כל ישראל
כ״ז בסיון תשע״ט
ביאור נפלא מבאר רבי יהודה לירמה מדוע מקדימים את המשנה 'כל ישראל יש להם חלק' לאמירת פרקי אבות, ומדוע מסיימים באמירת המשנה 'רבי חנניא בן עקשיא', ואיך זה קשור לשיטת רבי יוחנן בביאור הפסוק "לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק"…
רבי יהודה לירמה, מחבר הספר "לחם יהודה" (נדפס בסביוניטה בשנת שי"ד) מבאר בספרו, על מסכת אבות, מדוע מקדימים לומר לפני אמירת פרקי אבות את המשנה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" ומסיימים באמירת "רבי חנניה בן עקשיא אומר" וכו', וכה דבריו:
הגמרא במסכת סנהדרין בפרק חלק (דף קיא ע"א) מביאה מחלוקת בין רבי יוחנן לריש לקיש: לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק אמר ריש לקיש למי שמשייר אפילו חוק אחד אמר רבי יוחנן לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי, אלא אפילו לא למד אלא חוק אחד.
ביאור הגמרא: לדעת ריש לקיש, מי שלא שומר על כל המצוות כולן, אפילו עבר רק על מצוה אחת, כבר נידון בגיהינום, ורבי יוחנן אומר ע"ז: לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי (אין הקב"ה רוצה שתהא דן את ישראל כל כך לכף חובה. רש"י), ולדעתו אפילו אם קיים רק מצוה אחת כבר זוכה לעולם הבא, ושניהם לומדים את זה מאותו פסוק "לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק" (ישעיה ה).
והנה, לדעת ריש לקיש, ניתן לתמוה מדוע נתן הקב״ה מצוות רבות כל כך. שהרי קשה מאד לקיים את כל המצוות, ולשיטתו, אם לא שומרים אפילו רק על מצוה אחת נידונים לגיהינום, והרי במסכת אבות נכתבו דברי מוסר והנהגות נוספים על פירוש המצוות בתורה שבכתב, כבשאר מסכתות המשנה האחרות. ואם כן האדם יכול להצטער ולומר על הראשונים אנו מצטערים והנה לנו עוד מדות ודברי מוסר, ואולי הוא ייפול ברוחו.
לכן הקדימו את המשנה "כל ישראל" לאומרה לפני פרקי אבות. כי מהמשנה הזו ישנה ראיה שלא כדברי ריש לקיש שהעובר אפילו רק על מצוה אחת נידון לגיהינום, אלא העיקר כדברי רבי יוחנן שדי בקיום מצוה אחת. וזהו "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", שהרי לא יתכן שכל ישראל כולם יקיימו את כל המצוות כולם, ובכל זאת נאמר שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, ואם כן, משמע כי אף מי שנכשל בקיום המצוות יש לו חלק לעולם הבא.
מובן, אם כן, מדוע אנו מקדימים את המשנה "כל ישראל יש להם חלק" לאמירת פרקי אבות, ורבי יהודה לירמה ממשיך ומסביר גם מדוע אנו מסיימים באמירת המשנה "רבי חנניא בן עקשיא" בסיום אמירת פרקי אבות.
לכאורה, אומר הר"י לירמה, מסתבר כדברי ריש לקיש: שהרי הקב״ה נתן הרבה מצוות לישראל, ואם כדברי רבי יוחנן שדי בקיום מצוה אחת כדי לזכות לעולם הבא, מדוע יש צורך במצוות כה רבות? לכן, אומרים את המשנה של רבי חנניא בן עקשיא, שטעם ריבוי המצוות הוא לזכות את ישראל. כי אכן לכל ישראל יש חלק לעוה"ב, כדעת רבי יוחנן שדי בקיום מצוה אחת כדי לנחול עולם הבא, אלא שהקדוש ברוך הוא נתן לנו הרבה מצוות כדי לזכות את ישראל, כי בעולם הבא יש כמה וכמה מדורים, וכל אחד מקבל את חלקו לפי הדרגה המגיעה לו.
(הועתק בשינויי לשון מגליון מס' 18 של המוסף התורני של עיתון 'המבשר')
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

לכו ונחדש המלוכה
זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. כי "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה, אף על פי כן אין…

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

קירוב רחוקים – א
על החובה לעסוק בענין קירוב רחוקים • כוחו של יחיד • התועלת למקרב הנפשות • התענוג הנגרם לקב"ה כביכול על ידי קירוב רחוקים • הדרכות רביז"ל בעסק הקירוב • עובדות מאנ"ש ועוד | מאמר ראשון

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…