"כיושב בסתר לחלות פני מלך מראה כהן"

ידועים ומפורסמים בקרב אנ"ש, חסידי ברסלב, שני היסודות שאמר רבינו ז"ל, וציוה ופקד לחסידיו ואנשיו לקיימם יום יום ולא יעבור, והם: א) שעה של התבודדות, כלומר שיתבודד האדם היהודי בינו לעצמו מה חובתו בעולמו, ולאיזה תכלית ולמטרת מה הוא מסתובב בעולם, האם כמו שבעלי חיים מסתובבים בעולם לכן גם הוא וכל הדומים לו גם כן מסתובבים בעולם בלי משמעות לחייהם?! וכל ההבדל הוא שבעלי חיים נוברים באשפה למצוא את מאכלם, ואנו יושבים על כסא ליד שולחן ואוכלים בסכו"ם ובצלחת?! תשובת הבדל זו מתאים אך ורק למשוגע, מה שאין כן האדם, היהודי עם שכל ותבונה, שההתבוננות במשמעות החיים תביאהו למסקנה הידועה שהוא, האדם, היהודי, נברא ובא לעולם לעבוד את ה' יתברך, שהוא ברא ובורא את הכל.

ועל מנת לדעת במה לעבוד את השם יתברך, ואיך לעבוד אותו, לכך ציווה לנו רבינו ז"ל את יסוד ב) והוא ללמוד כל יום שולחן ערוך [=הלכה] כסדר, ורבי לוי יצחק בנדר ז"ל הדגיש תמיד בשיעוריו ששולחן ערוך אורח חיים [העוסק בהנהגות היומיות של האדם] עלינו ללמוד ולחזור וללמוד יותר מיתר חלקי השולחן ערוך, והוא על מנת שיידע האדם היהודי את אורח חייו על פי התורה, תורתינו הקדושה הלוא היא ארוכה מארץ ורחבה מיני ים: במצוות, אזהרות ובמידות, הן המצוות ואזהרות שבין אדם למקום ית', הן במה שבין אדם לחבירו והן במה שבין אדם לעצמו במידות שבתוך ליבו שלו, כגון חוסר אמונה בהשגחתו הפרטית של הבורא יתברך, ואשר בגלל כן הוא נכשל ובא לידי קנאה, שנאה, גסות הרוח, יוהרא, לשון הרע ושנאת חינם וכו' והן לאווין דאורייתא רח"ל.

לכן מאליה עולה השאלה "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו" לעבור בים הזועף, העולם הזה, המלא ניסיונות, מלחמות ומאבקים עם היצר הרע הגיבור והחזק על כל צעד ושעל?! לכן השם יתברך ברוב טובו וחסדו חנן אותנו בצדיקים ענקים, יחידי הדורות כמובא, שהם כבר חיו את העולם הזה ועמדו בניסיונותיו; לחמו במלחמות ובמעברים הבאים על כל צעד ושעל, ובכל העבודות הקדושות שבמקדש, כמובא, ואשר בגלל כן מעלתם של הצדיקים הללו גדולה ונשגבה יותר ממעלת המלאכים, שאלו האחרונים לא חיו כאן בעולם הזה ולא נתנסו בכל אלה, ומקומם של הצדיקים הללו הוא לפנים ממלאכי השרת, והם המלאכים ישאלו את הצדיקים מה פעל קל, (רש"י חומש במדבר (כ"ג-כ"ג) ומקורו בירושלמי שבת פרק ג' ובלקוטי מוהר"ן ב,א), ואחרון שבצדיקים הענקים הללו הוא רבינו ז"ל שאמר: ממני ועד משיח צדקנו לא יהיה חדשות בשטח זה, והוא הוא ינהיגנו וינהלנו בגלות המר והקשה הזו האחרונה הן בכללות ישראל, והן בפרטיות כל אחד, עד ביאת משיח במהרה, כמובא, לכן הורה לנו רבינו ז"ל ונתן את העצה לכל אחד לקיים עצה זו של התבודדות והתבוננות מה חובתו בעולמו, ובמה הוא מבלה שנותיו, ימיו, שעותיו ורגעיו, ואז יווכח ויבין את שפלותו ופחיתותו ומוחין דקטנות שבו, אשר עדיין לא יצא מהחולין אפילו כמלוא נימה.

ורבינו ז"ל הוא הוא שנתן לנו עצה זאת, להתבונן בכל הנ"ל ותיכף להמשיך לבקש ולהתחנן להשם יתברך לזכות למה שיהודי צריך לזכות, ולא רק פעם או פעמיים לבקש על כך כי אם ימים ושנים, ובודאי כשמבקשים מאיתו יתברך אודות רוחניות, סוף כל סוף זוכים לזה ונענים. ואפילו אם חס ושלום לא יזכה לטוב הנצחי והרוחני הזה שכל כך ביקש והתחנן עליו לפניו יתברך בגלל חשבונות שמימיים, עם כל זה ועל כל אלה כיון שהתבודד ביקש והתחנן לפניו יתברך לזכות לכך, ובוודאי גם פעל להשיג בקשתו בעבודה עצמית ולא סמך אך ורק על התבודדותו ובקשותיו ותחינותיו, אלא התאים גם מעשיו ופעולותיו לבקשותיו ותחינותיו, כי אחרת, הרי כל התבודדותו ותחינותיו הם חוכא והיטלולא, בגלל שמעשיו סותרים את התבודדותו, לפיכך כיון שהוא גם כן משתף פעולה ומוסיף לזה גם התבודדות, כמבואר לעיל, אז ברור הדבר שיזכה לכך, ואפילו אם לא יזכה לכך ח"ו עם כל זה נחשב לו כאילו זכה ממש לכך, משום דין הידוע שאמרו חז"ל: "ונשלמה פרים שפתינו".

ידוע לכולנו, הפיוט שאנו שרים ומנגנים ביום הקדוש, "כיושב בסתר לחלות פני מלך מראה כהן", שהכהן הגדול האיש המקודש מכל, כשיוצא בשלום מהמקום המקודש מכל, ובזמן הקדוש מכל הזמנים, מדמים אותו לזה שיושב בסתר ומחלה פני מלך מלכי המלכים הקב"ה, מזה אנו למדים מעלתו וחשיבותו של המתבודד ומקיים עצת רבינו ז"ל הנזכרת.