תקציר: חנון המרבה לסלוח: סוד עשירית האיפה – מנחת עני, אהבת השם יתברך, סודה של תשובה ואיזו השגה השיג רבי נתן מה קיבל מורינו רבי נתן מברסלב בשעת פטירתו

סוד עשירית האיפה – מנחת עני

"כל צדיק אמת זוכה לפי בחינתו לבחינת ביטול אל האין סוף בשעת הסתלקותו" (ליקוטי הלכות, ברכת הריח ג, ט). הצדיק הרי עולה בכל רגע להשגה גבוהה יותר, מתעלה ומתרומם בלי גבול וערך, ובפרט בעת הסתלקותו, כאשר מתעלה בדבקות מופלאה עד שנשמתו הקדושה עולה למעלה.

השגתו של מוהרנ"ת בשעת פטירתו

מה הייתה השגתו הנוראה והעצומה של מוהרנ"ת בנשימתו האחרונה? באיזו השגה התדבק והתקשר צדיק נורא ונשגב זה ובה התעלה לֵאוֹר באור החיים?

מספר רבי אברהם ב"ר נחמן: "נשמע ונראה בעת יציאת נשמתו הקדושה, שעד נשימה האחרונה כפל ושילש 'חנון המרבה לסלוח' פעמים אין מספר" (כוכבי אור, חכמה ובינה, לט). מוהרנ"ת חזר וחזר על המילים הקדושות המתארות את גודל רחמי ה' על החוטא והפושע; השי"ת 'חנון', הוא מעניק סליחה לפושעים בחנינה, אף ללא סיבה מוצדקת מצד הדין.

ומתוך התבוננות והתעמקות בעוצם החסד הנורא הזה התעלתה נשמתו הקדושה לרום גבהי מרומים.

לא רק בהסתלקותו עסק בהשגה זו, אלא זו הייתה תמצית משנתו כל ימי חייו – להאיר לארץ ולדרים תחתיה בעמקי השאול תחתיות, שהשי"ת רוצה בהם, אוהב אותם, ומצפה להשיבם אליו בתשובה שלימה. הוא לא פסק מלזעוק כל ימי חייו את זעקת רבו הקדוש "אין שום יאוש בעולם כלל". אלא שבשעת הסתלקותו השיג עוד השגות נוראות בעומק נפלאות החסד הזה שאין לו גבול וסוף, ובהתעטף נפשו בהשגת והכרת עומק נועם האהבה המופלאה הזאת ובאוצרות החסד-חינם האלה, פרח לו איש האמת – רבי נתן מברסלב – בדבקות אל האור אין סוף.

איפה החרטה?

עומד לו אברך שפוף בירכתי בית המדרש, לפניו פתוח 'מחזור ליום הכיפורים', ועל לבו רובץ משא גדול. הוא זוכר קצת מן הפשעים שנכשל בהם בשנה שעברה, הם עומדים ומאיימים עליו: האם לזה תשובה ייקרא?!

היכן היא החרטה האמיתית?! היכן היא הקבלה על להבא באמת?!

הוא מבויש בעצמו על שגם עתה, בשעת חיתום הדין, עדיין לבו כה רחוק ואטום. מה יעשה? כמדומה לו שאין לבו ברשותו, ועל זאת מתעצמת אנחתו ביתר שאת. אכן, הוא מברך בכל תפילה "מלך מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו בית ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה", אבל האם זה כולל גם פשעים כאלה ולב אטום כזה!?

אין לנו מושג כמה חנון ה'!

נדמה לנו שאנו מבינים ומשיגים מהי רחמנותו יתברך, מהי מידת חנינתו וסליחתו, ועל כן כאשר אנו רואים שהלב מטומטם ביום כיפור, חושבים אנו שבכגון דא לא זכינו ליום כיפור, אבל מוהרנ"ת, קדוש ה', השיג עוד ועוד בעומק האמת הזה של 'חנון המרבה לסלוח' משך כל ימי חייו, ועד רגע הסתלקותו לא הפסיק להשיג בזה. והוא גילה לנו שב'אמת' זו טמון הסוד: להתעקש ולעשות את מה שביכולתי לעשות כדי להתקרב אל ה'. ואף אם בעיני בשר ודם, הדבר הפעוט שבידי לעשות הוא מאוס נבזה ושפל, הרי שאצלו יתברך זה יקר מאד, והוא שש ושמח עם הנקודה הזאת ומרבה לסלוח בעבורה.

הבה נביט בדבריו, בליקוטי הלכות (ה' תפילת המנחה ה"ז), על השגה זו של 'חנון המרבה לסלוח,' ונראה מעט עד היכן הדברים מגיעים:

הסוד של 'מנחת עני'

מוהרנ"ת מפרש את דברי המדרש (לך לך) "כל הקרבנות גילה הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו עליו השלום חוץ מעשירית האיפה" – שהקב"ה גילה לו את מעלת הקרבנות לכפר על החוטא, אבל את הסוד של 'מנחת עני' המביא עשירית האיפה לא גילה לו, כיון שזהו סוד עליון שעתיד להתגלות רק לצדיקים בעקבתא דמשיחא.

מהו הסוד של מנחת עני? – התפילה היא במקום הקרבנות, והיא עיקר התשובה, "קחו עמכם דברים ושובו אל ה' ". יש תפילות שהן כקרבנות שיש בהם רוח חיים, אבל יש תפילה יבשה, 'מעוכה', חסרת רוח חיים, כ'עשירית האיפה'. תפילה עניה. נדמה לאדם שאין בה טעם וריח ושאין בה שום כח לכפר ולהביא לתשובה, אבל לאמיתו של דבר היא יקרה מאד מאד לפני ה' כי "אף על פי שתשובתו בקטנות גדול, יקר הוא בעיני ה' יתברך, כי היא בחינת קרבן עני ודל שהיא בחינת עשירית האיפה שיָקר מאד בעיני ה' יתברך. ואפילו אם אין האדם יכול לשוב בתשובה כראוי לפי מעשיו כמו בעלי תשובה הקדמונים אף על פי כן חלילה למנוע ח"ו מחמת זה מתשובה, כי גם נקודה טובה אחת של בחינת תשובה יקר מאד בעיני ה' יתברך".

"ויתר לנו סליחה משלו"

מוהרנ"ת מסמיך לכך את דברי חז"ל במקום אחר (ויק"ר פ"ה) שדורשים על הפסוק "ואל אלקינו כי ירבה לסלוח" – "אף הקדוש ברוך הוא ויתר לנו סליחה אחת משלו, ואיזו זו עשירית האיפה". כלומר, שעל אף שאין זו שורת הדין לסלוח מפני קרבן עלוב שכזה, אבל הוא וויתר זאת משלו כביכול, כך הוא רוצה – להעניק לאדם סליחה ומחילה אף שלא הקריב כי אם קרבן שפל שכזה.

איך נראית אצלנו 'עשירית האיפה'?

נעתיק את לשון קדשו של מוהרנ"ת: "עשירית האיפה, דהיינו שתשובתו היא בקטנות עצום מאד ואפילו גם מעט התפילה העניה והדלה בחינת מנחת עני שבאה בדלי דלות וכו', גם מעט התפילה הדלה הזאת אינה באה בשלימות כי מעורבת במחשבות מקולקלות הרבה וכו' שבוודאי אינה ראויה לעלות. אף על פי כן, איך שהיא, הקדוש ברוך הוא מרחם ומקבלה, מאחר שמרגיש עניותו ומתגבר להתפלל ולשוח איך שיכול מתוך מרירות דמרירות עניותו ודלותו."

ביום צום כיפור יחתמון, והכל תלוי עתה בך. אל תתפתה לשונאך הנצחי, הוא מפחד ממנחת העני המבולבלת שלך, ועל כן הוא מנסה לפתותך שתעזבנה מרוב צדקות מדומה. אבל זכור: השי"ת מרבה לסלוח משלו, שלא לפי שורת הדין. אם רק תתחזק לעמוד ולהתפלל ככל שזה ילך, אפילו מתוך בלבול וטירוף. רק אל תעצור מלבקש, יהיה איך שיהיה. אין לנו מושג כלל באיזה רחמים מדובר כאן, חטוף והתפלל ונפשך תהיה לך לשלל.