לא בירכו בתורה
כ״ב בסיון תשע״ט
עיקר ברכת התורה, אומר רבי נתן, היא על בחירת ה' בנו לעם, על אותה נקודת קדושה, נקודת משה רבינו, הנמצאת בכל אחד מישראל, שהיא החיבור התמידי, הנצחי והעמוק ביותר בינינו לבין בורא עולם.
הנקודה הקדושה, היא נקודת משה רבינו הנמצאת בכל אחד מישראל, היא העומדת בין שמד – היותנו כגויים; לרצון – יהדותינו.
נקודה זו קיימת בזכות עצמה, ואנו 'תורמים' לה ומחזיקים אותה בעצם קיום אמונתינו.
כל עוד אדם מאמין בעצמו וביכולתו, יש בכוחו לעלות, באמצעות הנקודה הזו, מ'שמד' ל'רצון' ממש.
אולם, כאשר אדם חדל מלהאמין והוא מתייאש ח"ו, כי אז הוא מנתק עצמו כביכול מהנקודה הזו.
זו היתה בעייתם של אנשי דור החורבן, וזה פירוש מאמר חז"ל "על מה אבדה הארץ … על שלא ברכו בתורה תחילה" (בבא מציעא פה,ב). אומרים חז"ל: מדוע חרבה הארץ וחרב בית המקדש? משום שלא בירכו ברכות התורה.
בברכות התורה אנו מברכים את ה' ומודים לו על ש"בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". אנו פותחים בבחירת ה' בנו, בחירה שהיא חסרת כל הסבר הגיוני עבורינו. אין שכלינו יכול לתפוס למה ומדוע בחר ה' דווקא בנו מכל העמים (כפי ששאל המלאך ביציאת מצרים, "אלו ואלו עובדי עבודה זרה"). ענין פלאי הוא זה ואין להשיגו בשכל אנושי, שעל כן נקרא עם ישראל "עם סגולה", סגולה שמעל לטבע; מעל לשכל האנושי היא ואינה קשורה בהבנה.
בחירת ה' בנו, הבדלתו בינינו לבין העמים, היא הנקודה הקדושה, "הכלולה מכל הנקודות שבישראל, שהיא בחינת משה רבינו שמלובש בכל אחד מישראל, אשר הנקודה הזו עומדת בין שמד לרצון" (ליקוה"ל אורח חיים, ברכת השחר ה,ז-ח).
יהודי אותו דור, משום "שידעו עוצם קלקולם", נפלו בדעתם כל כך והתייאשו כל כך, עד שהתקשו לברך ברכת התורה, מאחר ובחינה עצמית מוטעית שלהם הובילה אותם למסקנה שאינם מקיימים את התורה, ואף כשהם מקיימים אותה אין אמת פנימית באותו קיום. מכיון שכך, הטעה אותם מה שבעיניהם היה "אמת" ו"יושר" והם התקשו לברך – וחדלו לברך – ברכת התורה, (אותה הם הבינו אולי כקשר מוחלט ומוכרח בין הבחירה בנו כעם לבין קיום התורה בפועל וב"אמת") היינו: להאמין כי יחודם היהודי, קרבתם לבורא עולם, קיומה של נקודת הקדושה הפנימית שלהם, נקודת משה רבינו, שיכולה היתה להוציאם – לו רק האמינו – משמד ממש לרצון ממש.
ומשכך – חרב בית המקדש, נסתלקה השכינה ויצאנו לגלות.
כי "איך שהוא, אף על פי כן, אסור לייאש עצמו חס ושלום. רק אדרבא, הוא ביותר צריך לברך על חלקו, על נקודת קדושת יהדותו, שזה עיקר ברכת התורה – "אשר בחר בנו ונתן לנו את תורתו" – ולחפש אחר נקודות טובות מקדושת ישראל" (ליקוה"ל שם).
עיקר ברכת התורה, מבאר רבי נתן, היא על בחירת ה' בנו לעם, על אותה נקודת קדושה שהיא החיבור התמידי, הנצחי והעמוק ביותר בינינו לבין בורא עולם. בברכת התורה אנו מודים ומברכים את בוראינו על חיבור זה, ומחזקים את אמונתינו בקיומו, אמונה שבה תלויה הנקודה הזו,שבכוחה יכול אדם לצאת אפילו משמד ממש, מהמצב הרוחני הירוד ביותר, ל"רצון", לדרגות הגבוהות ביותר בעבודת ה'.
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים
לכו ונחדש המלוכה
זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. כי "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה, אף על פי כן אין…
צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.
קירוב רחוקים – א
על החובה לעסוק בענין קירוב רחוקים • כוחו של יחיד • התועלת למקרב הנפשות • התענוג הנגרם לקב"ה כביכול על ידי קירוב רחוקים • הדרכות רביז"ל בעסק הקירוב • עובדות מאנ"ש ועוד | מאמר ראשון
גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…
המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…
בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…