מתכוננים לפורים… (א)
י״ב בטבת תש״פ
במאמרנו זה נתייחס בקצרה אל הקשר ההדוק בין 'חנוכה' ל'פורים', למען נבין שבאמת שניהם אחד – כהגדרת מוהרנ"ת: "חנוכה ופורים הם בבחינה אחת" (ליקוטי הלכות, חול המועד ד,ז) – ונלך מחיל אל חיל, מקדושת חנוכה לקדושת פורים.
תקציר: על הקשר בין חנוכה ופורים…
אולי הכותרת נראית לכם מוזרה. וכי עכשיו הזמן להתכונן לפורים? הרי רק עכשיו יצאנו מימי החנוכה ויש עוד כחודשיים עד לימי הפורים?!
אמנם, שימו לב – כך כותב רבי נתן ב"ר יהודה מטבריה, תלמידו של מוהרנ"ת:
"ואנו צריכים מעתה להרגיל עצמנו לצעוק ולזעוק להשם יתברך, כמו שעשה אדמו"ר מוהרנ"ת זצוק"ל, שתיכף אחר חנוכה [היה] עוסק בענין פורים. כי לפי דברי רבנו ז"ל עתה הוא התחלה מכל ההתחלות" (נתיב צדיק, מכתב קסא).
מה גם, שבעוד פחות מחודש – ביום ד' שבט – מתחילים כבר חסידי ברסלב להתעסק בגלוי בענין פורים, 'ארבעים יום קודם לחג' ועוסקים בצעקה וזעקה לה' שיצילם מקליפת המן עמלק. כך שזה לא כל כך "נורא" לדבר כבר עכשיו על פורים, כפי שעשה מוהרנ"ת מיד אחרי חנוכה…
* * *
במאמרנו זה נתייחס בקצרה אל הקשר ההדוק בין 'חנוכה' ל'פורים', למען נבין שבאמת שניהם אחד – כהגדרת מוהרנ"ת: "חנוכה ופורים הם בבחינה אחת" (ליקוטי הלכות, חול המועד ד,ז) – ונלך מחיל אל חיל, מקדושת חנוכה לקדושת פורים.
[וסימנך: "איש ימיני" הנאמר במגילת אסתר על מרדכי הצדיק, בגימטריא "חנוכה ופורים"…]
ובכן, בתחילה נזכיר את המובא בכתבי האריז"ל, שחנוכה ופורים הם כנגד ב' הספירות 'נצח והוד'. "כִּי חֲנֻכָּה וּפוּרִים הֵם בְּחִינַת נֶצַח וָהוֹד, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת" (ליקוטי הלכות, קידושין ב, ד), וּמְבֹאָר בִּכְתָבִים (פרי עץ חיים שער י"ט) דִּימֵי חֲנֻכָּה נֶגֶד הוֹד וִימֵי פּוּרִים נֶגֶד נֶצַח" (כוכבי אור, חכמה ובינה, בסופו. כת"י הרב מטשעהרין).
וכבר ידוע שנצח והוד הם שני ספירות ההולכים תמיד יחד, בבחינת שתי הרגליים [כמבואר באריכות בכתבי האריז"ל, ואכמ"ל].
כך שב' חגים אלו קשורים זה בזה ע"פ סוד, בחד קטירא.
ועתה נבוא לבאר בדרך העבודה את הקשר בין ב' חגים אלו. במאמר זה נביא את הביאור הראשון, ובמאמר הבעל"ט נביא ב' ביאורים נוספים. ועל ידם נוכל להתעורר בתקופה קדושה זו – שבין חנוכה ופורים – לעסוק בהם בהכנה דרבה, בלימוד ותפילה, להמשיך עלינו ב' קדושות נוראות אלו.
הביאור הראשון הוא:
שני חגים אלו נוסדו ע"י חז"ל לתקופת הגלות, לתת לנו כח להחזיק מעמד בגלות הארוך, כשאין אנו יכולים לעלות וליראות פני ה' בבית המקדש. ובב' חגים אלו, יורד הקב"ה לביתו של כל אחד ואחד, לקיים בו מצות 'ביקור חולים,' לסעדו ולתמכו.
וזה לשונו של מוהרנ"ת:
" וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה וּפוּרִים שֶׁהֵם מוֹעֲדִים קְדוֹשִׁים שֶׁנִּתְּנוּ לָנוּ לְהַחֲיוֹתֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה בִּימֵי הַגָּלוּת הַמַּר שֶׁכְּנֶסֶת יִשְרָאֵל נִקְרֵאת חוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בִּבְחִינַת סַמְּכוּנִי בַּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי. וּמֵעֹצֶם חֳלְיֵינוּ הַכָּבֵד אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלִרְאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנָיו בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לִכְנֹס לְבֵיתוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים, כִּי מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ וְכוּ' וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים וְכוּ'. עַל כֵּן חָמַל עָלֵינוּ בַּעַל הָרַחֲמִים בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים וְהוֹסִיף לָנוּ שְׁנֵי הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ, שֶׁהֵם חֲנֻכָּה וּפוּרִים שֶׁתִּקְּנוּ לָנוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁהֵם אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לָנוּ אוֹר הַפָּנִים לְתוֹךְ בֵּיתֵינוּ בְּתֹקֶף גָּלוּתֵינוּ שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ בַּחֲנֻכָּה לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת (תהלים קד) לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַשָֹּגַת אֱלֹקוּת כַּנַּ"ל. וְכֵן בְּפוּרִים כָּל אֶחָד מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁמְּקַבְּלִין אָז בְּכָל שָׁנָה בְּתֹקֶף הַגָּלוּת בִּבְחִינַת (אסתר ט) קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ.
וְעַל כֵּן חֲנֻכָּה וּפוּרִים הֵם בִּבְחִינַת רְגָלִין, (כִּי הֵם בְּחִינַת נו"ה שֶׁהֵם בְּחִינַת רְגָלִין, כַּיָּדוּעַ). וְזֶהוּ בְּחִינַת מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים שֶׁהַמִּצְוָה בָּרְגָלִין, הַיְנוּ בְּחִינַת הַנַּ"ל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹלֵךְ לְבַקְּרֵנוּ וּמֵאִיר לָנוּ פָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּתֹקֶף גָּלוּתֵינוּ שֶׁאָנוּ חוֹלִים כָּאֵלֶּה כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ. וְהוּא בְּרַחֲמָיו מְבַקְּרֵנוּ וּמְחַיֶּה אוֹתָנוּ בְּאוֹר פָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ שֶׁנָּתַן לָנוּ, שֶׁהֵם חֲנֻכָּה וּפוּרִים, שֶׁהֵם מוֹעֲדִים קְדוֹשִׁים בִּימֵי הַחוֹל, שֶׁהֵם בְּחִינַת יְמֵי הַגָּלוּת, שֶׁאָז אֵין בָּנוּ כֹּחַ לַעֲלוֹת אֵלָיו לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְקַבֵּל מֵאוֹר הַפָּנִים, רַק הוּא יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ לָנוּ אוֹר הַפָּנִים לְתוֹךְ בֵּיתֵינוּ כְּדֵי לְהַחֲיוֹתֵנוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁהֵם עוֹסְקִים בְּתִקּוּנֵנוּ, שֶׁהֵם מִשְׁתַּדְּלִים בְּיוֹתֵר לְהַחֲיוֹת הַחוֹלִים בְּיוֹתֵר." (ליקוטי הלכות, השכמת הבוקר ד, יד).
וממילא, כמה אנחנו צריכים להתלהב מהדיבורים הקדושים האלו, ולהבין שאנו נמצאים בתקופה שבין 'ביקור חולים' אחד לחבירו, שני ביקורים בהם יורד הקב"ה ומבקר את כל אחד מאתנו, ומאיר לנו אור פניו הקדושים.
ובשומענו זאת, עלינו להכין עצמנו כראוי, בריבוי תורה ותפילה וזעקה ושמחה. וככל שנכין את עצמנו יותר, כך נזכה ל'ביקור חולים' גדול יותר, והארת פנים נפלאה, אמן.
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים
לכו ונחדש המלוכה
זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. כי "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה, אף על פי כן אין…
צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.
קירוב רחוקים – א
על החובה לעסוק בענין קירוב רחוקים • כוחו של יחיד • התועלת למקרב הנפשות • התענוג הנגרם לקב"ה כביכול על ידי קירוב רחוקים • הדרכות רביז"ל בעסק הקירוב • עובדות מאנ"ש ועוד | מאמר ראשון
גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…
המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…
בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…