תקציר: המאמר בא לענות על השאלות: האם כל הצדיקים שלא ידעו מרבי נחמן לא היו צדיקים? מה פירוש האמרה השגורה: לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? והאם כל אדם חייב להתקרב לרבי נחמן?

שאלה:

מובא בחיי מוהר"ן אות רצ"ט:

'פעם אחת דבר עמי מענין שאי אפשר להיות איש כשר באמת כי אם כשמתקרבין להצדיק האמת שבדור. קודם שנמצא הצדיק האמת בעולם, יכולים להתקרב להשם יתברך מעצמו. אבל אחר שכבר נמצא הצדיק האמת בעולם, אי אפשר להתקרב להשם יתברך באמת בשום אופן כי אם כשזוכין להתקרב אליו'.

ולפי זה יוצא שכל הצדיקים שהיו אחרי רבי נחמן מברסלב, ולא הכירו אותו, אינם צדיקים אמיתיים ולא התקרבו לה' יתברך באמת.

היתכן כדבר הזה?

תשובה:

א. בוודאי לא זו הכוונה. גם צדיקים שלא שמעו על רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב והלכו בדרכים אחרות בעבודת ה' יכולים להגיע למדרגות גדולות. ומה שאמר מוהר"ן שלאחר שמתגלה הצדיק האמת בעולם אי אפשר להתקרב לה' באמת אלא כשזוכים להתקרב אליו, כבר ביאר רבי אברהם ברבי נחמן ז״ל[1] הכוונה בזה, שכאשר מגלה הקב"ה רפואות ודרכי תיקון חדשים על ידי הצדיק הגדול, הוא מוריד כנגד זה גם מחלות חדשות בצד הטומאה שאין תקוה להתרפא מהם אם לא על ידי הרפואות שגילה הצדיק הגדול[2].

ואם כן ברור הדבר שההולך בדרך התורה המסורה מדור דור, יכול להתעלות ולהיות צדיק כמו שהיה תמיד, אלא שמתחדשים עליו מלחמות מצד היצר הרע המיוחד של הדור הזה. והנה פגעי הדור אינם פוגעים בכל אחד בשווה כמובן וכידוע לכל, וישנם נשמות הרגישות יותר לפגעי הדור וישנם נשמות רגישות פחות, ודברי רבי נחמן נאמרו בכללות, שכללות אנשי הדור אינם יכולים להתמודד כנגד הפגעים החדשים של הדור (שהתחילו לפני כמאתיים שנה, בתקופת ההשכלה, ונמשכים עד ימינו בלבושים שונים), אלא על ידי ההליכה בדרכים שגילה, אבל יכולים להיות יחידים שלא נפגעו כל כך מפגעי הדור והצליחו להיות צדיקים הגם שלא הלכו בדרכיו של רבי נחמן מברסלב.

וכמו כן יש לדעת שגם אצל צדיקים יש מדרגות בלי סוף, ואי אפשר לנו לדעת למה זכו להגיע ולמה היו יכולים עוד להגיע. אך דברים אלו גבוהים מהשגתנו ואין אנו יכולים לדון כלל במדרגות של צדיקים שאין לנו השגה בהם. וכמו כן אין אנו יודעים מהי מדרגת ההתקרבות הנצרכת לכל אחד, ושמא יש כאלו שדי להם במה שקיבלו איזו עצה מכלי שני ושלישי, או שהשיגו מעצמם את העצות והדרכים שלימד רבי נחמן והתנהגו בהם (כידוע שלאחר שמתגלה איזה דבר בעולם קל יותר להשיג אותו מעצמו). והגם שלא זכו לדעת מרבי נחמן עצמו ולהתקשר עמו, אפשר שדי להם במה שאינם חולקים על הצדיק, שהרי סוף סוף לעת עתה שמו של הצדיק נסתר מרוב העולם, וגם מי שאינו הולך עמו להדיא אלא רק לא חולק עליו יש בזה מידה מסויימת של התקרבות. וזה אין אנו יודעים כלל מדוע יש שזכו להתקרב לצדיק קירבה גדולה ויש צדיקים וטובים מהם שלא זכו לזה, וכמו שכתב בליקוטי הלכות[3] "וכמו כן בכל דור ודור, אי אפשר להבין מפני מה זכו אלו להתקרב להצדיק האמת יותר משאר אנשים, כי כל זה הוא בחינת סגולה שאי אפשר להבין כלל".

ב. וכדי להבין יותר שיחה זו ננסה להתבונן מהו 'איש כשר באמת', שכדי להיות כזה מוכרחים להשתמש בעצות ודרכים אלו.

רבי נחמן לא התכוון לומר שאי אפשר להיות יהודי שלומד ומתפלל ועושה הרבה מעשים טובים בלי להתקרב אליו, שכן זה בודאי אפשר ואפשר, אולם 'איש כשר באמת', בלשונו של רבי נחמן, פירושו יהודי שזוכה לנקודה המרכזית ביותר, שכל היהדות עומדת עליו, שהיא: יהודי שחי חיים מחוברים ומקושרים עם הקב״ה, והחיבור הזה הוא השורש האמתי שממנו צומח קיום כל התורה במדרגה אחרת לגמרי, שכן מי שמחובר בלבו עם הקב"ה יש לו אהבה ויראה, יש לו רצון פנימי להתקדמות, יש לו טהרת הלב, יש לו התחדשות תמידית, ויש לו מקור לחיזוק בכל מצב.

אולם בדורות שלנו הנקודה הזו הולכת ומתכסה בשכבות של חומריות וקרירות, המלוּוִים ביאוש פנימי מלמצוא את הרוחניות האמיתית של עצמנו, וכך היא הולכת ונעלמת עד שכבר ישנם שאינם מבינים מה חסר ביהדות בלי לב, הרי אפשר לעשות את כל המעשים ולצאת ידי כל החיובים גם בלי לב.

ועל זה נסובה שיחתו של רבי נחמן, שלמדרגה הזו של להיות 'איש כשר באמת', שעובד את הקב"ה עם לב, אי אפשר לבא בזמנינו ללא ההליכה בדרכים המובאים בספרי מוהר"ן. כי הוא הצדיק שזיכו אותו משמים להוריד לדורות שלנו את דרך העבודה המתאימה לנו, כדי שנוכל גם אנחנו להיות אנשים כשרים באמת ויהיה לנו לב יהודי בריא שמזרים לכל האברים 'רוח חיים' של קדושה וטהרה (עיין ליקו"מ קמא ח).

ג. צריך להבין שכאשר רבי נחמן אמר שיחה זו, הוא לא התכוון לפסול אחרים או להתגרות במישהו ח"ו, אלא כוונתו היתה להעמיד אותנו על המיוחדות שבדרכו. ורבים מאלו שהתקרבו לדרכו של רבי נחמן יכולים להעיד על אמיתות דבר זה, שבשום פנים ואופן לא יכלו להיות יהודים כשרים באמת בלא שהיו זוכים להכיר דרך זו, ואינם צריכים אפילו לאמונת חכמים בזה.

ומי שהדברים הללו נראים בעיניו תמוהים ובלתי אפשריים, אינו מחוייב לקבלם באמונה עיורת, אלא אדרבה, יהיה איש אמת ויבדוק בעצמו בכנות האם הוא כבר 'איש כשר באמת', עד כמה לבו מחובר לקב"ה בגישתו הכללית ללימוד התורה, בשעת התפילה, בקיום המצוות, ובכל מצבי החיים, והאם הוא עדיין איש חי ששואף להתקדמות רוחנית או שכבר התייאש מעצמו ואינו יודע כיצד אפשר להתקדם בפנימיות. ויבדוק האם יש דרכים בתוך היהדות הנאמנה שהתייסדו על ידי צדיקים וגדולי ישראל שיכולים לסייע לו, וממה נפשך, אם ימצא שהוא מתקדם עם דרכים אחרות, אשרי לו, ואם אינו מתקדם אתם, מדוע לא יבדוק גם את דרכו של מוהר"ן.

* * *

מובא בחיי מוהר"ן שלעתיד לבא "כולם יהיו ברסלב", מהו פירוש הדבר?

נצטט את לשון אימרה זו כפי שהיא מופיעה בחיי מוהר"ן אות של"ט:

"אמר שלעתיד יהיה כל העולם אנשי ברסלב. דאיתא במדרש (בראשית רבה לד, טו) על פסוק 'ונתתי לכם לב בשר' – אל תקרי בשר אלא בסר, שיהיה כל אחד בוסר בחלק של חברו. לב בסר אותיות ברסלב".

מפרשי המדרש שם ביארו ש'לב בוסר' בחלקו של חברו, פירושו לב מואס בחלקו של חברו. כלומר שלעתיד לבא יכיר כל אחד את מקומו האמיתי וממילא לא ירצה להיות כמו חברו אלא ירצה רק בחלקו. וידוע שמה שאנשי מוהר"ן נקראים על שם העיר ברסלב דווקא (הגם שרבי נחמן גר בחייו בעוד כמה מקומות) אינו במקרה, אלא רבי נחמן אמר כן כאשר נכנס לדור בעיירה ברסלב[4]. וכאן אמר רבי נחמן מברסלב שהמשמעות של חסידי ברסלב היא אנשים בעלי 'לב בוסר', היינו שכל אחד מחפש רק את חלקו ואינו מחפש להיות כחברו.

ודבר זה הוא הגילוי הגדול שיתגלה לעתיד לבא, שאז כל אחד יגיע לשורשו וידע בדיוק מי הוא ומה תפקידו ועבודתו, ולא יהיה לו שום חשק לחלקו של חברו, ורבי נחמן מלמד את אנשיו לעבוד את ה' על פי דרך זו כבר עתה, כמבואר במאמר 'אחד היה אברהם' שנדפס בהקדמה לח"ב מליקוטי מוהר"ן, 'שאברהם עבד ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם, ולא הסתכל כלל על בני העולם, שסרים מאחרי ה' ומונעים אותו וכו', וכן כל הרוצה להיכנס בעבודת השם, אי אפשר לו להיכנס כי אם על ידי בחינה זו, שיחשוב שאין בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם, ולא יסתכל על שום אדם המונעו' וכו'. ודבר זה הוא אחד מאבני היסוד הגדולים ביותר של דרך רבינו הקדוש[5], ועל זה אמר שלעתיד לבא כולם יזכו להגיע לבחינה זו ולכן כולם יקראו 'אנשי ברסלב'[6].

[לגבי 'כולם יהיו ברסלב', במאמר המוסגר: מי שיודע את הסוד של יחידי הדורות, שהם נשמות כלליות ושורשיות שכל נשמות ישראל נכללות בהם, מבין מאליו (גם ללא קשר לשיחה זו) שלעתיד לבא כולם יזכו גם להתקשר לרבינו מוהר"ן מברסלב כפשוטו, ויהיו חסידי ברסלב, כשם שהיום כל ישראל הם תלמידי משה רבינו ומקושרים אליו, וכמו שכל מי שיודע את עניינו של הרשב"י מבין שלעתיד לבא כולם יהיו אנשי רשב"י, וכך לעתיד לבא כולם יהיו אנשי רבי נחמן, כי בלתי אפשרי שאנשי הדור לא יכירו את הנשמה הכללית של הדור שבה הם נתלים].

* * *

האם יש חובה להתקרב למוהר"ן מברסלב?

מובא בספר אבניה ברזל[7] שפעם שאל אחד את רבי נתן האם נכון מה שאומרים בשמו שבשמים מענישים מי שלא היה חסיד ברסלב. והשיב לו רבי נתן: איני אומר כן, אלא בשמים מלקים על פגמי הנפש, ואם תתבונן בפגמיך הגדולים תבין שאילו היית חסיד ברסלב היית יכול לתקן אותם.

בודאי אי אפשר לומר שחובה להתקרב למוהר"ן ו"להיות ברסלב". לא כתוב לא בגמרא ולא בשו"ע שצריך להתקרב למוהר"ן מברסלב, אבל כן כתוב שחובה על האדם לעבוד את ה', ולהשתדל להתקרב אליו באמת ולתקן את פגמי נפשו. וממילא חובה על האדם לבקש אחר כל הדרכים שיעזרו לו להגיע לזה, ומי שדרכו של מוהר"ן יכולה להועיל לו להתקרב לה' יתברך בוודאי חייב להתקרב אליה.

(פורסם בעלון 'המקורבים', שנערך ע"י הרב ישראל מאיר גלינסקי)

[1] פתיחה לביאור הליקוטים

[2] וראה כוכבי אור חכמה ובינה אות לו שביאר שהמחלה החדשה שירדה לדור הוא התגברות כח הדמיון וחולשת השכל, וזה נמשך ממדרגת הבינה של הסטרא אחרא, עיי״ש.

[3] ברכת הריח וההודאה, ד,כג

[4] כמובא בחיי מוהר"ן אות קטו: שפעם אחת סמוך לכניסתו לברסלב מזגו לו כוס יין לקידוש, ונשפך על הארץ. ומזגו לו כוס אחר, וקידש עליו. ואחר כך אמר: היום נטענו שם ברסלביר חסידים, ושם זה לא ישתקע לעולם, כי לעולם יהיו אנשי שלומנו נקראים על שם עיר ברסלב, וכן היה כמפורסם.

[5] וכידוע גם המשפט המופיע ב'מעשה מחכם ותם': 'זה מעשה שלי וזה מעשה שלו'.

[6] כמו כן רבי נתן (עלים לתרופה מכתב קסג) כותב שהשם 'ברסלב' הוא גם על שם 'לב בשר', וגם זה דבר שדרך רבי נחמן מושתתת עליו – לזכות ללב בשר, ולעתיד לבא יזכו לזה כולם כמו שנאמר 'ונתתי לכם לב בשר'.

[7] שיחות וסיפורים ממוהרנ"ת ז"ל אות נ"א.