ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > לא לדחות את השעה

לא לדחות את השעה

כ״ח בסיון תשע״ט

האדם חי את זמנו. הזמן הוא חיי האדם. אלו שני דברים שאי אפשר להפריד ביניהם. הזמן, רצף המאורעות בחיים שכולל את כל מה שעבר עלינו בחיים עד רגע זה, הוא יחידה אחת שלמה. הזמן בו אתה חי, הוא מהותך. אין לך ידיעה אחרת על עצמך אלא מתוך הזמן, מתוך מגוון הפעולות והמעשים שנעשו בחייך. (משיבת נפש)

היום אם בקולו תשמעו (תהלים צה). זה כלל גדול בעבודת השם שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום, הן בעסק פרנסה… וכן בעבודתו יתברך לא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום ואותו השעה… שלא ידחה את עצמו מיום ליום לאמר: מחר אתחיל, מחר אתפלל בכוונה ובכח כראוי, וכיוצא בזה בשאר העבודות. כי אין לאדם בעולמו כי אם אותו היום ואותו השעה שעומד בו, כי יום המחרת הוא עולם אחר לגמרי. היום אם בקולו תשמעו- היום דיקא, והבן.
(ליקוטי מוהר"ן תורה ערב)

אנחנו נוטים לציין ימים מיוחדים בחיינו: היום האחרון של השנה, היום האחרון של הלימודים, היום האחרון של פרק זמן בחיים. יש הרגשה בימים כאלו שבאמת, יום כזה לא יחזור על עצמו: היום יעבור ואיתו התקופה. בוודאי שרוצים לייקר את הזמן הזה, כל עוד הוא בידינו, ולא לבזבז אותו בחינם, כי הרי יום כזה בא פעם בחיים. ומה עם היום, יום רגיל שבו אתה לא מציין מאורע מיוחד? היום הוא יום שגרתי לחלוטין. עברתי כבר אלפי ימים כאלה. אני יודע איך הם מתחילים ואיך הם נגמרים, פחות או יותר. אין פה משהו מיוחד. אבל באמת, כל יום הוא היום האחרון בחיים. איך? כי יום ראשון, בתאריך כך וכך, בשנת כך וכך, כשהיית בגיל כך וכך, לא היה ולא יהיה.

אנחנו יודעים בפנים שזה אכן כך. בפועל, אפשר לבזבז זמן יקר בלי להתרגש יותר מדי. אחרי הכל, מה מיוחד ביום הזה חוץ ממספרים מתחלפים?

אך יש כאן טעות כללית שנוגעת לכל ההבנה שלנו על הזמן, בכלל. מה עושים ביום גרוע? מנסים לשרוד אותו איך שהוא, ולחכות ליום הבא. מה עושים בתקופה לא טובה? יוצאים בשן ועין, העיקר שנגיע למקום הבא. התפיסה הבסיסית היא שאנחנו זה אנחנו, ויש זמן העומד לרשותנו. כאשר הזמן משחק לטובתנו אנחנו מנצלים אותו, וממילא אנחנו מרשים לעצמנו גם לבזבז ממנו לפעמים, וכאשר אנחנו לא מרוצים ממנו אנחנו נותנים לו לעבור. אבל משמעות עמוקה יש לזמן בחיינו, משמעות שונה לגמרי.

"אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת זאת" (קהלת) – "יהיה בעיניך דור שבא כדור שהלך, שלא תאמר אילו היה ר' עקיבא קיים הייתי קורא לפניו, אילו היו ר' זירא ור' יוחנן קיימין הייתי שונה לפניהם, אלא דור שבימיך וחכם שבימיך כדור שהלך וחכמים הראשונים שהיו לפניך" (קהלת רבה א,ח). מה רע בהתרפקות על ימי העבר? בוודאי שהיה לי טוב יותר אם הייתי לומד לפני ר' עקיבא, לכאורה. אך שלמה המלך אומר: "לא מחכמה שאלת זאת". אתה לא מבין באמת את המשמעות של העבר וההווה.

האדם חי את זמנו. הזמן הוא חיי האדם. אלו שני דברים שאי אפשר להפריד ביניהם. הזמן, רצף המאורעות בחיים שכולל את כל מה שעבר עלינו בחיים עד רגע זה, הוא יחידה אחת שלמה. הזמן בו אתה חי, הוא מהותך. אין לך ידיעה אחרת על עצמך אלא מתוך הזמן, מתוך מגוון הפעולות והמעשים שנעשו בחייך. אתה מורכב ממה שקרה בחייך, וזאת מהותך. הרצון לחזור לעבר יותר טוב הוא בריחה – כי אתה נמצא בהווה. ההווה הוא לא משהו חיצוני שנכפה עליך, שאז היית רשאי לבחור איך אתה מתייחס אליו או מתעלם ממנו. ההווה הוא אתה, והבחירה היא איך אתה מתייחס לעצמך. עליך לחפש אחר החכם שבימיך בגלל שהוא זה שחי את מציאות החיים שלך, שחי את אותו זמן שאתה חי אותו, וממנו תוכל ללמוד על ההווה בצורה הנכונה ביותר.

כשמבינים את משמעות עניין זה, שהזמן הוא-הוא האדם, כי ההכרות שלנו עם עצמנו נובעת רק מתוך הזמן, מתגלה המשמעות של התובנה שכל יום הוא דבר חד פעמי. כשאנחנו מסתכלים על יום כדבר חיצוני מאיתנו, הוא נראה מאוד דומה להרבה ימים אחרים. כשאנחנו מסתכלים עליו מתוך המצב הנפשי שלנו ביום זה, כשיודעים ששני הדברים הם אחד, רואים את המסר המיוחד של היום. המסר החד פעמי של היום נמצא רק בהקשבה הפנימית אלינו. אם ננסה לשמוע אותו מבחוץ, הוא לא יאמר לנו דבר. אם נשמע אותו ביחס לכל מה שמתרחש אצלנו בפנים, נגלה את המסר המיוחד שלו ביום זה. הרי בוודאי שעל עצמנו אנחנו מרגישים שאנחנו תמיד משתנים, ואין יום שנוכל לומר בו שאנחנו מרגישים ללא כל שינוי מאתמול. חוויות היום שעבר נוספו לתודעתנו ושינו אותנו. בהבנה שהיום הוא האדם, נפתח הפתח להכיר שיום אחר הוא עולם אחר. ההשגה שאנחנו יכולים להשיג היום, לא תהיה ניתנת להשגה מחר. משום כך איננו יכולים לדחות התמודדויות למחר. מחר נהיה אדם שונה. האיש של היום יהיה רק היום, והבחירה היא האם לברוח מהמציאות או להיות את עצמנו. "כי יום המחרת הוא עולם אחר לגמרי".

* * *

אסור להאדם לדחות את עצמו מיום ליום, רק לידע היטב שזה היום לא יהיה לו עוד כל ימי חייו, כי יום האחר הוא ענין אחר לגמרי… וזהו היום אם בקולו תשמעו, היינו אם תרצו לשמוע בקולו ולקבל את התורה, אי אפשר לכם לקבל כי אם על ידי בחינת היום, לידע שהעיקר הוא היום הזה דייקא כמו שכתוב "היום הזה אנכי מצוך לעשות", היום הזה דייקא (רבי נתן, מתוך תורת נתן על ליקו"מ).

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support