כיושב בסתר…

י״ז בטבת תשע״ז

כאשר נכנס הכהן הגדול, הבן הנבחר מהעם הנבחר, למקום הקדוש ביותר בעולם, ביום הקדוש ביותר בעולם, ואומר את המילה המקודשת ביותר בעולם, למי משווה אותו הפייטן? ל”יושב בסתר לחלות פני מלך”.

מדוע באמת מתרחקים אנשים מתפילה מקורית, פניה אישית אל הבורא מעבר למסגרת שלשת התפילות? דומה הדבר כי חוסר האמונה הוא הגורם לכך. שכן אדם נוטה לראות את הבורא כמשהו מופשט. אינו חש או מאמין באמת שאכן הבורא שומע לתפילתו.

 

אחד הפיוטים בתפילת יום כיפור, הוא הפיוט שבא לתאר את רוממותו ותפארתו של הכהן הגדול. "ובכן," אנו אומרים באותו פיוט, "מה נהדר היה כהן גדול בצאתו בשלום מן הקדש", ואז מתחיל הפייטן לתאר לנו, ע"י דוגמאות, "מה נהדר היה הכהן הגדול".

הוא היה "כאהל הנמתח בדרי מעלה"; הוא היה כ"זר הנתון על מצח מלך"; "כמלאך הניצב על ראש דרך" ושאר תארים מופלאים ועצומים, שאף הבנתם נשגבה מבינתנו.

והנה, אחד התיאורים המובאים שם, על מנת להראות לנו את גדולתו של הכהן הגדול בצאתו מבית קדשי הקדשים, הוא "כיושב בסתר לחלות פני מלך" והפייטן אומר שכך, כאותו "יושב בסתר לחלות פניך מלך", כך הוא "מראה כהן".

נשווה בנפשנו: היום הקדוש ביותר בשנה, הוא יום הכיפורים. המקום הקדוש ביותר בעולם, הוא קודש הקדשים. השפה הקדושה בעולם היא לשון הקודש, שבה, המילים הקדושות ביותר, הן שמותיו של הקב"ה, שמהן, שמו המפורש הוא השם הקדוש ביותר.

ובכן, כאשר נכנס הכהן הגדול, הבן הנבחר מהעם הנבחר, למקום הקדוש ביותר בעולם, ביום הקדוש ביותר בעולם, ואומר את המילה המקודשת ביותר בעולם, למי משווה אותו הפייטן? ל"יושב בסתר לחלות פני מלך".

נאמר: "כן, מן הסתם אותו יושב בסתר זה איזה צדיק עליון, שיושב בסתר ומכוון כוונות ויחודים…" אבל, לא. המילים, ברורות, שחור על גבי לבן, אומרות: כאותו יהודי פשוט, שיושב אי שם בעלית גג נסתרת, לחלות ולחנן פני שוכן מרומים, בשפתו, במילותיו הוא, מבקש על צרכיו, משבח את בוראו – או משוחח איתו בסתם, אליו אנו משווים את הכהן הגדול, בבואינו לתאר את גדולתו העצומה!

הגמ', במסכת פסחים, מביאה את הפסוק "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב" ושואלת: מדוע נאמר "אלקי יעקב" ולא "אלקי אברהם יצחק ויעקב"? ועונה: "לא כאברהם שקראו (לתפילה) הר, ולא כיצחק שקראו שדה אלא כיעקב שקראו בית". ומפרש שם רש"י: "בית, מקום מיושב".

מהו למעשה ההבדל שבין ההגדרות השונות שנתנו האבות לתפילה? הר, הוא מקום חי, אבל רחוק מבני אדם. שדה, לעומתו, קרוב יותר לבני אדם ובית, הוא מקום מיושב ממש, מקום ישיבת בני האדם. ההבדלים בין ההגדרות, אם כן, הם בקרבתה של התפילה אל האדם. ועל זה אומרים חז"ל: לא כאברהם שקראו הר או כיצחק שקראו שדה, אלא כיעקב, שקירב את התפילה אל האדם, הפכה למקום ישיבתו וקראה "בית". מקום מיושב.

משום מה, רווחת היום התחושה כי תפילה היא הדבר הזה שיהודי חייב לעשות שלש פעמים ביום. ה"טקס" עם הטקסט הקבוע. אין טעות גדולה מזו. ברור, זו תפילה. בזה אנו, כיהודים מאמינים, חייבים. אבל, תפילה היא כל פניה אל הבורא, כל שיחה (כן! שיחה! ממש כמו שמדברים עם חבר!) עם הבורא, היא היא התפילה האמיתית, (בלא לזלזל או לפטור, ח"ו, משלשת התפילות הקבועות) לה קרא יעקב "בית", מקום מיושב.

מדוע באמת מתרחקים אנשים מתפילה מקורית, פניה אישית אל הבורא מעבר למסגרת שלשת התפילות? דומה הדבר כי חוסר האמונה הוא הגורם לכך. שכן אדם נוטה לראות את הבורא כמשהו מופשט. אינו חש או מאמין באמת שאכן הבורא שומע לתפילתו.

הגמ', במסכת ברכות, אומרת: אמר לו אליהו הנביא לרב יהודה, אחיו של רב סלא חסידא 'לא תכעס ולא תחטא, לא תשתכר ולא תחטא וכשאתה יוצא לדרך, המלך בקונך' שואלת הגמ' מה פירוש "המלך בקונך"? אמר רבי יעקב בשם רב חסדא: זו תפילת הדרך.

הִמָלֵך, כידוע לנו, הוא לשון התייעצות, נטילת רשות. מדוע אם כן קוראת הגמ' לתפילה שכזו, "התייעצות" או "נטילת רשות"? וכי מצפים אנו לתשובה אם לצאת או לא?

אכן כן! וכאן טמון אחד היסודות שבתפילה. טרם צאת האדם לדרך, אומרים לו חז"ל, בקש מקונך רשות. שאלהו אם לצאת אם לא לצאת. כמובן, הבורא לא יתגלה אליך בכל הודו והדרו לאמור "צא" או "אל תצא". אין הבורא מבטל את הבחירה החפשית שניתנה לבני האדם. אולם, עלינו מוטלת החובה להתפלל לפניו, שיאיר לנו את הדרך אשר נלך בה, שיעזור לנו לקבל את ההחלטה הנכונה – או כל דבר אחר. ושאם אכן נצא, שיצליח דרכינו.

"המלך בקונך". זוהי תפילה; זוהי בקשה!

ועל אותו אדם, המתפלל, המבקש, המשוחח עם בוראו, מעיד הפייטן לאמור "כיושב בסתר לחלות פני מלך", כמוהו, כמו אותו יושב בסתר לחלות, הוא "מראה כהן".

כעת, שוו בנפשכם גדולתו של המתפלל, היושב לחלות פני מלך…

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support