך בהדלקה בכל יום.
על פי ההלכה המובאת בגמרא יש להדליק נר חנוכה דווקא ברשות הרבים, מחוץ לבית, ובמקום נמוך מעשרה טפחים (מטר אחד, בערך).
זו הדרכת התורה: יש להאיר את אור הקדושה בדרך של הוספה וגילוי, ובמקומות הרחוקים והנמוכים ביותר, בכדי להעלות את העולם ואת עצמנו אל המדרגה העליונה ביותר.
וככל שהעולם והאדם חולים ורחוקים ביותר, יש לחפש עבורם את האור הגדול ביותר כדי שיוכלו להירפא ולהגיע לתיקון השלם.
(על פי 'ליקוטי הלכות' חנוכה, מאת רבי נתן מברסלב)
[פורסם לראשונה באתר אבן שתיה]
גולשים צפו גם ב:

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

ספירת העומר
תולדותיו של כל אדם מישראל הם בבואה של תולדות עם ישראל מאז היותו לגוי. אם כן, פסח וספירת העומר אינם רק "זכר" ליציאת מצרים, אלא ענינו הפרטי של כל יחיד: לזכות ולצאת "מגלות מצרים שהוא…

להרגיש שייך
מי לא משתוקק לחוש רצוי ומועיל, להשתייך למקום טוב ומיוחד? כשהתחושה הזו דועכת, אנו עלולים להיות אבדים לנצח. ואז באה החיות החדשה: אני קיים, אני יחודי – וחלק ממניין יחודי. המספר האישי שלה, הוא זה…

וספרתם לכם – לעצמכם
תקופת "ספירת העומר" היא תקופה של היטהרות והתעלות – את זה כולנו יודעים. בכל יום ויום עולים משער לשער, ומתקנים עוד משהו פגום. הבעיה היא רק, שחלק גדול מאתנו מרגישים מחוץ לסיפור...

אתה עוד תזכה!
כולנו צועדים בדרך ארוכה מאוד שאת סופה קשה לחזות. הסכנה הגדולה ביותר היא שבעיצומו של מסע נתייאש וזהו. לכן, כל כך חשובה לנו ההבטחה 'אתה עוד תזכה' ואם נזכור זאת, ולא נתייאש, הרי שללא ספק…