חנוכת הבית

ט׳ בתמוז תשע״ט

בתוך האפילה הנוראה הזו של הגלות, מנצנצים בעקשנות ימי החנוכה, שנותנים לנו הזדמנות להאיר גם את ביתנו הפרטי באורה של מנורת המקדש ולזכות גם עכשיו לדעת הקדושה הזאת שתכין אותנו לחנוכת הבית השלישי במהרה. (חנוכה)

חנוכת הבית כאן ועכשיו

"חנוכה בחינת חנוכת הבית – היפך חורבן הבית… ובזמן שבית המקדש היה קיים, היינו נקיים מעוונות, כמו שכתוב: 'צדק ילין בה' ופירש"י: 'כי תמיד של שחר היה מכפר וכו' '…
"מהיכן באים לעוונות חס ושלום? הוא רק על ידי שאין לו דעת, כי 'אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' – וזהו הרחמנות הגדול מן הכל, להכניס בו דעת… וכל הבחינות הנ"ל כלולים בבית המקדש".
(ליקוטי מוהר"ן ח"ב ז)

יש המקפידים לערוך 'חנוכת הבית' למעונם החדש בו ביום שנכנסים לגור בו, ויש הדוחים זאת בכמה ימים או שבועות עד להזדמנות נאותה. אפשר להבין כאלו ששמחים בביתם החדש גם כעבור כמה שנים, אבל האם שמעתם פעם שחוגגים את חנוכת הבית אחרי… שהבית כבר נחרב?!

אכן, אם חס ושלום לא ישתנה המצב בימים הקרובים, נחגוג את חנוכת הבית בפעם האלף תשע מאות ארבעים וכמה אחרי חורבנו.

* * *

אלא מה, בעוד שבית המקדש הנראה לעין חרב עדיין לגמרי, הרי בית המקדש הרוחני, זה שעליו כתוב (שמות כה, ח) "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – בלב כל אחד מישראל, אכן נבנה ונחנך מחדש כל שנה בימים הקדושים של חנוכה.

"כל מי שיש בו דעה – כאילו נבנה בית המקדש בימיו" (סנהדרין צב ע"א), וכשם שבית המקדש היה מטהר אותנו, כמו שכתוב "צדק ילין בה" (ישעיה א) ופירש"י שתמיד של שחר היה מכפר על העברות שנעשו בלילה ותמיד של בין הערביים היה מכפר על עבירות היום – כך הדעת דקדושה מרוממת את האדם ומרחיקה אותו מן החטא, כמו שאמרו חז"ל: "אין אדם עובר עבירה, אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות" (סוטה ג).

כשאנחנו מתאבלים על החורבן, אנחנו כואבים ומבכים בעיקר את הידיעה הברורה שהשי"ת שוכן עמנו, שאבדה לנו בעת החורבן, ואת מקומה ירשה קטנות המוחין, שהיא הסיבה לירידה הרוחנית שלנו.

אלא שבתוך האפילה הנוראה הזו של הגלות, מנצנצים בעקשנות ימי החנוכה, שנותנים לנו הזדמנות להאיר גם את ביתנו הפרטי באורה של מנורת המקדש ולזכות גם עכשיו לדעת הקדושה הזאת שתכין אותנו לחנוכת הבית השלישי במהרה.

מלחמתם של היוונים התמקדה ב'דעת' – להחדיר בנו את התרבות ואת החכמה שלהם, שעל כך אמרו חז"ל: "ארור אדם שילמד את בנו חכמה יוונית" (סוטה מט ע"ב).

מובן אפוא למה הם נלחמו במנורת המקדש, שכן היא זו שהאירה את החכמה הקדושה בעולם, כמו שאמרו חז"ל: "הרוצה להחכים – ידרים; וסימנך: מנורה בדרום (בבא בתרא כה ע"ב), לכן הם טימאו את כל השמנים, ועל ידי כך החשיכו את עיני החכמה שלנו, כמו שאמרו חז"ל על הפסוק: "וחושך על פני תהום – "זו מלכות יון שהחשיכה את עיניהם של ישראל".

אולם, מסירות נפשם של הכוהנים – המסמלים את הדעת בישראל, ככתוב:
כי שפתי כהן ישמרו דעת" (מלאכי ב, ז) – עמדה להם, שלא זו בלבד שמצאו פך שמן טהור שלא נטמא מדעת היוונים, אלא גם זכו להאיר באורו את כל בתי ישראל בכל הדורות, כפי שביאר הרמב"ן פרשת בהעלותך, שנרות החנוכה שלנו מאירים באורה הקדוש של המנורה.

אנחנו חוגגים אם כן בימי החנוכה, לא רק את חנוכת המקדש שמלפני אלפי שנים, אלא גם את המקדש הרוחני, את אור הדעת שמאיר כאן ועכשיו בתוך אפילת הגלות, והמהווה נדבך נוסף לבניין המושלם של המקדש במהרה בימינו.

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support