אמירת תהילים –– "אשרי שיאחז בזה"

מעלת אמירת תהלים

רבינו אומר בתורה ע"ג: "מי שרוצה לזכות לתשובה, יהיה רגיל באמירת תהלים, כי אמירת תהלים מסוגל לתשובה". ומי לנו גדול כרבי נתן שבימי השובבים היה רגיל לומר תהלים יותר מהקביעות שהיה לו בכל יום, ובודאי שאנו צריכים לקיים זאת בפשיטות ובתמימות, מה עוד שרבינו מסיים שם את התורה במילים: "אשרי שיאחז בו".

בקיצור השל"ה כתוב שצריך לסיים בכל שבוע את ספר התהלים. רבי לוי יצחק בנדר סיפר, שחמיו רבי אהרן קיבליטשר היה אומר פעמיים את כל התהלים בכל שבוע, ועוד פעם את כל התהלים בשבת. הרב מטשערין כתב על תורה ו' (ליקו"מ ח"א) שבשבת נוהגים לומר הרבה תהלים, שכן תשובה ושבת הם בחינה אחת.

רבינו אומר בשיחות הר"ן: "אשרי מי שזוכה לאכול כמה פרקים משניות ולשתות אחר כך איזה קפיטליך תהלים, ולהתלבש באיזה מצוות". הכרתי אחד מזקני אנ"ש שתמיד לפני שאכל אמר פרק משניות, ולפני ששתה אמר כמה מזמורי תהילים…

יש הרבה מגדולי עולם שהיו אומרים הרבה תהלים. מקובל בירושלים שרבי יוסף חיים זוננפלד היה אומר בכל יום את כל התהלים, וכן מובא סיפור על רבי שלמה קלוגר שפעם אחת התאחר מלבוא לדין תורה, וכשנשאל לסיבת איחורו, ענה: "אני נוהג שאינני הולך לדין תורה בלי לומר את כל התהלים".

* * *

מנהגי שובבי"ם

פעם שאלתי את רבי לוי יצחק בנדר: "למה בחסידויות אחרות עושים עניין גדול משובבי"ם, מה שאין כן בברסלב – לא כל כך?" ענה לי: "בברסלב כל השנה שובבי"ם!" כל השנה רבינו דיבר מקדושת הברית, כל השנה צריך לעבוד ולצעוק ולא לעצור.

יש מי שצמים בימי השובבי"ם, ויש מנהג בברסלב שלא לאכול דבר מן החי באחד מימי השבוע בשבועות אלה. אך בעיקר רחמנא ליבא בעי! הקדוש ברוך הוא רוצה את הלב שלנו. "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי". הקדוש ברוך הוא רוצה קצת אתערותא דלתתא, שנרצה להתקרב אליו. הבא ליטהר מסייעין לו. אנו צריכים לבקש מריבונו של עולם – אנו רוצים להתקרב אליך.

רבי נתן ב'לקוטי תפילות' מבקש שהקדוש ברוך הוא יאיר לו את הדרך האמיתית איך להתנהג בעניין הצומות. שהרי מצד אחד רבינו דיבר מגדולת הצומות, ומצד שני, אחרי שרבינו גילה את הדרך של ההתבודדות, הוא אמר שלא צריך לצום ולהתענות כלל. עם זאת, בהנהגות התשובה שרבינו נתן לכמה אנשים, מובא בשבחי הר"ן שנתן הנהגה לאחד שלא לאכול יום אחד דבר מן החי.

האם לא לאכול דבר מן החי נקרא צום? התשובה היא, כן; אם אדם מונע עצמו מלאכול מאכל מסוים, זה נקרא תענית, כי הוא מראה שיש לו רצון להתקרב לה', רצון לחזור בתשובה. יש כאן אתערותא דלתתא, בשמים רואים בכך שיש לאדם רצון לחזור בתשובה – ואז הוא זוכה שמסייעים בידו. בשולחן ערוך הלכות תענית (תק"פ במ"ב) מובא, שאם אדם מונע עצמו מבשר ויין זה נחשב כתענית.

עיקר הקדושה זה "קדש עצמך במותר לך", כמו שהרמב"ן כותב: "קדושים תהיו – פרושים תהיו". רבינו אומר: לאכול צריך, לישון צריך, אבל צריך להזיז קצת את השולחן, שלא לאכול הכל. להשאיר קצת בצלחת. להזיז קצת את המיטה, לישון קצת פחות. כמה שאדם יוכל למעט מתענוגי עולם הזה – טוב יותר.