"מי שיודע מארץ ישראל; שטעם באמת טעם ארץ ישראל – הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו, ואם אותו הצדיק הוא גדול במעלה או קטן, ואם הוא צדיק אמתי אם לאו, או אם הוא בעצמו צדיק".

(ליקוטי מוהר"ן ח"ב, מ)

התוצאה של השהייה אצל הצדיק בראש השנה, היא: הרגשת טעם קדושת ארץ ישראל! תורה שלימה אמר על כך רבינו הקדוש, ובה גילה את הקשר הפנימי בין 'טעם ארץ ישראל' לבין הקיבוץ אצל הצדיק בראש השנה, כשהמסקנה העולה מן הדברים היא, שההשתתפות ב"קיבוץ" הקדוש של ראש השנה אצל הצדיק, נותנת לאדם עיניים רוחניות, המשפיעות את קדושתה של ארץ ישראל בכל מקום אשר הן מביטות; "בכל מקום שתראה בעיניך, יהיה נעשה בחינת אוירא דארץ ישראל מחכים".

זאת ועוד, כל מפגש עם אחד שהיה בראש השנה באומן, מעורר כיסופים לארץ ישראל; וכדברי רבינו הקדוש: "מי שיש לו תאווה והשתוקקות לארץ ישראל, בפרט מי שטעם טעם האמת של ארץ ישראל – כשפוגע ומתוועד יחד עם אדם שהיה אצל צדיק אמתי על ראש השנה – הוא מחויב להרגיש אז טעם ארץ ישראל, כי על ידי זה האיש נעשה גם זה האוויר בבחינת ארץ ישראל, וראוי שיתעורר לו עתה השתוקקות וגעגועין לארץ ישראל, כל אחד לפי בחינתו. ועיקר הדבר שיהיה באמת ובתמימות".

* * *

קדושתה של ארצנו הקדושה, נובעת מהסתכלותו של השם יתברך בה. "ומחמת שהשם יתברך מסתכל בארץ ישראל תמיד, כמו שכתוב 'תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה' – על ידי זה, ארץ ישראל מקודשת ואוירה מחכים" (ליקוטי מוהר"ן, כאן).

את אותה ההסתכלות, אנו רוצים לגלות מחדש בימים אלו. אנו רוצים לגרום לה' להביט בנו ובארצנו מחדש. ולפיכך כשאנו עומדים ומבקשים שוב ושוב בימי ראש השנה ויום הכיפורים, שתתגלה מלכות ה' בעולם – אנו בעצם מבקשים שתתגלה קדושתה של ארץ ישראל.

"כי עיקר התגלות מלכותו יתברך, הוא רק בארץ ישראל, ששם הוא ירושלים ובית המקדש; ששם עיקר התגלות מלכותו יתברך, כמו שכתוב 'גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו'… ועל כן, בראש השנה שאנו עוסקין לגלות מלכותו – העיקר הוא לגלות קדושת ארץ ישראל, ששם תתגלה מלכותו יתברך" (ליקוטי הלכות, דברים הנוהגים בסעודה ד, א).

ותפילותינו אכן אינן שבות ריקם, "כי בכל ראש השנה וראש השנה נכנע ונופל הקליפות וממשלת העובדי כוכבים על ארץ ישראל, ונתגלה ונמשך קדושת ארץ ישראל לנו, עד שנזכה שיכמרו רחמיו ויכניע ויבטל אותם לגמרי וישוב וייתן הארץ לנו במהרה בימינו" (ליקוטי הלכות, בית הכנסת ה, יד).

לאחר השהיה אצל הצדיק בראש השנה, זה הזמן לחזור לארץ הקדושה בצורה האמתית והמקורית – מתוך רצון לעבוד בה את ה' ולהמליך אותו עלינו. שהרי כבר אמר רבינו הקדוש: "מי שכוונתו לשמים באמת, שנוסע לארץ ישראל כדי לשוב על ידי זה להשם יתברך – בוודאי תועיל לו ארץ ישראל מאד, כי על ידי זה שנכנס לארץ ישראל – על ידי זה לבד נכלל אצלה ונתהפך למהותה הקדוש. ועל כן, אפילו המהלך ארבע אמות בארץ ישראל וכו'. אבל אם אין רצונו כלל בשביל עבודת ה', לכלות הרע שלו – מה יועיל לו ישיבות ארץ ישראל?! כי היא מקיאה אותו, בבחינת 'כאשר קאה וכו" " (ליקוטי עצות, ארץ ישראל, יג).