לא אכפת לי…
ט״ו באייר תשע״ט
מי שיזכיר לעצמו תמיד שעליו לפעול רק בפשטות ובתמימות כפי מה שליבו מאפשר לו, ולא ישגיח על מה שאין לו (אם באמת אינו יכול להשיגו) ירוויח הרבה מאד בכל קיום מצוותיו. הוא לא יתקע תמיד במצב של חיסרון, אלא יעלה ברצון ליבו מעלה מעלה (משיבת נפש)
"כבר מבואר שאין להשגיח כלל על פניות ומחשבות זרות ובלבולים שבתפילה, רק לעשות את שלו- לילך בתפילתו כסדר, ולא ישגיח על שום בלבול ומחשבה זרה כלל, רק הוא יעשה את שלו ולא יחזיר פניו להביט על אלו המחשבות כלל" (שיחות הר"ן, סימן עב).
דרך להתמודדות
אם נתבונן היטב בדברים אלו, הרי שנמצא לנו דרך להתמודדות במצוות שאנחנו לא מקיימים אותן בשלמות, לעשות את מה שבכוחינו לעשות, ולא ליפול ברוחנו עקב כל מיני כישלונות קטנים. בדרך כלל ההפרעות הקטנות הן אלו שהורסות לנו את הכל. נתבונן כאן מעט, ונצא עם עצה מאד חשובה ויסודית שנוגעת לכל מהלך חיינו.
בחינה עצמית
לפני הכל נקדים, שההשגחה שמופיעה כאן פירושה בחינה עצמית. אם אני משגיח על מחשבות זרות בשעת התפילה, הרי זה אומר שבפועל – כשאתפלל – אחפש תמיד להיות נטול מחשבות זרות. אני אבחון תמיד אם אני אכן נקי ממחשבות זרות.
"אין להשגיח כלל על פניות ומחשבות זרות ובלבולים שבתפילה, רק לעשות את שלו – לילך בתפילתו כסדר". 'לעשות את שלו' מובא כניגוד להשגחה על פניות ומחשבות זרות. כאן ניתן לראות בחוש שיש כאן מסר גדול בקשר לעצם קיום המצווה.
לרצות לעבוד את ה'
לעתים יופיע בנו רצון לעשות מעשים טובים בשלמות, אך המניע שלו יהיה פסול במידה מסוימת. לא תמיד דרישה לשלמות נובעת מתוך התמסרות לרצון ה', ורצון עמוק לעשות את רצונו בשלמות. לפעמים אנחנו רוצים שהכל פשוט "ילך לנו", מתוך רצון של פרפקציוניזם. רבי נחמן כותב במקום אחר כי מניע כזה הוא מניע פסול מחמת שהוא ביטוי של גאווה (כמובן שאין להימנע מתוך כך מעשיית דברים בשלמות בגלל הגאוה, שהרי שנינו: מתוך שלא לשמה יבוא לשמה) – הוא לא רוצה לעבוד את ה', אלא להיות עובד ה'. הבדל עצום יש בין הדברים: הרוצה לעבוד את ה' פועל אך ורק מתוך ביטול לקדוש-ברוך-הוא. אך מי שרוצה להיות עובד ה', רוצה להיות "משהו", להרגיש שהוא תופס משהו בחיים, ושהוא יהפוך לאישיות. אמנם, גם בלא הגאווה, אין זו רצון ה' מאיתנו. כלומר, בודאי שאנחנו צריכים להגיע לקיום מצוות בשלמות, אבל זה כשהלב שלנו מבטא את עצמו בתוך קיום המצוות. הקדוש-ברוך-הוא לא רוצה שתתחיל לחפש את המושלמות שבקיום המצוות ותשכח את היסוד הבסיסי ביותר לקיום המצוות: "רחמנא ליבא בעי" (סנהדרין דף קו ע"ב). הקדוש-ברוך-הוא רוצה את הלב בתוך המעשים. כשאנחנו עושים מצווה, אנחנו אמורים לפעול אך ורק מתוך תמימות הלב, ולעשות כפי מה שליבנו מאפשר לנו (ביחס לדרגתנו הרוחנית). זאת המשמעות של "לעשות את שלו" המובא בקטע. כשבאים לעשות מצווה כשל תפילה, אין לחפש את המושלמות ולהתמקד בכל הפרעה קטנה, אלא יש לפעול עם פשטות הלב ולא מעבר לכך. לפעמים עלינו להתעלם מכך שמעשינו אינם שלמים, מתוך ידיעה שאנחנו עדיין לא שייכים לדרגה של שלמות. אבל אין שום סיבה שנרגיש יאוש או עצבות עקב כך! הקדוש-ברוך-הוא לא דורש מאיתנו כרגע שלמות. הוא דורש את כל מה שאתה יכול לתת, לא את כל מה שאתה צריך לתת.
פשיטות ותמימות תמיד
מי שיזכור דברים אלו בכל קיום מצוותיו, ויזכיר את עצמו תמיד שעליו לפעול רק בפשטות ובתמימות כפי מה שליבו מאפשר לו, ולא ישגיח על מה שאין לו (אם באמת אינו יכול להשיגו) – לא צריך אפילו לחפש אם הוא שם או לא, ירוויח הרבה מאד בכל קיום מצוותיו. הוא לא יתקע תמיד באותו מצב של חיסרון, אלא רק יעלה ברצון ליבו מעלה-מעלה.
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים
לכו ונחדש המלוכה
זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. כי "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה, אף על פי כן אין…
צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.
קירוב רחוקים – א
על החובה לעסוק בענין קירוב רחוקים • כוחו של יחיד • התועלת למקרב הנפשות • התענוג הנגרם לקב"ה כביכול על ידי קירוב רחוקים • הדרכות רביז"ל בעסק הקירוב • עובדות מאנ"ש ועוד | מאמר ראשון
גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…
המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…
בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…