"חצות לילה אקום להודות"
ג׳ באב תשע״ט
כאשר החושך מגיע לתכלית עיצומו, אז דווקא על האדם להתגבר ולהודות לה' על שזכה להיות מזרע ישראל, ועל ידי הודאה זו לבורא, הוא מעורר את נקודתו הטובה שתכלל בבורא עולם, ועל ידי זה הוא יכול לצאת משמד – לרצון.
בשיחות הר"ן (סי' ש"א) מביא מוהרנ"ת בזה"ל: "שמעתי בשמו [של רבי נחמן] שאמר שעיקר עבודת איש הישראלי הוא בחורף לקום בחצות הלילה, ובקיץ וכו', יזהר לעמוד בבוקר השכם כעלות השחר" עכת"ד.
במבט שטחי לכאורה יפלא: מדוע באמת נחשבת עבודה זו ליסודית כל כך, מדוע היא עיקרית יותר מסתם תורה ותפילה, ולמה העמידוה כ"עיקר עבודת איש הישראלי"?!
בליקו"ה (ברכה"ש ה' ב-ט) מבאר מוהרנ"ת יסוד גדול במהות קדושת עבודה זו, ואלה עיקרי דבריו: בפרשת בא כתוב שמשה רבינו הזהיר את פרעה בשם ה' "כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים" ואמרו חז"ל במס' ברכות (דף ג') שמשה רבינו גם לא היה יודע מתי היא נקודת חצות בדיוק, ומשמעותם של דברים, שנקודת חצות – שבה היתה תלויה גאולתן של ישראל – נעלמת ונסתרת מאוד, עד שגם משה רבינו נתקשה בה.
מה טיבה של נקודה זו ומהו גודל הקושי לעמוד עליה?! מוהרנ"ת מבאר שם שהלילה מרמז על חשכתם של ישראל בשעה שהם שרויים בעוונות ובטומאות, חצות הלילה מרמז על תכלית תוקף ההסתרה והקטרוג שנגרמים בעקבות טומאה זו, והיה צריך לכאורה, שאז יהא הזמן הרחוק ביותר מגאולתן של ישראל, אלא שבעומק חושך זה טמונה "נקודה" קטנה נעלמת ונסתרת, שהיא הנקראת נקודת חצות, וממנה נמשך פדיון והמתקה לכל הקטרוג הנורא, והיא פותחת פתח לכל אותם שנלכדו במ"ט שערי טומאה להגאל ולצאת לחירות. נקודה זו היא התגלות שורש הקשר שהשם ית' כביכול קשור עם כל אדם מישראל בשורש השרשים, קשר זה הינו קשר נצחי ובל ינתק, כך, שאף על פי שכלפי חוץ לא נראה שום הבדל בין הגוי לבין ישראל זה שחטא ונפל, בכל זאת, עדיין הוא מאוחד עם השם יתברך ורחמנותו ית' עדיין פועלת עליו, ומכח גילוי קשר זה מבחין השי"ת ומבדיל "בין טיפה של בכור מצרי לבין טיפה של בכור ישראל" אע"פ ששניהם שקועים במ"ט שערי טומאה והקטרוג אומר "מה נשתנו אלו מאלו" ואין ביניהם שום הבדל ניכר.
נקודת קשר נפלאה זו טמונה בכל אחד ואחד מישראל וממנה משתלשלת קדושת ישראל לכל אדם מישראל, והיא עצמה נקודת הצדיק שטמונה בכל אחד ואחד, כי רק הצדיק יודע להבחין בין קדושת ישראל לטומאת העמים גם במקום שכלפי חוץ לא נראה שום הבדל כלל.
מה עלינו לעשות כדי לגלות נקודת קשר זו?
מוהרנ"ת מגלה שם שזה נעשה ע"י עבודת קימת חצות, שעל ידה אנו נכללים בנקודת קדושת הצדיק, שמלמד ומגלה לאדם שאע"פ שנפל ונדמה לו שאין שום הבדל בינו לבין המצרי, מ"מ יודה על חלקו וישמח בנקודה זו של עצם היותו בר ישראל, "ויחזקו עצמן בנקודת קדושת יהדותם שיש להם מצד תולדתם שהם מזרע ישראל כי זה יקר מהכל ויודו ויברכו להשי"ת ע"ז תמיד".
העבודה, אם כן, היא דוקא בחצות, כאשר החושך מגיע לתכלית עיצומו; כאשר הדין והקטרוג בתוקפם; כאשר החלישות דעת גוברת עד מאוד והיא מפילה את רוחו של האדם לחשוב מה בינו לבין בני אומות העולם, ודומה לו שאין שום תקוה לצאת אי פעם מחושך זה, דייקא אז עליו לציית לנקודת הצדיק שמחזקו להתגבר ולהודות לה' על שזכה להיות מזרע ישראל, ועליו להתאמץ להכיר אז ביקרת חשיבות עצם נקודת המחשבה שיש בו מצד תולדתו, "וע"י ההודאה לשמו ית' על שזכה לצאת מזוהמת העכו"ם לקדושת ישראל, עי"ז מעורר נקודתו הטובה שתהיה נכללת בשמו ורצונו ית', ועי"ז יצא משמד לרצון תמיד" (לשון מוהרנ"ת שם) זוהי העצה היעוצה לכל המבקש לצאת מגלות מצרים בפרטיות ובכלליות, להתחזק ולקום בחצות ולהודות אז להשי"ת על זכייתו להיות מזרע ישראל עמו.
למדנו אם כן יסוד חדש בעבודת חצות, להתבונן אז לנקודת קדושה נצחית הגנוזה בעמקי נפשינו, ואין זה סותר כלל למה שתיקנו לנו רבותינו ז"ל בסדר תיקון חצות בצורת קינות וצעקות, כי מלבד מה שנכללים שם הרבה פסוקי הודי'ה בפשטות, הנה גם עצם הצעקה יכולה להיות במובן מסויים התעוררות הנקודה הטובה, כאשר האדם צועק "איכה" – ומשמעות צעקתו היא: "איך יכול להיות שבן מלך כמוני יפול לתוך בור תחתיות שפל כזה והלא ממקור עליון חוצבתי" – הרי בעצם זעקתו וקינתו, שבה ומתעוררת אצלו נקודת קדושת יהדותו עד שבא להודות ע"ז.
בכך נבין מדוע זוהי עיקר עבודת איש הישראלי, כי שורש קדושת כל המצות והתורה נעוץ בשורש קדושה זו של קדושת היהדות, וכאשר האדם חסר את היסוד של שמחת "שלא עשני גוי" אזי כל הבנין רעוע, כי בכל רגע יכול הוא לשוב וליפול וכמו שהיה בשעת חורבן בית המקדש, אם אנו מבקשים לעמוד איתנים בעבודת יהדותינו, עלינו להתאמץ בקדושה זו שהיא שורש קדושת הצדיק, והיינו, להשתדל לשבר את החושך הלזה שמקיף אותנו ולהשתעבד להאמין שבכח הצדיק טמונה בנו קדושה נשגבה ומופלאה ששום חושך לא יחשיך לה, וקדושה זו אינה תלויה בשום עשייה ובשום הצלחה, אלא בעצם ההכרה והשמחה בקדושה זו אנו נכללים בה, ובכוחה לשוב ולבנות שוממות חרבות בית מוחנו בשמחת עולם.
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
אומן ראש השנה
לקראת ראש השנה לקט מאמרים העוסקים בקברי צדיקים, בנסיעה לאומן לראש השנה ובכלל, בקיבוץ הקדוש ובנסיעה לצדיקים מרחבי האתר. אוסף מאמרים על אומן ועל אומן-ראש-השנה, חלק ראשון.
היום האחרון
ממעשה מאבדת בת מלך, וממאמציו של השני למלכות אנחנו לומדים כמה חשוב להשאר עירניים ביום האחרון. לא להסחף אחר הפיתוים ולא להירדם דווקא ברגעים האחרונים. לימוד חשוב לערב ראש השנה.
שאלה ללא תשובה
מי הוא שאוסף ציבור כה גדול ומגוון אשר אין בדומה לו בשום מקום וזמן בעולם; אשכנזים וספרדים, חסידים וליטאים, תימנים ומרוקאים, מכל החוגים והעדות, קהילות שלימות, שכולם נקבצו באו לך, כולם כאיש אחד בלב אחד…
אומן הנסתרת…
כולנו מכירים את אומן הגלויה. אומן של כיכר פושקינא התוססת, אומן של בתי הכנסת, אומן של הציון מלא המתפללים - אבל יש גם את אומן הנסתרת, שאינה גלויה לעין כל ואין לנו השגה בה. על…
ראש השנה באומן
תשובות לכמה שאלות שנשאלות בהקשר הזה: לשם מה צריכים לנסוע לצדיקים? מה חסר בתפילה הפרטית של כל אחד? מדוע דווקא בראש השנה? מה אנו מקבלים בעצם מראש השנה של הצדיק? ננסה להבין מעט קט, על…
הדרך לארץ ישראל
מי שיש לו אמונת צדיקים וזוכה להתקרב לצדיק אמיתי ולקיים עצותיו, ועל ידו נעשים תיקונים נפלאים עבור כל העולם, וכי פלא הוא שמתקיים בו מאמר הגמרא בראש השנה "וכולם נסקרים בסקירה אחת", וזוכה להמתקת הדינים…