יראת שמים
כ״ט בסיון תשע״ט
אתה אמנם מפחד מדברים גשמיים, אבל כשאתה יודע שהכול משמיים, ורק הקב"ה הוא זה שנותן לדברים המפחידים כוח להזיק או לא – על ידי הידיעה הזו אתה מחבר גם את היראה הגשמית עם היראה השלימה. שכן גם יראה גשמית קשורה בעקיפין להכרה בגדולת ה', שרק הוא השולט בעולם וממנו יש להתיירא
יראת שמים או פחדי שווא
"עיקר השלימות היא היראה, כמו שכתוב (דברים י): 'מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה'… ויש שני מיני יראות, יש מי שהוא ירא מה' מגדולתו ורוממותו… ויש יראה למטה ממנה, היינו שבא ליראה על-ידי יראות תחתונות, על-ידי שירא מחיה או משר או מפחד אחר, על-ידי-זה הוא נזכר ובא ליראת ה'".
('ליקוטי מוהר"ן' ח"א קפה)
שאלת את עצמך פעם: מדוע כשרוצים להגדיר אדם שמתנהג כראוי ומקפיד על קלה כחמורה, מגדירים אותו בתור "ירא שמים"?
אנחנו מבקשים "חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים", אנחנו מאחלים לצעירים שיעלו "בתורה ויראת שמים". גם חז"ל כשבאו לתאר אדם הגון, תיארוהו כירא שמים – מדוע? וכי מידת היראה היא הקשר היחידי בינינו לקב"ה?
הרי אנחנו מצווים על עוד דברים חשובים הקשורים בינינו לבין קוננו: לדעת את ה' ולהידבק בו, לאהוב אותו, להאמין בו, לבטוח בו וכו' וכו', במה נתייחדה היראה להיות הקשר החשוב ביותר של האדם עם בוראו?
אמנם כן. הדבר מפורש בתורה, שעיקר השלימות היא היראה, כמו שכתוב "מה ה' שואל מעימך"? והתשובה היא: "כי אם ליראה".
על איזו יראה מדובר? על כך באה תשובת רבינו, ש"יש שני מיני יראות", יש יראת הרוממות ויש יראת העונש. עיקר השלימות היא באמת היראה מן הסוג הראשון.
שהרי יראה מדברים גשמיים אינה דבר חכם, אדם איננו אמור להתיירא מחיה או מליסטים. אם הם יכולים להזיק, צריך להישמר מהם, ואם אינם יכולים להזיק, אין מקום לפחד.
לעומת זאת, היראה מפניו יתברך היא היא התחושה האמיתית ביותר, זוהי תכלית הבריאה – לדעת את ה'. אבל כל מעלתה של הדעת היא רק כשמפנימים אותה, כשמחברים אותה עם הלב כמו שכתוב "וידעת היום והשבות אל לבבך".
כאן בדיוק מקומה של היראה. מי שבאמת משיג את גדולת הבורא ואינו מוחק ידיעה זו מהלב – מיד מתמלא ביראה עמוקה ופנימית, לא יראה מפני הבלתי נודע, אלא אדרבא, יראה מפני הנודע, שמכיר את גדולת הבורא שאין לה סוף, ומאידך גיסא – את אפסיותו וקטנותו.
* * *
'אבל מה זה אומר לי', אתה חושב לעצמך. 'לצערי אני רחוק מהיראה הזו של הדעת, ודוקא היראה מהדברים הגשמיים מעסיקה אותי, כמו דאגות פרנסה. ביטחון וכדומה אינם הצד החזק שלי, כיצד אטעם גם אני מהשלימות הזאת?'
ובכן, רבינו חשב גם עליך. נכון, אתה אמנם מפחד מדברים גשמיים, אבל כשאתה יודע שהכול משמיים, ורק הקב"ה הוא זה שנותן לדברים המפחידים כוח להזיק או לא – על ידי הידיעה הזו אתה מחבר גם את היראה הגשמית עם היראה השלימה. שכן גם יראה גשמית קשורה בעקיפין להכרה בגדולת ה', שרק הוא השולט בעולם וממנו יש להתיירא.
אם נלך בדרך זו, לחבר את כל היראות הגשמיות למקור הנכון, נזכה ליראה האמיתית והשלימה.
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים
לכו ונחדש המלוכה
זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. כי "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה, אף על פי כן אין…
צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.
קירוב רחוקים – א
על החובה לעסוק בענין קירוב רחוקים • כוחו של יחיד • התועלת למקרב הנפשות • התענוג הנגרם לקב"ה כביכול על ידי קירוב רחוקים • הדרכות רביז"ל בעסק הקירוב • עובדות מאנ"ש ועוד | מאמר ראשון
גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…
המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…
בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…