טהרת פרה אדומה בימינו

אחרי פורים מגיע פסח, עם כל הדאגות לסידור הבית והוצאות החג, ושוכחים לגמרי איפה אוחזים…

אבל באמת אומר רבינו (ליקו"מ ח"ב) שכל הפורים הוא הכנה לפסח, ולכן קוראים פרשת פרה אחרי פורים – כדי להכין אותנו לפסח. שהרי בזמן שבית המקדש היה קיים היו צריכים להקריב קרבן פסח, וכל מי שהיה טמא מת היה צריך להטהר על ידי אפר פרה ולקבל הזאה של מים טהורים בשלישי ובשביעי לטהרתו. לפני פורים יש מצב של פור, הרומז לפ"ר דינים, אבל אחרי ההמתקה של פורים נהיה מצב של פר"ה.

זה שרבינו אומר, שפעם כל ההתחלות היו מפסח, שאז נהיינו לעם, וכן כל המצוות הם זכר ליציאת מצרים – ועכשיו כל ההתחלות מפורים, שכן עכשיו אי אפשר להתחיל מפסח. כי המן רצה להכניס את עם ישראל בשער החמישים של הטומאה, ואילו בפסח הוציא משה רבינו את עם ישראל ממצרים כשהם רק במ"ט שערי טומאה, לכן האור של פסח אינו יכול להציל את עם ישראל משער הנו"ן של הטומאה.

ולכן, הנס של פורים הוא משהו אחר לגמרי. פורים גדול יותר מיום כיפור. מה עושים ביום כיפור? מתפללים כל היום. התכלית של כל עשרת ימי התשובה, היא יום כיפור. התכלית של יום כיפור היא נעילה. מה אנו עושים בפורים שזה יותר גדול מיום כיפור? כמו שמתפלל מוהרנ"ת: "זכנו על ידי שמחת פורים להמשיך טהרת פרה אדומה". עיקר הפורים הוא השמחה, להגיע לשמחה עצומה עד כדי לשמח אחרים. לשמח את כל כלל ישראל, למשוך אור כזה משער החמישים, אור של שמחה על כל כלל ישראל.

מה הפירוש בזה?

המן שהיה מכשף גדול, בא לאחשורוש ואמר לו: "ישנו עם אחד". אמר לו אחשורוש: "לא כדאי להתחיל איתם; ראה מה קרה לפרעה, לנבוכדנצר". ענה לו המן: "עכשיו אין מה לפחד, ישנו עם אחד – הם ישנים". הוא לא אמר שאינם מקיימים מצוות; הם ישנים. ההבדל הוא, שכשאדם ח"ו אינו מקיים מצוות, אבל הוא רוצה; הוא עכשיו בגלות, הוא אנוס, אבל הוא נכסף ומתגעגע מתי אעשה מצווה – הריהו כחושב לעשות מצוה ולא עשאה, שמחשיבים אותו בשמים כאילו עשה את המצווה, אבל אדם ישן, לא שייך אצלו רצון; הוא חולם עכשיו. הוא אינו רוצה כלום.

זאת היתה טענת המן, שהיהודים מקיימים מצוות, אבל הם ישנים; הם עושים אותן בלי שמחה וחיות; הם רדומים לגמרי. ולכן היה כוח להמן להמשיך עליהם את הפ"ר דינים. שכן כאשר עם ישראל אינו מתנהג כראוי, יש כוח לסטרא אחרא להתגבר ולהשרות עליהם דינים, ועל ידי זה להסתיר את אור ה' יתברך. המן רצה להראות להם שהוא השולט עליהם ח"ו, על ידי הפ"ר דינים, אבל הוא לא ידע שמרדכי הצדיק יש לו כח למשוך אור משער הנון של הקדושה שאז הטומאה נעלמת לגמרי.

כל העניין של האור של פורים, הוא להכניס את האור של שער החמישים בתוך הטבע ולגלות שאין שום טומאה אלא רק קדושה, לעשות מפור פרה, מטומאת מת, שזה אבי אבות הטומאה, שזה דבר טבעי שאדם נגע במת, אבל בשביל להוציאו מזה, צריך פרה אדומה שזה נובע משער החמישים דקדושה, ההיפך של שלימות הטומאה – שלימות הקדושה. וזה מה שמרדכי עשה מהפור של המן – 'פור' 'ים' שזה נון שערי קדושה, וזאת ההכנה לפסח.

(מעובד מתוך שיחתו של הרב נתן שפירא. ניתן להאזין לשיעור המלא במערכת השמע של 'אוצרות ברסלב': 02-9950000)