ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > פרשת השבוע > חפש את עצמך! – פרשת לך לך

חפש את עצמך! – פרשת לך לך

י״ב באדר א׳ תשע״ט

"לך לך – לעצמך" – כי לפעמים האדם עושה את מצוות השי"ת בגלל ההרגל שהוא התרגל מילדותו, כי כך ראה אצל אביו וכן הלאה, אולם על האדם מוטל לעזוב את מולדתו ואת בית אביו, רק לחפש בעצמו את עבודת ה'.

בפרשת לך לך אנו לומדים על נסיונו הגדול של אברהם אבינו, כאשר ציווהו השי"ת לעזוב את ארצו, מולדתו ובית אביו וללכת אל הבלתי נודע.

נסיון זה הינו השלישי מעשרת הניסיונות שנתנסה בהם אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם, קדם לכך נסיון 'אור כשדים'; שאברהם אבינו, כאשר הכיר והאמין בבורא העולם, שבר את כל פסלי בית אביו והוכיח לכל בני העולם כי יש מנהיג לבירה וכי כל הפסלים הבל, ועל מנת להענישו השליכוהו לאור כשדים ועשה איתו הקב"ה נס והוא ניצול.

יש להבין מדוע במעשה כה מרומם של מסירות נפש, שהיה מוכן להישרף על דבר כבוד השי"ת אינה מאריכה התורה בכל הפרטים, כמו בנסיון הנוכחי אשר לפי ראות עינינו אינו נסיון גדול כל כך, בפרט כאשר ה' מבטיחו שיתן לו הכל, כפי שכתוב "ואעשך לגוי גדול" וכו'.

התשובה היא, כמו שמבארים המפרשים וספרי החסידות, כי מבחינה מסויימת יותר קל למסור את הנפש פעם אחת מאשר להיות תלוי ועומד לתקופה ארוכה.

ולכן מאריכה בזה התורה, שכן ציווי זה של 'לך לך' הינו בעצם הוראה לכל אחד ואחד ללכת אל עצמו; לחפש את פנימיות נפשו: היכן אני בעולם. לבדוק את עצמו כמה הוא קשור לה' באמת.

כי לפעמים האדם עושה את מצוות השי"ת בגלל ההרגל שהוא התרגל מילדותו, כי כך ראה אצל אביו וכן הלאה, אולם על האדם מוטל לעזוב את מולדתו ואת בית אביו, רק לחפש בעצמו את עבודת ה'.

וכך מלמד אותנו רבינו ללמוד ממעשה אברהם אבינו (בהשמטה שבתחילת ליקוטי מוהר"ן ח"ב) שהכתוב מעיד עליו "אחד היה אברהם", היינו שהיה יחידי נגד כל העולם, וכך גם אנו צריכים להיות, לעמוד איתן נגד כל המלעיגים והמונעים מעבודת השי"ת, שלא יחוש ולא יסתכל עליהם רק יהיה בבחינת 'אחד היה אברהם' כאילו היה יחיד בעולם.

וגם לענייננו, עלינו ללמוד מכך שלא לעשות את מצוות ה' מחמת שכולם סביבנו עושים כך, וממילא הכל נעשה בקהות חושים וללא רגש אמיתי, אלא יש לעמוד יחידי להתגבר על המניעות מהסוג הזה, לעורר פנימיות נפשו ולבבו להיכנס לרבדים העמוקים של כל מצוה.

לדוגמא, ביום ערב שבת קודש יעצור האדם לכמה דקות בתוך כל המולת ההכנות לשבת, ויישב את דעתו להתבונן מהי שבת קודש: העולם היה תוהו ובוהו לא היה כלום, ובגלל רצון השי"ת, שיהיו נבראים שיעבדו אותו וימליכו אותו, לכן ברא את העולם בששה ימים, וביום השביעי שבת, ולכן הוא רוצה שגם אנו נשבות. ומכיון שהנשמה שיש בתוכינו חצובה מתחת כסא הכבוד, וקודם שיורדת לזה העולם משביעים אותה שתעשה מצוות ולא תעשה עבירות, אנו מתכוננים עתה לקיים את ציווי המלך לשבות ביום זה מכל מלאכה.

כך מסופר על ר' אברהם בר' נחמן מטולטשין שהיה מחכה ומייחל לשלשה דברים ואחד מהם הוא השבת, והיה יושב ומצפה לקראת יום השבת קודש בערגה וכיסופים והשתוקקות להשי"ת.

וכך גם בכל מצוה, אם יתבונן לרגע קט "מה אני הולך לעשות עכשיו?". אדם לוקח פרי ומברך עליו – אפילו אם הוא מברך בכוונה, הרי שאם יעצור לרגע להתבונן מה הוא עושה עכשיו, מצווה לברך את ה', הרי בכך הוא בונה את הנפש הפנימי באופן נעלה ביותר.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support