התחזקות – לא רק לשבורים!

להכיר את נותן המתנה

האב החכם והמסור רוצה בכל לב להנחיל לבנו כלים מעולים שעל ידם יצליח כל ימי חייו, אך הבן מסתגר בתוך אי של חשדנות, מבלי להשאיר כל אפשרות של קירבה.

האבא, מתוך רצון אמיתי לפרוץ את החומה המפרידה, החליט לקנות מתנה יקרה לבן.

אותות ההתרגשות על פני הבן, עת קיבל את המתנה לידו, שימחו לרגע את האב: 'הנה' – חשב בלבו – 'הוא מתחיל להכיר באהבתי'…

אבל שמחת האב לא התארכה; הוא היטה אוזן ושמע את הבן ממלמל בהתרגשות לעצמו: 'אוי, כמה נפלא ומתוחכם המכשיר הזה. אני ממש מוקסם מעוצמת הכישרון של ממציא המכשיר'…

שום מילה על נותן המתנה.

משמע, שההענקה לא עוררה בו כל רצון לקֶשֶר; ההתרגשות מופנית אל המתנה עצמה ולא אל נותנה. שום תועלת לא הושגה אפוא מהמתנה.

***

התחזקות זה לא פלסטר!

'תורת ההתחזקות' בה גילה רבינו הקדוש את גילוייו הנוראים, נתפסת בעיני רבים כרטייה למכה בלבד. לדידם היא משמשת לכל היותר כאמצעי קיום ועידוד למי ש'לא הלך לו', למי שנכשל ונפל…

גישה זו מתייחסת אל ההתחזקות כתרופה השייכת למצב של 'בדיעבד', ומוטב היה לוּ היה האדם מצליח תמיד ולא נזקק כלל לחיזוק. כאותו חולה שחלה במחלה חשׂוכת-מרפא, ולאחר זמן נמצאה עבורו תרופה מצילת-חיים. עם כל השמחה בדבר, הרי אם לא היה נחלה כלל, היתה השמחה גדולה הרבה יותר.

אנשים בעלי גישה זו, לא נותנים לתורת ההתחזקות ולגילויים שלה את המקום הראוי לה, מקום שבו יש להתעמק ולעמול, להבין ולהשיג. הם היו רוצים יותר להתעמק בהבנת סודות המצוות והשגתן.

ואפילו כאשר הם זקוקים באמת להתחזקות, לא שם הוא היעד שבו היו בוחרים להגיע, כמו שהחולה לא יאמר שתקוותו היא להכיר היטב את דרכי הריפוי, אלא ברצונו להתרפא ולשכוח כמה שיותר מהר מכל הסיפור הקשה.

***

מהות הבריאה: גילוי רחמנות ה'

טעות מרה היא זו, תורת ההתחזקות לא באה לרפא חולים ושבורי לב; ההתחזקות היא הגילוי העצום והעמוק ביותר בבריאה; כל היקום כולו וכל העולמות כולם נבראו במטרה אחת ויחידה: לגלות את רחמנותו של השם יתברך (ליקוטי מוהר"ן ח"א סד).

הרחמנות הזאת היא, האהבה שהוא יתברך אוהב את עמו, וכל התורה והמצוות נועדו כדי להכלל באהבה זו ולהשיג אותה. כלשון רבינו הקדוש (שם לג): "ומחמת האהבה שאהב את ישראל, ורצה שידבקו בו ויאהבו אותו עמו מזה העולם הגשמי – הלביש את אלקותו במידות התורה. וזה בחינות של תרי"ג מצוות"!

כל מצווה וכל הנהגה שבה מנהיג השם את הבריאה, מהווה גילוי נוסף של אהבה זו. הוא יתברך העניק לנו על ידי התורה והמצוות כלים מוצלחים שאין ביכולת בן-אנוש לשערם, ועלינו הוטל לקיימן בפועל ואף להתעמק להבין את האהבה הגנוזה בהן.

ליעד זה מכוּוָנים כל גילויי הצדיקים; הם מגלים סודות נפלאים בעומק התורה והמצוות – והכל מתוך מטרה אחת ויחידה: שהאדם יראה עד כמה הבורא אוהב אותו ומוכן להעניק לו, וכתוצאה מכך ידבק בבוראו ויכיר באהבתו.

הכרת האהבה היא היא שתשמש לאחר אריכות ימי האדם כמזון הרוחני וזה יהיה השעשוע שלו בעולם הבא, וכפי השתדלותו פה בעולם להתבונן ולהתעמק בהכרת אהבה זו – כן יזכה להיות קרוב אליו יתברך וליהנות מאהבתו בעולם הבא (ליקו"מ ח"ב ב).

***

חיזוק שבורי לב – רק ענף בתורת ההתחזקות

תורת ההתחזקות לשבורי הלב היא רק ענף מידיעה זו. כלומר, היות והאהבה של ה' יתברך היא כה אינסופית ועמוקה, על כן אין שום חוטא ופושע שנפלט ממנה.

אך עיקרה של תורה זו מיועדת אף לגדול שבגדולים, ובה אנחנו חייבים להתעמק. שכן לעומקם של דברים אלו – אין סוף. ככל שנתבונן יותר איזה עומק של נתינה בלי גבול ה' העניק לנו על ידי כל מצווה ונקודה טובה שבה זיכה אותנו – כן תגדל בתוכנו הכרת האהבה, שהיא כאמור תכלית כל הבריאה כולה.

***

אל תפסידו את העיקר!

מי שהופך את ההתבוננות בסוד המצוות למטרה בפני עצמה ומתענג מעומק ההשגה מבלי שזו תוביל להכרה חדשה בידיעת האהבה הזאת – מפסיד את העיקר; הוא מקבל את המתנה – וזו לא פועלת אצלו קירבה לה', כפי שמסופר על רבי נתן שהקפיד על תלמידיו שהתפעלו מנפלאות החידושים שלו ולא הנפיקו מהן תובנות מחודשות באהבה הגנוזה במצוות.

תורת ההתחזקות היא אם כן נשמת התורה וסודה. גילוייה הינם הגילויים העמוקים ביותר שבהם אנו צריכים לעסוק ואליהם אנו צריכים לשאוף. זהו יסוד התורה הנגלית וזה שורש כל סודות התורה. כי הם חיינו ואורך ימינו.