כח הרצון!

ז׳ בתמוז תשע״ט

זהו אחד הגילויים המופלאים ביותר שגילה רבינו הקדוש: רצון של יהודי בוקע רקיעים, משנה סדרי בראשית – אפילו כשמצידו אין הוא יכול לפעול כראוי, אבל עצם העובדה שהוא בא ורוצה להיטהר – פותח צינורות שפע מלמעלה

הכוח האדיר של הרצון

'איך הוא מעיז?! איך הוא לא מתבייש?! באיזו זכות הוא מגיש רשימה ארוכה כזאת של בקשות מופלגות?!'

הוא היה תלמיד סורר, המורה שלו כבר שָׂבַע ממנו מרורות לרוב. כפוי טובה היה בצורה איומה; ככל שהיטיבו עמו, כן גברה חוצפתו לשלם רעה תחת טובה; השחית, הזיק, ציער, קילקל. בכל יום השכים עם סידרת תעלולים חדשים שהסבו נזקים איומים ועוגמת נפש שלא יתורו. הוא הלך מדחי אל דחי והתרחק ממורו ורבו ומן הדרך הטובה שהורה לו.

על אף הכל לא ניתק הרב את הקשר עימו, מפעם לפעם שלח לו תזכורות: 'לפחות תצטער קצת על המצב בו הינך נתון; לפחות תביע איזשהו רצון לעזוב את הדרך שבחרת לך' – היה אומר לו, אך הדברים נפלו על אוזניים ערלות.

לילה אחד חלף ליד בית רבו, לרגע התעורר בלבו הירהור תשובה; הוא התגעגע לימים הטובים בהם שהה במחיצת רבו ונהנה מזיו חכמתו. מליבו נעקרה אנחה כבושה: 'אוי, הלוואי והייתי זוכה להיטיב דרכי ולשוב להיות תלמיד הגון'.

הוא פונה ועולה בגרם המדרגות ונוקש בדלת: "מורי ורבי, עשיתי כרצונך, הבעתי רצון מסויים להשתנות. עתה בבקשה אני רוצה שבזכות הרצון הזה: א. תתקן את הנזקים שהזקתי עד היום; ב. תנקה אותי מכל אשמה; ג.שתתן לי סיוע נדיב לעתיד; ד. תחלק לכל הניזוקים מענקים ופיצויים – מכספך"…

תגידו, יש גבול לחוצפה?!

* * *

האם לא כך אנחנו נראים בתפילתנו אחרי ספירת העומר?! בסך בכל 'טרחנו' להביע במילים ספורות את רצוננו לקבל את התורה מחדש, זוהי הרי מהותה של ה'ספירה' בה אנו מתגעגעים וכמו סופרים את הימים עד להגעת היום המיוחל של קבלת התורה.

אך הרי קדמו לימי הספירה ימים רבים בהם הכעסנו וקילקלנו כל כך הרבה! מי יכול לשער את החורבן הנוראי שגרמנו למעלה! "כשמוציא עבירה מכח אל הפועל ח"ו, הרי הוא מאבד עצמו ומאבד עולם מלא, כי בכל עבירה ח"ו פוגמין בכלליות העולמות ובכלליות השמות הקדושים רחמנא לצלן"! (לקוטי עצות, תשובה כ).

ואף על פי כן אנחנו מתייצבים בעוז ומבקשים: "שבזכות ספירת העומר שספרתי היום, יתוקן מה שפגמתי… ואטהר ואתקדש בקדושה של מעלה"…

וזה עוד לא מספיק… "ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות [!!!]… ולתקן את נפשותינו ורוחותינו ונשמותינו מכל סיג ופגם [!!!]" – לא פחות ולא יותר.

למה? באיזו זכות? – בגלל שהבענו רצון בן כמה מילים?!

* * *

כאן אנו לומדים על כוחו המופלא והבלתי נתפס של רצון קדוש, זהו אחד הגילויים המופלאים ביותר שגילה רבינו הקדוש: רצון של יהודי בוקע רקיעים, משנה סדרי בראשית – אפילו כשמצידו אין הוא יכול לפעול כראוי, אבל עצם העובדה שהוא בא ורוצה להיטהר – פותח צינורות שפע מלמעלה.

"בא ליטהר – מסיייעים אותו" (שבת קד ע"א), זהו המפתח הנפלא לתיקונם של כל הבאים לשוב אל ה' – ואפילו מן המקומות הרחוקים ביותר, "כי הרצון עולה על הכל, ומשבר ומבטל ומבער כל הקשיוּת והעקמימוּת שבלב והבלבולים" (לקוטי הלכות, פסח ט-ד).

בכח הרצון לשוב בתשובה, ניתן להתגבר על הכל, כיוון שהרצון נובע ממקום כה גבוה עד ששום פגם לא יכול לקלקל ולפגום בו (שם ערב ג-ו).

* * *

עומר השׂעורים הינו מאכל בהמה, זהו רמז למדרגה השפלה והנמוכה בה נמצא האדם בעת התרחקותו מן התורה, כאשר הוא נמשך לעשות מעשה בהמה ממש.

ואז העיקר הוא להשתוקק לכסוף ולהתגעגע לשוב!

זו הרי מצוות ה'ספירה' – להשתוקק ולהתגעגע מתי כבר נגיע ליום שבו ניטהר מאותו 'עומר שעורים' ונזכה לקבלת התורה.

זו איננה משאלת לב סתמית; ברצון הזה אצור כוח עצום ונפלא שמטהר את הנפש באופן בלתי מושג; "על ידי הכסופין דקדושה – שמשתוקקין וכוספין להשם יתברך כל ימי הספירה", אומר רבי נתן, "נטהרין בשלמות מטומאת מצרים [!!!] וזוכין אחר-כך לבחינת קבלת התורה בשבועות".

(עפ"י לקוטי הלכות, דם א-ו,יא)

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support