זמנים קשים עברו על יהודי רוסיה בתקופתו של השלטון הקומוניסטי, היו אלה ימים של ערב מלחמת העולם השניה, פשיטות ומאסרים שנועדו להצר את צעדיהם של היהודים שומרי תורה, היו מעשים שבכל יום.

זרועו הארוכה של השלטון הגיעה גם אל "הקלויז" של חסידי ברסלב באומן, שני אברכים חשובים ר' לוי יצחק בנדר ור' אליהו חיים רוזין נאסרו בעוון הפצת תורה וסיוע כלכלי ליהודי אומן, גזר דין מות היה תלוי ועומד נגדם וכמעט הוצא אל הפועל ובדרך נס שוחררו ממאסרם.

ר' לוי יצחק, מי שהיה לימים מראשי וזקני חסידי ברסלב בירושלים עיר הקודש, ברח מאומן זמן קצר לאחר שחרורו מהמאסר, הוא נדד לעיירה טולטשין, בה שהה זמן מה וכאשר רבו החיפושים אחריו, נאלץ להרחיק עד מוסקבה, בה קיוה להסתתר עד יעבור זעם.

והנה ימי ראש השנה של שנת תרצ"ט קרבים ובאים, האם יהין האברך הנרדף אשר סכנה גדולה צפויה לו, לנסוע לאומן? ר' לוי יצחק מתכנן לקיים את ציווי רבינו במסירות נפש ממש, "מפחד אני יותר מלא לנסוע מאשר מהנסיעה עצמה"!.

חרדה גדולה אחזה בבני משפחתו כשנודעה להם תכניתו הרי אנשי המשטרה החשאית מנסים בכל דרך לשים עליו את ידיהם וכיצד יכניס את עצמו אל לוע הארי?

אך לא איש כר' לוי יצחק יוותר על דבר שבקדושה ועוד בנושא זה של נסיעה לאומן לראש השנה, ר' לוי יצחק יצא לדרך.

היה זה ביום חמישי כאשר הגיע החסיד לאומן, הוא נכנס לביתו של אחד הנגידים שהיה מדורשי טובתם של חסידי ברסלב, אשר בביתו גם התקיימו התפילות בראש השנה. ראש השנה היה אמור לחול ביום שני ושלישי שלאחריו והוא הקדים לבוא.

בעלת הבית נבהלה מאוד בראותה את "הנאשם המסוכן" בביתה וזעקה בפחד: כיצד העזת לבוא הנה?! הרי מחפשים אחריך בכל מקום! בעלה הרגיע אותה באמרו: אם הוא כבר הגיע, שישאר פה והשם יתברך יעזור לו, ומיהר והחביא אותו במרתף ביתו.

עד ערב ראש השנה הסתתר ר' לוי יצחק במרתף, לפנות בוקר חבש את פניו בתחבושות כאילו היה פצוע ויצא ממחבואו בדרך אל הציון, הוא מיהר לשם לבדו, נכנס ואמר את עשרת המזמורים של "תיקון הכללי" וכעבור עוד דקות אחדות של תפילה מיהר לצאת על מנת לשוב אל מקום מחבואו.

רוב אנשי העיר נמו את שנתם ולא הבחינו בו אך דווקא אותו מלשין, איש רע מעללים ממנו חשש ר' לוי יצחק ביותר צץ לפתע מולו, אמנם ר' לוי יצחק הכיר היטב את טיבו אך ניסה בכל זאת להתחנן לפניו שלא יגרום לו רעה ולא יגלה לאיש שראה אותו באומן, האיש הבטיח לנצור את לשונו, אך מאוחר יותר התברר כי המשיך לעקוב אחריו במטרה לגלות את אזנם של השלטונות,

בינתיים נודע כי נתגלה מקום מסתורו ובני הבית הבינו שהם נמצאים כולם בסכנה גדולה, מכיון שבביתם היה אמור להתקיים התפילה, העביר בעל הבית את המנין למקום אחר בעוד שאת אורחו החביא בסוכה שמאחורי הבית.

בעוד ר' לוי יצחק עומד ומתפלל בסוכה, פרצו אל הבית שוטרים והחלו לערוך בו חיפוש, אנשי המשטרה הפכו את כל הדירה ופזרו ללא התחשבות בגדים וכלים לכל עבר, הילדים הביטו בפחד ובחרדה כיצד הם מחטטים בכל מקום ומחפשים את קרבנם, מן הסוכה בקע קולו של ר' לוי יצחק הנישא ברמה אך להפתעתם הרבה של בני הבית לא נגשו הרשעים אל הסוכה ממנה נשמע הקול והסתלקו כלעומת שבאו.

עוד נסים רבים עברו על ר' לוי יצחק עד שזכה להגיע לארץ ישראל שם הקים את בית המדרש של חסידי ברסלב והרביץ את תורת החסידות לאלפים, אולם מעולם לא שכח את ראש האחרון בחייו בו היה באומן.