מן הנשמות המאירות והמאורות הגדולים שתלה הקדוש ברוך הוא להאיר לארץ ולדרים עליה היתה נשמתו של החסיד העילאי רבי ישראל קורדנר זצ"ל; מהמועטים ששתלן השם יתברך בעולמו בדור האחרון לגלות ולהודיע ולפרסם את אור אמיתת האמונה הקדושה בה' וצדיקיו האמיתיים.

יכלה הזמן והגליון ולא נספיק לספר אפס מנפלאות תעצומות חייו ומפעליו של האי עיר וקדיש בהאי עלמא ובפרט בארעא קדישא, את אשר זכה וזיכה בלמעלה מיובל שנותיו הארוכים והמלאים בקדושה בטהרה ביראה ובתפילה בשיחה בשפיכת לב כמים ובדביקות נוראה והשתוקקות עצומה בשמחה וריקודים ובענווה ושפלות רוח נפלאה ובכל מידה טובה ונכונה.

ומעל כולם עלה על כולנה בעוצם דבקותו והתקשרותו בהשתוקקות וכלות הנפש ממש באור קדושתו העליונה והנשגבה של אור האורות זיע"א, ומסירת נפשו שמו וכבודו וכל מאודו והונו עבור הפצת אורו ותורתו על פני תבל.

*

רבי ישראל זי"ע, כפי שהעידו עליו כל יודעיו ומקרוביו שומעי לקחו, היה כל כולו חטיבה אחת של געגועים וכיסופים אין סופיים ובלתי נלאים להיכלל ולהכליל את עצמו ואת כל באי עולם בתכליתנו ותקוותינו בנחמתנו ושמחתנו בגאולתנו וברוח אפינו.

רק השדות ומרחבי היערות בעיר הגליל והרי יהודה יכולים להעיד על תבערת הלב ומעיין הדמעות שבערו ונשפכו שם כמים, לילות וימים ארוכים בהתבודדויות רצופות שנים רבות, כשרובם ככולם הם דברי ריצוי ופיוס הפצרות ועתירות מתוך בכיה וגעיה רבה ועצומה לגאולתן וישועתן של ישראל בהתגלות בן דוד אליו היו נשואות וכמהות עיניו כל הימים.

ומאז נתוודע לאור הצחצחות לא נח ולא שקט השליך נפשו מנגד ועמל וטרח ויגע בעשר אצבעותיו להפיץ מעיינות הישועה והנחל חוצה, הוא כיתת רגליו והקדיש את כל ממונו למטרה אחת ויחידה להעלות את ספרי רבינו הק' ותלמידיו על מכבש הדפוס להאדירם ברוב פאר והדר ולהפיצם על פני כל הארץ.

יחיד היה בדורו ומופת לכל הדורות בנאמנותו הגדולה לקיום צוואת מוהרנ"ת זי"ע, ובהתמסרותו להגשמתה בכל לבו נפשו ומאודו, ברצון בממון וטירחא. באותם שבועות וחודשים שהתעסק בעסק ההדפסה, בה ראה את צמיחת קרן הישועה, היה עוזב ומניח הכל ומבלה שעות וימים עד להשלמת ההדפסה וההפצה.

חן אמיתי ואלוקי הבוהק מזיו הוד קדושת הצדיק היה נסוך ושפוך על הדרת פניו הקדושות, והכל הכירו כי איש אלקים מתהלך ועובר לפניהם. בכל מקום אליו נקלע נמשכו אליו כאל אבן שואבת כל ברי הלבב ומבקשי ה' אשר הולכים בדרכו של הבעל התפילה הקדוש אל מחוץ לישוב לפרוש מהבלי העולם הזה להתדבק באל חי כל ימיהם ולקיים שם את עצת צדיק לשפוך ולהשיח לב לפניו יתברך אב הרחמן, כדבר איש לפני ידיד נפשו.

ומעת לעת היה מסובב ונודד ועורך נסיעות רבות ומשוטט בכפרים ובעיירות ובכרכים הגדולים כדי לקרב לב נפשות ישראל לאביהן שבשמים, לא אחת עמד תחת איומים וסכנת חיים ממש, אבל דבר לא עצר בעדו כדי להציל נפש מישראל ולקרב עוד לב יהודי ולקשרו בעבותות אהבה לשורשו העליון. חרפות בזיונות ושפיכות דמים מרובים ספג אל קרבו עבור כך, אבל רבי ישראל זי"ע לכשלעצמו ראה בהם רק אותות כבוד הדר ויקר.

זכה רבי ישראל זי"ע ואור הרשימו החזק של מפעולותיו הקדושים והאדירים וחזונו הגדול לגדל ולקדש לפאר ולהדר את שם הצדיק בכל העולם כולו, ממשיך לזרוח ולהאיר באמצעות תלמידיו אשר הותיר והבעיר אחריו, המתמסרים לעבודת הקודש להדפיס ולהפיץ את אור האמת והאמונה בעולם.

*

וכשם שמסר את נפשו בחייו עבור כלל ישראל להחיותם ולהשיב את נפשם, כך הגדיל לעשות בהסתלקותו כאשר מסר נפשו כפשוטו ממש והקריב עצמו כקרבן ציבור לבטל את הגזירה ולעצור את המגיפה הנוראה שהשתולל אז בעיר טבריה ובמותו נעצרה ויהי לנס.

וביום התשיעי לחודש מר חשוון עלתה נשמתו הטהורה בסערה השמימה ונטמן בעפר הקודש של העיר טבריה ושם מנוחתו כבוד, עד יעמוד לקץ הימין בקרוב ונזכה לחזות שוב בהוד פניו המאירים יחד על כל הצדיקים וכלליות הרועים.

*

(ויתר דברי ימי חייו הלא כתובים עלי חרט ביד אמונה וביריעה רחבת ידים ועמוקת הבעה ורגש, בגליון "מאור הנחל", מס' 42, שיצא לזכרו).