יוקח נא מעט מים

י״ז בטבת תשע״ז

השב אשת האיש – אשת, ראשי-תבות א-ד-נ-י ש-פתי ת-פתח זה בחינת תפילה, דהיינו השב אשת בחינת התפילה, להצדיק, כי נביא הוא, כי הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים (חולין ס:) ומשגר תפילה סדורה בפיו, כדי שיהנה מתפלתו וזה: "כי נביא הוא", לשון ניב שפתים, כמו שאמרו חז"ל בורא ניב שפתים – אם שגורה תפלתו בפיו וכו´

השב אשת האיש

"מי שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים" כי עיקר התפילה אינם יודעים כי אם צדיקי הדור. כי יש בעלי גאוה, שאינם רוצים שילכו לצדיקים, ואומרים שהן בעצמם יכולים להתפלל, ומונעים גם אחרים כשיש להם צער או חולה לילך לצדיקים – עליהם נאמר (בראשית כ´) "השב אשת האיש וכו´" כי זה הבעל גאוה מכונה בלשון אבימלך: אבי לשון רצון, כי הוא רוצה למלוך, והיינו אבימלך כי באמת צדיק מושל בתפלתו, כמו שכתוב (שמואל ב´כ"ג) "צדיק מושל וכו´" והוא מתגאה בעצמו שיכול להתפלל ויש לו הממשלה, ועל כן מכונה בשם אבימלך, כי הו רוצה למלוך ואומר: אנא אמלוך!

וזה פרוש: השב אשת האיש – אשת, ראשי-תבות א-ד-נ-י ש-פתי ת-פתח זה בחינת תפילה, דהיינו השב אשת בחינת התפילה, להצדיק, כי נביא הוא, כי הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים (חולין ס:) ומשגר תפילה סדורה בפיו, כדי שיהנה מתפלתו וזה: "כי נביא הוא", לשון ניב שפתים, כמו שאמרו חז"ל בורא ניב שפתים – אם שגורה תפלתו בפיו וכו´

(ליקוטי מוהר"ן ח"א י-ד)

וירא אליו ה´ וכו´ והוא יושב פתח האהל

וזה ´והוא יושב פתח האהל כחום היום´, ישיבה לשון עכבה זמן רב, כמו ´ותשבו בקדש ימים רבים´, היינו שזכה לזה שיתגלה אליו ה´ – על ידי שישב ונתעכב ימים רבים אצל פתח האהל שהוא פתח הקדושה וכו´, וכל מה שהוא סמוך יותר אל הפתח, מתגברין ומתפשטין כנגדו מאד מאד עד שיש הרבה שכבר היו אצל הפתח וחזרו רחמנא לצלן, מחמת שלא ידעו שכבר הם אצל הפתח. או שמשתטחין כנגדו מאד מאד עד שקשה לו לשברם כמבואר מזה בדבריו הקדושים, אבל הוא ישב ונתעכב פתח האהל. ´כחום היום´ זה בחינת התגברות חמימות היצר הרע וכו´, וזה ´וירא וירץ לקראתם´ זה בחינת זריזות ושמחה וכו´. וזהו בחינת ´וירא´ פירש רש"י ´והבין´ שהבין היטב והסתכל על התכלית באמת, ועל ידי זה ´וירץ לקראתם´ – זה בחינת שמחת המצות וכו´, וזהו ´וירץ לקראתם´ זה בחינת ביטול וכלליות באור אין סוף. ´ויאמר ה´ וכו´ אל נא תעבור מעל עבדך´ שביקש מהשם יתברך שלא יעבור ממנו, היינו שלא יעבור ההתגלות הזאת עד שישאר אצלו ממנו רשימה טובה, וזה ´יוקח נא מעט מים´ זה רומז על המשכת השפע שביקש שלא תעבור ממנו ההתגלות עד שימשיך משם שפע.

(ליקוטי הלכות, אבן העזר, הלכות אישות ה"ד)

[ודבריו חיים וקיימים, כי וודאי (כפי שכתב רביז"ל במקומות אין מספר וכפי שידוע משאר ספרי אמת) רבים חללים נפלו בפתח האהל, שכבר באו אליו, וכבר היו בשער המלך ממש, אך היצר הרע העמיד מכשולים לשטן להם בדרך עד כי השיבם אחור, ולו ידעו כי כבר בשער הינם, וודאי לא היו נכשלים, ורגליהם לא היו מטות לנפול, כי היו מתגברים כאריות לשבר המניעות האחרונות בדרכם אל הקדושה.

כזה ראה וקדש, לבל נניח עצמינו להתייאש, ולבל יטיל הס"מ מורא בלבבינו לומר "מתי תבואו?", כי יתכן שכבר בשער הננו, רק שאיננו יודעים, ומאוד יוכל להיות כי אלו המניעות – האחרונות הן, ואז נבא אל המלך בלבוש – תורה ומצוות, לשמחו ועבדו בליבב שלם אחר שיבור המניעות.

ועל כן צעק רבינו הק´ בזה הלשון "אהה! אל תיאשו עצמכם!" אל תייאשו עצמכם דייקא, כי הלא וודאי יתכן שכבר ב´פתח האהל´ אנו, ורק דמיונותינו אנו רואים, והיצר מתגבר כעת, בשארית כוחו להפילנו, לבל ניכנס אל המלך.

ואדרבה, כאשר מתגברות המניעות סימן טוב בדבר, ע"פ מה שכתב רביה"ק (בליקו"מ ב´ מ"ח) "כשאדם נכנס בעבודת ה´, אזי הדרך – שמראין לו התרחקות", ואם מראים לנו התרחקות, הלא בוודאי כבר נכנסנו בעבודת ה´, אשר על כן צעק רבי ואמר "יש קונה עולמו בשעה אחת, באותה שעה שהוא עומד בפתח ומתגברות עליו המניעות והוא כבר מט לנפול, ובאותה שעה, אם ישיב פעמיו הפסיד הכל, ולהיפך, אם יתגבר כארי ללחום, לשעה אחת, ימצא קונה עולמו בשעה זו.

ועל הכל, זכור נזכור כי יושב בשמים שומע תפילותינו והוא הוא הנותן לנו כח לעשות חיל במלחמה הנצחית, מלחמת היצר, והוא הוא אשר אליו נזעק ככלות כוחינו ולא יעזבינו.

חזקו אחים!]

ואקחה פת לחם

ועל כן נתן להמלאכים לאכול, כדי שידעו ויבינו על ידי זה כל מה שהאדם צריך לסבול בעולם הזה שהוא מוכרח לאכול לחם שיש בו בירורים כאלו עד שבסוף צריך לבררו בתוך הגוף מפסולת כזה, ועל כן אין לקטרג על האדם אם נכשל חס ושלום במה שנכשל וכו´, ועל כן באמת המלאכים אף על פי שאכלו בקדושה גדולה כראוי למלאכים וכו´ אף על פי כן לא יצאו נקי אז, כי נכשלו בשליחותם וכו´ ולו יוכלו לעלות עד ימי יעקב, ואחד לא עלה עד ימי מנוח וכו´. ובזה הראה ורמז להם גודל עוצם היגיעות והמרירות שצריך האדם העלוב הזה לסבול בזה העולם, על כן אין להם עוד פתחון פה לקטרג על ישראל שלא יקבלו התורה כי בוודאי ההכרח ליתן לנו התורה כי אי אפשר לעמוד נגד זה העולם כי אם על ידי התורה וכו´.

(ליקוטי הלכות, אורח חיים, הל´ בציעת הפת ה"ה)

המכסה אני מאברהם

היינו כי השם יתברך חפץ ומתאווה כביכול לתפילתן של צדיקים והיה חפץ מאד שאברהם יתפלל לפניו על סדום וכו´, כי אף על פי שאברהם לא פעל בבקשתו להציל את סדום מגזירתם אף על פי כן תפילתו אינה נאבדת, וגם באמת פעל הרבה מאד, כי זכות תפילתו להציל את סדום העלה שעל ידי זה ניצול לוט וזרעו שמהם ישתלשל ויצא התנוצצות דוד משיח וכו´.

(ליקוטי הלכות, חושן משפט, הל´ מתנה ה"ה)

כי ידעתיו למען אשר יצוה וכו´ ושמרו דרך ה´

עיקר הצוואה שצריך האדם לצוות את בניו ואת ביתו אחריו הוא שישמרו דרך ה´, לעשות צדקה ומשפט, צדקה ומשפט דייקא דהיינו שיתנו צדקה לתלמידי חכמים אמתיים שמולידים הלכות שהם משפטי התורה.

(ליקוטי הלכות, חושן משפט, הל´ פריקה וטעינה ה"ד)

ואנכי עפר ועפר

אמרו רבותינו ז"ל ´בשכר שאמר אברהם ´ואנכי עפר ואפר´ וכו´ זכו למצות כיסוי דם בעפר´ כי עיקר תיקון הנפש הוא על ידי שפלות, ועל כן על ידי שאמר אברהם ´ואנכי עפר´ שהוא שפלות זכו לתקן נפשות המגולגלות בחיות ועופות על ידי כיסוי הדם בעפר שהוא בחינת שפלות.

(ליקוטי הלכות, יורה דעה, הל´ שחיטה ה"ג)

ותרא שרה את בן הגר וכו´

מחמת בחינת היכלי התמורות נמשך שהוכרח אברהם ליקח שפחה להוציא תחילה הפסולת שהיה בו מחטא אדם הראשון שהוא העיקר שהתחיל לתקנו וכו´, ומחמת החליפין של היכלי התמורות לא ניכר בעולם מי בן האמה ומי בן המלכה וכו´, ועל כן התפאר ישמעאל שהוא העיקר זרע אברהם, והממשלה בחינת מלכות שייך לו, שזהו בחינת המחלוקת שהיה בין ישמעאל ויצחק וכו´.

(ליקוטי הלכות, אורח חיים, הל´ ברכת השחר ה"ג)

ואלקים ניסה את אברהם

כי ידוע קושית העולם על גודל הרעש של נסיון העקידה וכו´, כי נדמה לנו שגם אנשים פשוטים יעמדו בנסיון זה שכשיאמר לו השם יתברך בפירוש לשחוט את בנו יחידו בודאי יקיים דבריו וישחטהו, אך עיקר הנסיון היה במה שלא הרהר אחר מידותיו יתברך, וכמובא בדברי רבותינו ז"ל ומובא בפירוש רש"י ממה שאמר אח"כ ´אפרש שיחתי לפניך, אתמול אמרת לי ´כי ביצחק יקרא לך זרע´ ואחר כך אמרת לי להעלותו לעולה´ וכו´, מובן מזה ומשאר מקומות שזה היה עיקר הנסיון שלו וכו´, אבל אברהם התחזק ולא הרהר אחר מידותיו ואמר ´אף על פי שאיני מבין דרכיו, בוודאי כך המידה שאי אפשר להבין דרכי ה´, ואני מחויב לעשות את שלי להוליך בני יחידי לשחיטה. ואף על פי כן אני מאמין שה´ ישתברך יקיים כל דבריו שהבטיחני´ כי דרכיו אי אפשר להבין כלל, כי הוא יכולל עשות שני הפכים בנושא אחד.

(ליקוטי הלכות, חושן משפט, הל´ מתנה ה"ה)

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support