כתישת הגוף – שמן זית זך

"גוף ונפש הם בחינת אדם ובהמה, חומר וצורה, חכמה וסכלות, בחינת אור וחושך… בחינת חיים ומיתה… בחינות שכחה וזיכרון… שחכמות חיצוניות הם חומר וסכלות, ובחינת בהמה, כנגד חכמות התורה…
"וצריך כל אדם להכניע החומר, היינו בחינות מיתה, בחינת סכלות של הגוף של הארבע יסודות… ו[אז] נתגבר ונתעלה בחינת השכל, והצורה, האור, והזיכרון"
(ליקוטי מוהר"ן ח"א, לז)

"זית" – האם הוא מסוגל לזיכרון, או קשה לשכחה? שניהם יחד; הזית עצמו קשה לשכחה, מאידך השמן שבתוכו מסוגל לזיכרון. כל עוד אין כותשים את הזית, ומשאירים אותו שלם, הוא גורם לשכחה. אך לאחר שכותשים אותו ומוציאים ממנו את שמנו, הרי לפנינו 'שמן זית' המסוגל לזיכרון.

ממש כמו הגוף והנפש. הגוף כשלעצמו 'קשה לשכחה', הוא בהמי, חשוך, סכל, מת ומתבלה. אך כשכותתים אותו, לא רק שאינו קשה לשכחה, אלא הוא 'מסוגל לזיכרון'; יוצא ממנו 'שמן זית זך כתית למאור'.

ואכן, למטרה זו ברא ה' את העולם המגושם, והפליא לעשות בהרכיבו גוף ונפש יחדיו – "שמפליא לעשות במה ששומר רוח האדם בקרבו, וקושר דבר רוחני בדבר גשמי" (שו"ע או"ח, ו, א). תפקידנו הוא, לגלות את האור מתוך החושך, להכניע את הבהמה ולברור מתוכה את האדם; להידבק מתוך גבולות העולם הזה אל אור השם יתברך.

* * *

לכן גם, כל שיעוריה של התורה נמדדים בכזית, "כי התורה שהוא בחינת נפש, בחינת זיכרון, הוא בבחינת 'זית–שמן', כמו השמן המלובש בזית, שהוא בחינת זיכרון המלובש בשכחה, בחינת נפש המתלבש בגוף. וכמו שאי אפשר לגלות ולהוציא השמן למאור מהזית כי אם על ידי כתישה שכותשין וכותתין הזיתים להוציא מהם השמן, כמו כן ממש אי אפשר לגלות התורה והנפש והזיכרון וכו', כי אם על ידי שכותשין ומכתתין הגוף, שעל ידי זה כותשין ומשברין הסכלות של החומר ומבטלין ומכניעין השכחה – ואז נתגלה אור הנפש והתורה והזיכרון, מתוך הגוף והשכחה וכו', כי נתבטל הגוף והשכחה לגבי הנפש והתורה והזיכרון" (ליקו"ה, ברכת הפירות ג, ד).

אם ניתן מנוח לגופנו הבהמי ולא נכתוש אותו, לא יתגלה לנו לעולם אור חכמת התורה הקדושה; "וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'אין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה'. כי צריך להמית עצמו על התורה, לכתת ולשבר הגוף – ואז דייקא נתגלה התורה והנפש והזיכרון" (שם).

רק כאשר 'נטריד' את החומר העכור, הוא יתרכך וייכנע, ויאפשר לאור הנשמה להתגלות.

…"ושמעתי בשם רבנו זכרונו לברכה, שאמר גם לכמה אנשים אחרים: 'מחמת שהגוף שלכם עב מאד ועז וחזק וכו', על כן דארפט איהר איהם אסאך אן דולען' [= צריכים אתם 'לשגע' אותו עם דיבורים קדושים]. וממילא מובן כי צריכין לדבר עם עצמו גם כן דיבורים הרבה מענין התחזקות לחזק את נפשו, בכדי שלא ירפו ידיו לגמרי חס ושלום" (חיי מוהר"ן, תמג).

* * *

וביתר עומק:

המושג של 'שיעורים' בתורה, גם הוא מעין הרכבה של גוף ונפש, צימצום אור האינסוף בלבושים של מצוות מעשיות. ובזה חפץ ה', שיתגלה אורו האינסופי מתוך גבולות ו'שיעורי' התורה הקדושה. ולכן 'שיעורי' המצוות בכזית, כי גם הוא כמו הזית – שמן למאור המסוגל לזיכרון, המלובש ונסתר בתוך זית הקשה לשכחה.