על ידי מצוה אחת אפשר לזכות לכל התורה

התורה היא קומה נפלאה, קומת אדם, אותה שלח ה' יתברך ממרומים, ונתלבשה בתורה המצויה בידינו – נגלה ונסתר. כל אדם מזרע ישראל צריך להכלל באור התורה בכל חושיו, כי 'מאן דאחיד באורייתא – אחיד בקודשא בריך הוא'. האדם, בצלמו, הוא משכן להשכינה, והתורה הקדושה היא שורש העולמות כולם, וכל חלק ממנה מקושר באופן נפלא בכל שאר חלקיה, בדרשות נפלאות.

הבעל שם טוב מביא, בשם רבי סעדיה גאון, שבעשרת הדברות כלולה כל התורה כולה, ומוסיף על זה, שכן הוא בכל תיבה ותיבה מתיבות התורה, כלולה בה כל התורה כולה, כמו אילן, שיכול לצמוח מכל ענף שישתלו באדמה, כן הוא אור עבודת ה', שמכל תיבה ותיבה מתיבות התורה, יכול להאיר את כל התורה כולה.

הזוהר הקדוש מספר על אדם אחד שהביא קרבן עולה, לתקן מחשבת חטא, ותחת שיביא פר בן בקר, כראוי, הביא עולת העוף. אמרו לו הכהנים "לא שלך הוא" ונתעצב וחזר לביתו. כששאלוהו מדוע הוא עצוב, אמר "דחו הכהנים קרבני". שאלוהו "וכי איזה קרבן הבאת?" סיפר להם שהביא עולת העוף. אמרו לו "זהו קרבן העני, ואתה אינך עני, דכתיב 'ואם דל הוא ואין ידו משגת' אלא הקרב קרבן הראוי לך". שאלם אותו אדם "וכי מה עלי להביא?" אמרו לו שהוא צריך להביא פר אחד. שאל להם "עד כדי כך חמורה מחשבת חטא? נודר אני שלא תעלה מחשבת חטא על ליבי!". הביא הקרבן, ומאז והלאה ביום היה עוסק בעסקיו, ובלילה היה קם בחצות ועסק בתורה עם אחיו עד אור הבוקר. וכל זאת, כדי שלא תעלה מחשבת חטא על ליבו. (וכל זה בנדר גמור, ולפלא הדבר שאכן עמד בנדרו!) אחר כך חילק כל רכושו, מחצה נתן לעניים ומחצה נתן לסוחרים והוא עצמו ישב ועסק בתורה.

נמצא, שאותו אדם, על ידי מצוה אחת זכה להגיע לכל התורה כולה! וכן הוא בכל דבר, אם ישקיע עצמו האדם בזה, יכול לזכות לכל התורה כולה. וכאשר יש לאדם ירידה ח"ו, אזי קודם יתחזק במה שלקח על עצמו, ועל ידי זה יעלה ויתגבר על הכל.

מובא במדרש ויאחז צדיק דרכו, בשעה שאמר 'אכנו בדבר', אמר לו משה 'תפוס אומנותך' שהיא ענווה, ועל ידי זה תמתיק הדינים, כי אין עוד מלבדו, ואין שום גאווה ראויה לאדם. וענווה היא שורש המידות, וכך המתיק. וזה שאמר לו השם יתברך קח את מטך, בכל דבר. והוא לשון ללכת 'למטה', לשון ענווה. ואמר לו שכל האבות לקחו להם מידה אחת ועליה עבדו. אברהם לקח את המילה, יצחק לקח את התפילה וכן שאר האבות וצדיקי הדורות, שכל אחד לקח מידה ועליה עבד.

אין דבר שבקדושה שרבינו אינו מדבר עליו. ועל ידי כל דבר אפשר לבא לכל התורה כולה! וכן הוא על ידי תפילה.

[ר' יעקב מאיר האריך להסביר שע"י האחדות ואהבת ישראל אפשר לבא לכל המעלות. "ואהבת לרעך כמוך" – "אני ה'". וכשכועסים אין מרוויחים מאומה, רק על ידי הוותרנות אפשר לבא להכל וכו']

איין שטיק גן עדן

אמר מוהרנ"ת, שענין רבינו הקדוש הוא כלליות גדול. אם נלמד היטב סעיף אחד בליקוטי מוהר"ן, ואחר כך את הסעיף הבא אחריו, ונקשרו לראשון, אפשר למצוא בזה דברים נפלאים. ואם לאו, ממשיכים הלאה, לסעיף הבא, עד שרואים שהכל הוא "איין שטיק גן עדן" [= "גן עדן שלם"].

העידו על רבי אברהם בן רבי נחמן (מחבר "ביאור הליקוטים"), שאחר כל תורה ותורה שלמד בליקוטי מוהר"ן, היו שומעיו בטוחים שזו התורה הנפלאה ביותר בליקוטי מוהר"ן, ואין שום דבר בעולם יותר מתורה זו. ובאמת כך הוא הדבר! כי כל תורה ותורה הלביש רבינו בלשון שכל אדם יכול להבין, על פי דרגתו, איך להתקרב על ידה להשם יתברך, ואז נטהרת הנשמה בנהר המטהר. ורבי אברהם בן רבי נחמן הלך בכל תקופה עם תורה אחרת, עד שזכה לחיות את הליקוטי מוהר"ן!

מובא מרבי חיים ויטאל בשבח לימוד ההלכות, שהרי לא כל מצווה אפשר לקיים, כי מצוות המיוחדות לכהנים, או לזמן המקדש, אי אפשר לקיים, אבל אם לומדים ההלכות הרי זה כאילו קיימו המצוות ממש. וכן הוא בלימוד תורות רבינו הקדוש, שגם אם לא זכינו לקיים הכל למעשה, הרי שעצם הלימוד הוא הצלת הנפש.

לו הוריד צדיק אחר את התורות האלה, לא היינו יכולים להשיגם כלל, כי רק רבינו הקדוש היה לו היכולת להוריד כאלה תורות גבוהות, ולהלבישם בלבושים שיתאימו לכל אחד כפי דרגתו, כפי שמובא על רשב"י כעין זה, לגבי הזוהר הקדוש. וכמה וכמה אנשים נפלו רק משום שלא ידעו דיבור אחד של רבינו או של מוהרנ"ת.

השי"ת יעזרנו שנזכה להכלל כנ"ל, ולחיות חיים נצחיים, אמן.