לא מתווכחים!
כ״ט בסיון תשע״ט
הצדיק הגדול, רופא הנפשות המובהק, מאבחן ואומר בבירור: "כדי להינצל אתה חייב לקום ולנסוע לקיבוץ הקדוש שמתקיים בסמוך לקברי בימי ראש השנה". רק כך יש סיכוי שהרופא הגדול יסיר את החולי הנוראי. רק הוא מכיר את טיב המחלה וחומרתה; רק הוא יודע שלפעמים נקודה אפורה במוח יכולה להיות גורלית ומסוכנת ביותר, והוא מצווה להכריז: "שכל מי שסר למשמעתו, צריך להיות אצלו על ראש השנה"! (אומן ראש השנה)
עם הפרופסור הגדול לא מתווכחים!
הוא לא היה מוכן לשמוע עוד מילה, זעמו גבר מרגע לרגע, "למה הרופא הזה לא מבין? אני חוזר ומסביר לו שאני סובל מכאבי ראש, והוא מתעקש ומצביע על הנקודה האפורה בצילום הרנטגן ואומר: רק ניתוח בחו"ל".
בכפר הנידח שבו הוא מתגורר שנים רבות, קיימת רק מרפאה קטנה ובלתי מפותחת. הרופא הזקן שבדק אותו חשד במשהו וכמעט הכריח אותו לנסוע לעיר הגדולה, "שם בבית החולים, במחלקה הנוירולוגית, יבצעו לך צילום רנטגן, ואז יוחלט על המשך הטיפול".
הוא רצה להתקומם, בסך הכל מדובר בכאבי ראש די רגילים, חשב שהרופא ירשום לו משהו כמו אקמול והנה הוא שולח אותו עד לעיר הגדולה.
זעמו הלך וגבר כשהרופא בבית החולים מסר לו את תוצאות הבדיקה, התיישב מולו חמור-סבר ודיבר בשפה בלתי מובנת על גידול מוחי ועל טיפולים כימותרפיים, על ניתוחים והקרנות. בסוף הוא זרק את הפצצה: "אתה חייב לטוס לחו"ל, שם תעבור ניתוח מסובך ע"י פרופסור פלוני, מומחה יחיד במינו, רק הוא יוכל להציל את חייך" – – –
זה כבר היה הרבה מדי עבורו. "לחו"ל?! לבזבז המון כסף?!" הוא ניסה להתווכח, מה זה בסך הכל, קצת כאב ראש, אי אפשר לטפל בזה כאן?! אך הרופא היה נחוש: "אדוני, זוהי שאלת חיים; אל תאבד זמן יקר, קח מטוס וסע".
כמוצא אחרון נוטל הפרופסור את הצילום ומראה לו במרכזו נקודה אפורה. "אתה רואה את זה, הנה הגידול, הוא נמצא במקום מסוכן מאד".
הכפרי הנבער שומע ועדיין לא מבין, 'בשביל נקודה אפורה צריך לטוס לחו"ל?!'
* * *
ראש השנה ממשמש ובא, יום הדין, יום בו יוכרע גורל החיים הגשמיים והרוחניים גם יחד, והקובעים בדין זה יהיו מעשי האדם, לטוב ולמוטב.
המעשים הרעים הינם מחלות הנשמה, ישנן מחלות קשות יותר וקלות יותר, וישנן גם כאלו המסכנות את כל קיומו הרוחני של האדם.
עומד הצדיק רופא הנפשות המובהק, מאבחן את החולה ואומר בבירור: "כדי להינצל אתה חייב לקום ולנסוע לקיבוץ הקדוש שמתקיים בסמוך לקברי בימי ראש השנה". רק כך יש סיכוי שהרופא הגדול יסיר את החולי הנוראי. כי רק הוא מכיר את טיב המחלה וחומרתה, רק הוא יודע שלפעמים נקודה אפורה במוח יכולה להיות גורלית ומסוכנת ביותר.
והוא מצווה להכריז: "שכל מי שסר למשמעתו, צריך להיות אצלו על ראש השנה"!
בשני ימים אלה יש בכוחו לפעול ולהביא מזור גם לחולים אנושים שבכל השנה לא ניתן לרפאם.
ומנגד עומד לו הטיפש הקטן שבלב, ולא מצליח לקלוט, נדמה לו שיש לו כמה מחלות רוחניות קלות. נכון, הוא נכשל לפעמים, הוא לא מצליח לכבוש את יצרו פה ושם, אך לשם כך לא צריך לטוס לחו"ל, אפשר להיעזר – לפי דעתו – בכמה תרופות 'מקומיות'; הוא יקבל על עצמו כמה קבלות רציניות – והכל על מקומו יבוא בשלום.
אך מה קטנה היא השגתנו במהותם של חוליי הנשמה, דווקא מה שנדמה לנו כדברים של מה בכך, הם הם המחלות הקטלניות ביותר בעיני הרופא הגדול.
מי מאתנו שם לב למה שחולף במוח? המחשבות, ההרהורים, הרצונות, ההרגשות, כל אלה לא נכנסים אצלנו בחשבון המעשים הרעים…
לדוגמא, מעטים ירגישו שהם חולים איומים בגלל שהם חושבים מחשבות ייאוש על תחומים רוחניים שבהם הם לא מצליחים. כל העבירות האחרות תופסים אצלם מקום יותר מ"עבירה" זו.
אבל הרופא הגדול רואה ומאבחן: זוהי מחלה קטלנית, שגרועה לאין ערוך מכל המחלות האחרות; וכדבריו הנוראים של רבי נתן אל הנפש:
"אל תאמרי נואש חס ושלום, לאמור, אי אפשר לשוב מכסילותך ושטויותיך, כי מחשבות ובלבולים כאלה קשים ומזיקים ומכעיסים את בוראך יותר מכל החטאים והעוונות והפשעים שעשית מעודך עד היום הזה" ('ליקוטי תפילות' סא).
כך גם שאר המחשבות הפסולות: הרהורים הנוגדים לאמונה, הרהורי עבירה, מחשבות של גאווה, עצבות, שנאה ועוד, שהינן חמורות לאין שיעור מאשר העבירות המעשיות.
כי "המחשבה היא גבוהה מאד מאד, למעלה מכל הדברים הגבוהים וחשובים אצל האדם, כגון ראיה ושמיעה" ('לקוטי עצות' מחשבות כ).
המחשבות הן גם "שורש הדינים" לפי הקבלה, כך שכל פגיעה במוח גורמת לקיטרוגים איומים. את ה"המתקה" של הדינים – הקטרוגים ואת הרפואה למחלות נוראות אלו משיגים דווקא אצל הרופא הגדול, ודווקא בימי ראש השנה הקדושים. רק שם ואז ניתן לקבל את התרופה לקדושת המחשבה וטהרתה. (על פי 'ליקוטי עצות' ר"ה ו).
אי אפשר להבין זאת במוחנו הקטן, רק הרופא הגדול מכיר את חומרת המחלה ורק הוא יודע מהי התרופה ההכרחית.
הצדיק הגדול, רופא הנפשות המובהק, מאבחן ואומר בבירור: "כדי להינצל אתה חייב לקום ולנסוע לקיבוץ הקדוש שמתקיים בסמוך לקברי בימי ראש השנה". רק כך יש סיכוי שהרופא הגדול יסיר את החולי הנוראי. רק הוא מכיר את טיב המחלה וחומרתה; רק הוא יודע שלפעמים נקודה אפורה במוח יכולה להיות גורלית ומסוכנת ביותר, והוא מצווה להכריז: ש"כל מי שסר למשמעתו, צריך להיות אצלו על ראש השנה"!
גולשים צפו גם ב:

ואין זה שלי כלל!
"לא להתפעל מהנפילות והירידות הנגלות לעין, אלא לזכור שתמיד פנימיותם נותרת זכה ונקיה ומשתוקקת לבוראה, ומכח זה להשתוקק לצאת מהרפש והבוץ"

הכתר בראש המשיח
זה מה שיביא את הגאולה: אותם יהודים שהיו מוכנים לעבוד את ה', גם כשהרגישו בנפשם שעבודתם היא לחינם חס ושלום; אלו שנשארים תמיד 'איכרים פשוטים' ועובדים את ה' בפשיטות גם כשמשיגים וגם כשלא – הם…

לעבור את הגשר הצר
"וכל אלו הדיבורים האמתיים שכתבתי, הם הם בעצמם הגשר האמתי, שיכולין לעבור עליו אפילו בתהום תחתיות, רק שלא ייפול בדעתו ולא יתפחד כלל, ויבטח ויישען בכוחו של רבינו הקדוש, שגילה כל זה"

מאבק האמונה
כתבה מרתקת על מסירותם של חסידי ברסלב ליהדות בברית המועצות, על הקיבוצים בשנות הזעם ועל הרדיפות שעברו תחת שלטון הקומוניסטים. התפרסמה ב'המודיע' בשנת תש"ך

לא לפחד מהפחד
כאשר מקשרים את הפחד למקור שממנו הוא נשלח, ויודעים שאין זה טבע ומקרה אלא השם יתברך שלח זאת כדי שנתיירא ממנו, הרי שוב אין צורך בהפחדות, והחסדים יכולים להתגלות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.