התקשרות לצדיקים

מובא בזוהר בפרשת פנחס (רי"ג ע"ב): "ר' יצחק אמר כל בר נש דאית ליה חולקא בצדיק ירית להאי ארץ, כמה דכתיב [=כל אדם שיש לו חלק בצדיק, יורש את הארץ, כמו שכתוב] ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ", וביאר האר"י ז"ל (שער מאמרי רשב"י פ' תרומה) וז"ל: "ביאור הדבר הוא כי כל הנזהר שלא לחלל בריתו ולקדש עצמו בו יש לו חלק בברית העליון, ונעשה מרכבה אליו כיוסף, לבוא על ידו שפע לארץ העליונה ונעשה בעלה דמטרוניתא והבעל יורש את אשתו. וזה מה שכתב: וירית להאי ארץ. ודקדק באומרו דאית ליה חולקא בצדיק ולא אמר דאחיד בצדיק, להורות כי כל מי שנזהר באיזה דבר הנוגע באות ברית קודש ויש לו בו קצת חלק בין רב בין מעט יורש הארץ, כי עכ"פ בא שפע על ידו לארץ העליונה כפי שיעור זהירותו וקדושתו בו, אם מעט יבוא שפע מעט ואם רב רב".

המשכת השפע לעולם

נבאר את הענין מעט למי שאינו בקי במושגים אלו, ידוע שהעולם הזה הוא בחינת ספירת ה'מלכות', ומספירת ה'יסוד' נמשך כל השפע הגשמי והרוחני לספירת ה'מלכות', דהיינו לעולם הזה[1], (אלא שהאינם יהודים וכדו' מקבלים שפע מספירת ה'יסוד' של הקליפה ואנו מקבלים מספירת ה'יסוד' של הקדושה), וכאן מבארים הזוהר והאריז"ל שכל אדם כפי שמתקדש יותר בקדושת הברית כך הוא זוכה להיות יותר מרכבה לספירת ה'יסוד', דהיינו שהוא מתחבר ומתקשר בספירת ה'יסוד', ואז ממילא כל השפע המגיע לעולם עובר דרכו, וכן כתב בערכי הכינויים אות צ': "צדיק שומר בריתו בטהרה וכיוצא נקרא "צדיק" להיות לו כח להעשות מרכבה אל היסוד. פירוש שיקבל שפע ממנו במקום המלכות שיורש אותה, ונוחל מקומה. ואחר כך הצדיק ההוא משפיע במלכות מה שקיבל הוא מהיסוד", וכן מבואר בזוהר (נח דף נ"ט ע"ב, ע"פ מתוק מדבש שם): "נח איש צדיק, כך הוא ודאי שנח היה בחינת יסוד הנקרא צדיק על שם שמשפיע למלכות, ועל בחינה זו נאמר "וצדיק יסוד עולם", פירוש היסוד הוא קיום המלכות הנקראת עולם, כי הארץ על היסוד עומדת, כי היסוד הוא העמוד שהעולם עומד עליו, וזהו היסוד הנקרא צדיק".

"בימי רשב"י, אפילו הציפורים מצפצפים דברי חכמה"

ובזוהר ויקרא (דף כב. עפ"י מתוק מדבש שם) כתב: "בימיו של רבי שמעון בן יוחאי אפילו הציפורים הפורחים תחת השמים מצפצפים דברי חכמה, כי דבריו של רבי שמעון נודעים למעלה ולמטה, כי קול תורתו מתפשט בכל העולמות, ומאור נשמתו מתנוצצת הארה בכל הנשמות להשכיל בסתרי תורה, ואפילו הסוחרים ההולכים במדבר היו מדברים ומגלים סודות התורה, כל שכן חכמי הדור שיודעים יותר, ומכל שכן אותם התלמידים העומדים לפני רבי שמעון".

הצדיק – מרכבה ליסוד

ודאי שענין זה יש בו דרגות רבות מאוד זה למעלה מזה, וכמבואר בזוהר במקומות רבים שצדיק הוא מי ששומר את הברית, והיינו שככל ששומר יותר כך הוא זוכה יותר למדריגת 'צדיק', וכך נעשה יותר מרכבה לספירת ה'יסוד', זהו ענינו של צדיק הדור, שהוא זכה לשמירת הברית בתכלית השלימות ולכן הוא נעשה מרכבה למידת היסוד, עד שכל השפע הגשמי והרוחני היורד לעולם יורד דרכו (כמבואר בזוהר הנ"ל לענין נח ורשב"י), וגם כל שאר הצדיקים שבדור מקבלים את השפע ממנו והם משפיעים אותו לאותם הדבקים בהם ומקורבים אליהם. ודבר זה הוא מרצון ה' יתברך, וכמו שדרשו רבותינו ז"ל על הפסוק "צדיק מושל יראת אלוקים", מי מושל בי צדיק, שאני גוזר גזירה והוא מבטלה, הרי שזהו רצון ה' יתברך שתהיה ממשלה לצדיקים לבטל גזירות ולהשפיע שפע לעולם.

"שהם עצמם כמו המקדש המקודש"

ובדרשות הר"ן (דרוש שמיני) כתב: "אין ספק שראוי שנאמין שכמו שבזמן שבית המקדש קיים, היה המעון ההוא המקודש מקום מוכן לחול שפע הנבואה והחכמה, עד שבאמצעות המקום ההוא היה שופע על כל ישראל. כן ראוי שיהיו הנביאים והחסידים מוכנים לקבל שפע החכמה והנבואה, עד שבאמצעותם יושפע השפע ההוא על המוכנים לכל בני דורם לכך גם אם לא ישתתפו עמהם. אבל מצד המצאם בדורם שהם עצמם כמו המקדש המקודש. ולפיכך בהמצא לנביאים והחסידים בדורות יהיה השפע שופע עליהם, ובאמצעותם אפשר שיהיה שופע על כל המוכנים מבני דורם, וכל שכן לאותם שהם מתקרבים אליהם ומשתתפים עמהם. ולא בחייהם בלבד כי גם אחרי מותם, מקומות קברותיהם ראויין להמצא השפע שם בצד מן הצדדים. כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע האלוקי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה. ומפני זה אמרו רז"ל, שראוי להשתטח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם. כי התפילה במקום ההוא תהיה רצויה יותר להמצא שם גופות אשר חל עליהם כבר השפע האלוקי".

התקשרות לצדיקים: השפע נמשך על ידי הצדיקים

ועל פי זה נבין את מה שמובא בזוהר (ח"ב דף ל"ח ע"ב): "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה', דא רבי שמעון בר יוחאי", כי הצדיקים הם פני השכינה, כי השכינה שורה אצלם ומתתקנת על ידם, והשפע נמשך על ידם, כמו שנמשך על ידי בית המקדש, ולכן כשאין בית המקדש צריך לבוא לצדיקים הגדולים לקבל מהם שפע קדושה וטהרה. ובמסילת ישרים (פכ"ו) כתב: "איש כזה הוא עצמו נחשב כמשכן, כמקדש, וכמזבח, וכמאמרם ז"ל (ב"ר פפ"ב): ויעל מעליו אלהים, האבות הן הן המרכבה, וכן אמרו (רש"י בראשית ז): הצדיקים הן הן המרכבה, כי השכינה שורה עליהם כמו שהיתה שורה במקדש".

"הדבק בחכמים ומעלה אני עליך כאילו נדבקת בו"

ובספרי פרשת עקב (מובא ברש"י דברים יא כב) מובא: "ולדבקה בו. וכי היאך אפשר לו לאדם לעלות במרום ולהדבק בו, והלא כבר נאמר (דברים ד) כי ה' אלהיך אש אוכלה, אלא הדבק בחכמים ובתלמידים ומעלה אני עליך כאילו נדבקת בו". ובמכילתא (בשלח פ"ו) מובא: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו. אם במשה האמינו קל וחומר בה', בא זה ללמדך שכל מי שמאמין ברועה נאמן כאילו מאמין במאמר מי שאמר והיה העולם". ובירושלמי (עירובין דף ה') מובא: "כל המקבל פני רבו כמקבל פני השכינה, וכל העומד לפני רבו כעומד לפני השכינה".

התקשרות לצדיקים: "בכל דור ודור יש ראשי אלפי ישראל"

ענין נוסף שיש בהתקרבות לצדיקים, הנה מובא בתניא (פ"ב): "יש רבבות מיני חילוקי מדרגות בנשמות גבוה על גבוה לאין קץ, כמו גודל מעלת נשמות האבות ומשה רבינו ע"ה על נשמות דורותינו אלה דעקבי משיחא שהם בחינת עקביים ממש לגבי המוח והראש, וכן בכל דוד ודור יש ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בחינת ראש ומוח לגבי נשמות ההמון ועמי הארץ, וכן נפשות לגבי נפשות, כי כל נפש כלולה מנפש רוח ונשמה וכו', כי יניקת וחיות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ הוא מנפש רוח ונשמה של הצדיקים והחכמים ראשי בני ישראל שבדורם. ובזה יובן מאמר רז"ל על פסוק "ולדבקה בו" שכל הדבק בת"ח מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה ממש, כי ע"י דביקה בתלמידי חכמים קשורות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ ומיוחדות במהותן הראשון ושורשם שבחכמה עילאה שהוא יתברך וחכמתו אחד וכו', [והפושעים ומורדים בתלמידי חכמים יניקת נפש רוח ונשמה שלהם מבחינת אחוריים של נפש רוח ונשמת תלמידי חכמים]".

הבעל שם טוב פרסם עניין ההתקשרות לצדיקים

והנה ענין זה של התקשרות לצדיקים על מנת להדבק על ידי זה בהקב"ה, ועל מנת לקבל מהם שפע רוחני של יראה ואהבה, ושעל ידי זה יש כח לצדיקים לתקן את נפש המתקרב אליהם, אף שהוא מופיע הרבה בספרי קבלה וכדו' כמובא לעיל, (ועיין בגמ' סוטה י' ע"ב בענין אבשלום שדוד אמר ז' פעמים בני בני והוציאו מז' מדורי גיהנם והכניסו לגן עדן, ובחגיגה ט"ו ע"ב שרבי יוחנן הוציא את אחר מהגיהנום) – אך כדרך והנהגה לרבים לא התפרסם ענין זה, עד שהגיע הבעש"ט ופרסם ענין זה לכל. וזאת משום שאכן עד דור הבעש"ט לא היה ענין זה של התקשרות לצדיקים נצרך לכולם, והיה די בזה שהצדיקים השפיעו שפע לעולם, גם בלא שיתקשרו ויתדבקו אליהם, (והיה קיים בעיקר הענין של הליכה לצדיקים לקבל מהם תורה, או ללמוד ממעשיהם). עד שבא הבעש"ט וגילה שבדורות אלו דור עקבתא דמשיחא, שהנשמות הם נמוכות מאוד, בבחינת עקב, כדי שיזכה האדם להתקרב ולהדבק באמת להקב"ה עליו להתקרב לצדיקים, ועצם ההתקרבות לצדיק וההתקשרות אליו, גם לפני קבלת עצותיו והנהגותיו, היא מועילה מאוד מאוד להתקרב לה', ולתקן את נפשו. כי בחמלת ה' עלינו ריחם על דורינו דור עני, אשר כבר חז"ל גילו את גודל הירידה שתהיה בעקבתא דמשיחא וכו', ושלח לנו צדיקים גדולים שנשמתם היא גדולה מאוד שלא לפי ערך הדור כלל, ולהם יש כח לתקן את נשמות ישראל ולהשפיע להם שפע קדושה ויראה.

התקשרות לצדיקים: "העיקר לעבודת השם הוא להתדבק לצדיקים"

והנה ענין זה הוא מופיע במאות מקומות בספרי חסידות ונצטט כאן כמה קטעים קטנים. בתפארת שלמה (פרשת נצבים) כתב: "בזמנינו העיקר לעבודת ה' יתברך, הוא להתדבק אל הצדיקים, כל אחד לפי מדרגתו, וזה הענין פירסם הבעל שם טוב ז"ל בעולם, שכל מי שמפריד את עצמו מהצדיק, ואומר בלבבו מה לי לנסוע לצדיק הדור לבקש תורה מפיו, הלא כמה ספרים קדושים במוסר השכל דרושים לכל חפציהם, בתורה ויראת שמים, אבל באמת אין זה כלום, כי ראיית פני הצדיק הוא מבטל ממנו כל המידות רעות, דהיינו העצלות והעצבות, וכל התאוות רעות רחמנא ליצלן, וגם בצדקה מה שנותן לצדיק זוכה למידות טובות, וכל חסרונו ישלים על ידי דיבוק חכמים.

וגם הצדיק מעלה תפילתו למעלה, כי הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפילתן של צדיקים (יבמות ס"ד ע"א), שמגלין אלהותו יתברך שמו בעולם, ובזה יבוא לשלימות האמיתי, וכמשל בן כפר שרוצה לבא אל המלך ולבקש מלפניו על אדותיו ועל עניניו, אבל אי אפשר לו בעצמו לדבר אל המלך, כי כבד לשון הוא לדבר עם המלך דברים מועטים הסובלים פירוש הרבה וענין גדול, והמלך אינו סובל רוב דיבוריו של בן כפר, לכן העצה בזה לבא אל שר אחד משרי המלך המבין בלשון בן כפר, וגם כן יכול לדבר עם המלך כראוי וכו', כן הוא זה הדבר כביכול, המלך זה מלך מה"מ הקב"ה אשר מלוא כל הארץ כבודו, וטוב לכל אחד לדבק עצמו אל צדיק אחד ועל ידו יפיק המלך מלכו של עולם רצונו".

התקשרות לצדיקים: "על ידי הצדיקים באים כל ההשפעות"

ובפרשת וישב כתב לענין אחי יוסף: "שהיה מרמז להם אף כי המה כולם קדושים אעפ"כ הם צריכים ליוסף להיות להם לראש ולמנהיג, כי הוא צינור כל ההשפעות, בחינת צדיק יסוד עולם. כי כן היה כוונת הבריאה שיהיה בכל דור צדיק יסוד עולם, כי ע"י הצדיק הולכים כל ההשפעות, ודבר זה גילה לנו הבעש"ט זי"ע שהפיץ אורו על פני תבל, כי בלתי דיבוק חכמים שבדור, איננו באפשרי להיות קיום לעולם"[2].

"אם הוא מחובר לטהור, יש לו תקומה!"

ובפרשת צו כתב: "גודל מעלת דיבוק חכמים וצדיקי הדור כל המסתופף בצילם ומתאבק בעפר רגליהם. אף כי הוא אינו במדריגה הנכונה עם כל זה אם הוא מחובר לטהור יש לו תקומה להיות לו עליה ע"י הצדיק, כי (ב"ק צב, ב) כל המחובר לטהור טהור, וכו'. כמו ששמענו מאת הרב הצדיק המנוח מהו' חייקא המדורא זלה"ה שהיה עוסק בתעניות וסיגופים כמה פעמים משבת לשבת והיה ניעור אלף לילות לעסוק בתורה ועכ"ז לא הרגיש בנפשו תיקון השלימות, עד אשר בא אל הרב הקדוש המגיד מוהד"ב ממעזריטש זלה"ה ותיכף נגמר תיקונו הראוי".

"כל הדבוק בהם – יש לו עליה"

ובפרשת אמור כתב: "ידוע גודל מעלת הצדיקים ודיבוק חכמים שבדור אשר מפיהם אנו חיים, וכל הדבוק בהם לא יזנח לעולם וכו', ודבר זה גילה לנו הבעל שם טוב ז"ל בדורו, ומאז כן הוא בכל דור ודור ודורשיו עד ביאת הגואל, כל הדבוק בהם, יש להם עלייה, לכל הנשמות, לא ידח ממנו נידח".

"עיקר תיקוני התשובה אי אפשר בלא הצדיק"

ובדגל מחנה אפרים (פרשת שמיני) כתב: "אדוני אבי זקיני זללה"ה (הבעש"ט) אמר, שעיקר תיקוני התשובה אי אפשר בלא הצדיק, שרק על ידי הצדיק יוכל להתעלות, ואדם הראשון לא היה יכול לתקון כי אם באבות הקדושים כנודע". ובפרשת מצורע כתב: "שמעתי מאבי אדוני זקני זללה"ה כי כל עליות של האדם אי אפשר להיות כי אם על ידי ראשי וצדיקי הדור, הן המידות של האדם הן דיבורים שלו הכל הצדיק יכול להעלות, ויש שני בחינות בזה, יש אנשים שהצדיק מעלה אותן בתורתו ותפילתו, ויש אנשים שאינו יכול להעלותן כי אם בשיחה שלו וכו'", עיי"ש.

"כל העולם עומד על עמוד אחד – וצדיק שמו!"

ובפרשת קורח כתב: "כי זה גלוי שכל העולם כולו עומד על עמוד אחד וצדיק שמו, ומהו בחינת צדיק, כי הוא מקשר ומייחד כל העולמות להקב"ה וברוך שמו וממשיך לכולם חיות אלוקות, וזהו שתרגם אונקלוס דאחיד בשמיא ובארעא, היינו שעושה אחדות בין השמים שמים לה' ובין הארץ אשר נתן לבני האדם לעובדה ולשומרה, ועל ידי הצדיק נעשה התקשרות ואחדות גמור ביניהם, והני מילי כשהעולם הם מקושרים לצדיק אז הוא יכול לקשר כל העולם להקב"ה ואם לאו לאו". ובתולדות יעקב יוסף (פ' קורח) כתב: "שמעתי ממורי זלה"ה, כי תיקון בעלי תשובה, העיקר הוא ע"י גדולי הדור שיכול להעלותו ולקשרו בשורשו וכו'".

"אם הוא דבוק בצדיק – הצדיק מעלה מצוות ועבודה שלו"

ובהיכל הברכה (פ' בראשית): "כיון שנפשם מחוברים אצל הצדיק באהבה אמיתית לצדיק. אף על פי שמצוות שלו הם בלא דחילו ורחימו ולא פרחת לעילא, אף על פי כן אם הוא דבוק ומקורב להצדיק, הצדיק מעלה מצוות שלו ועבודה שלו".

התקשרות לצדיקים: "מבלי חברת הצדיק והדבקו בו, קשה לעשות תשובה"

ובמאור ושמש (פרשת נשא) כתב: "הנה הגם בעוות אדם דרכיו והולך בעצת היצר, הלא בשובו מדרכיו וחי על ידי לימודו בתורה לשמה והתמדתו בו, כמו שאמרו חז"ל אם היה רגיל ללמוד דף אחד ילמוד שני דפים וכו'. אמנם הנה מבלתי חברת הצדיק והדבקו בו קשה לעשות תשובה כהוגן וכמעט בלתי באפשרות כלל, ומה גם בדורות הללו נתמעטו הלבבות. אך העיקר לחבר את עצמו לצדיקי הדור ולקדושים אשר בארץ המה אשר הם יקשרו את נפשו לשרשו ויורו לו לשוב באמת ובלב שלם אל ה' וירחמהו ויתוקן כל שרשי הבריאה. ובהיותו דבוק ונכסף להצדיק והצדיק מקשר נשמתו למעלה בשורשו, גם כוחו יפה לעשות תיקוני תשובה בפני עצמו כראוי".

[1] יש ארבע עולמות זה למעלה מזה, 'אצילות בריאה יצירה עשיה', וכל אחד מהם מורכב מעשר ספירות, והשפע המגיע לעולם יורד דרך ארבע עולמות אלו ובכל עולם הוא יורד מספירה לספירה, עד שמגיע לעולם הזה.

[2] ואין קשר כלל בין ענין ההתקשרות לצדיקים לבין מה שכתב בנפש החיים (שער ג' פ"ט): "ואפילו להשתעבד ולהתדבק באיזה עבודה לבחינת רוח הקודש שבאיזה אדם נביא ובעל רוח הקודש, גם זה נקרא עבודה זרה ממש, כמו שמצינו בנבוכדנצר שהשתחווה לדניאל, גם כן לא בעבור שהחזיקו לאלוה בורא כל, אלא שכיון בהשתחויתו להשתעבד ולהתדבק לרוח הקודש שבו וכו'", וכבר האריך בספר חיי נפש לבאר שענין התקשרות לצדיקים הוא ענין אחר לגמרי, כי האיסור הוא כשעושה איזה עבודה לצדיק כגון שמשתחוה לו, אבל כאן אינו עובד ח"ו את הצדיק, אלא מאמין בו ומתדבק בו, כמו שאמרו רז"ל שמצוה להדבק בחכמים, ואז יש לצדיק כח להעלות את תפילתו ולפעול עבורו בשמים, כמו השר שמשתדל עבור האיש הפשוט אצל המלך, אך ודאי שאסור לעבוד את השר שזהו זלזול נורא במלך, אלא שמי שמתקרב לשר, הרי השר בגודל מעמדו שקיבל מהמלך יכול להשפיע על האיש הפשוט עשירות, ויכול לתת לו משרה חשובה וכדו', וכך גם אצל הצדיק, שהקב"ה ברצונו נתן ממשלה לצדיקים, כמו שאמרו (מועד קטן טז:) על הפסוק "צדיק מושל יראת אלוקים", 'מי מושל בי צדיק, שאני גוזר גזירה והוא מבטלה', ולכן אמרו: "ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים", והקב"ה ברצונו נותן שפע לצדיקים שישפיעו אותו לכל העולם. ובכתבי האריז"ל מובא שנתן לר"ח ויטאל יחודים כדי לעשותם בקברי צדיקים, ועי"ז יזכה להתדבק ולהתקשר בנשמות הצדיקים.