מתכוננים לפורים… (א)
י״ב בטבת תש״פ
במאמרנו זה נתייחס בקצרה אל הקשר ההדוק בין 'חנוכה' ל'פורים', למען נבין שבאמת שניהם אחד – כהגדרת מוהרנ"ת: "חנוכה ופורים הם בבחינה אחת" (ליקוטי הלכות, חול המועד ד,ז) – ונלך מחיל אל חיל, מקדושת חנוכה לקדושת פורים.
תקציר: על הקשר בין חנוכה ופורים…
אולי הכותרת נראית לכם מוזרה. וכי עכשיו הזמן להתכונן לפורים? הרי רק עכשיו יצאנו מימי החנוכה ויש עוד כחודשיים עד לימי הפורים?!
אמנם, שימו לב – כך כותב רבי נתן ב"ר יהודה מטבריה, תלמידו של מוהרנ"ת:
"ואנו צריכים מעתה להרגיל עצמנו לצעוק ולזעוק להשם יתברך, כמו שעשה אדמו"ר מוהרנ"ת זצוק"ל, שתיכף אחר חנוכה [היה] עוסק בענין פורים. כי לפי דברי רבנו ז"ל עתה הוא התחלה מכל ההתחלות" (נתיב צדיק, מכתב קסא).
מה גם, שבעוד פחות מחודש – ביום ד' שבט – מתחילים כבר חסידי ברסלב להתעסק בגלוי בענין פורים, 'ארבעים יום קודם לחג' ועוסקים בצעקה וזעקה לה' שיצילם מקליפת המן עמלק. כך שזה לא כל כך "נורא" לדבר כבר עכשיו על פורים, כפי שעשה מוהרנ"ת מיד אחרי חנוכה…
* * *
במאמרנו זה נתייחס בקצרה אל הקשר ההדוק בין 'חנוכה' ל'פורים', למען נבין שבאמת שניהם אחד – כהגדרת מוהרנ"ת: "חנוכה ופורים הם בבחינה אחת" (ליקוטי הלכות, חול המועד ד,ז) – ונלך מחיל אל חיל, מקדושת חנוכה לקדושת פורים.
[וסימנך: "איש ימיני" הנאמר במגילת אסתר על מרדכי הצדיק, בגימטריא "חנוכה ופורים"…]
ובכן, בתחילה נזכיר את המובא בכתבי האריז"ל, שחנוכה ופורים הם כנגד ב' הספירות 'נצח והוד'. "כִּי חֲנֻכָּה וּפוּרִים הֵם בְּחִינַת נֶצַח וָהוֹד, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת" (ליקוטי הלכות, קידושין ב, ד), וּמְבֹאָר בִּכְתָבִים (פרי עץ חיים שער י"ט) דִּימֵי חֲנֻכָּה נֶגֶד הוֹד וִימֵי פּוּרִים נֶגֶד נֶצַח" (כוכבי אור, חכמה ובינה, בסופו. כת"י הרב מטשעהרין).
וכבר ידוע שנצח והוד הם שני ספירות ההולכים תמיד יחד, בבחינת שתי הרגליים [כמבואר באריכות בכתבי האריז"ל, ואכמ"ל].
כך שב' חגים אלו קשורים זה בזה ע"פ סוד, בחד קטירא.
ועתה נבוא לבאר בדרך העבודה את הקשר בין ב' חגים אלו. במאמר זה נביא את הביאור הראשון, ובמאמר הבעל"ט נביא ב' ביאורים נוספים. ועל ידם נוכל להתעורר בתקופה קדושה זו – שבין חנוכה ופורים – לעסוק בהם בהכנה דרבה, בלימוד ותפילה, להמשיך עלינו ב' קדושות נוראות אלו.
הביאור הראשון הוא:
שני חגים אלו נוסדו ע"י חז"ל לתקופת הגלות, לתת לנו כח להחזיק מעמד בגלות הארוך, כשאין אנו יכולים לעלות וליראות פני ה' בבית המקדש. ובב' חגים אלו, יורד הקב"ה לביתו של כל אחד ואחד, לקיים בו מצות 'ביקור חולים,' לסעדו ולתמכו.
וזה לשונו של מוהרנ"ת:
" וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה וּפוּרִים שֶׁהֵם מוֹעֲדִים קְדוֹשִׁים שֶׁנִּתְּנוּ לָנוּ לְהַחֲיוֹתֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה בִּימֵי הַגָּלוּת הַמַּר שֶׁכְּנֶסֶת יִשְרָאֵל נִקְרֵאת חוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בִּבְחִינַת סַמְּכוּנִי בַּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי. וּמֵעֹצֶם חֳלְיֵינוּ הַכָּבֵד אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלִרְאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנָיו בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לִכְנֹס לְבֵיתוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים, כִּי מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ וְכוּ' וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים וְכוּ'. עַל כֵּן חָמַל עָלֵינוּ בַּעַל הָרַחֲמִים בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים וְהוֹסִיף לָנוּ שְׁנֵי הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ, שֶׁהֵם חֲנֻכָּה וּפוּרִים שֶׁתִּקְּנוּ לָנוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁהֵם אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לָנוּ אוֹר הַפָּנִים לְתוֹךְ בֵּיתֵינוּ בְּתֹקֶף גָּלוּתֵינוּ שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ בַּחֲנֻכָּה לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת (תהלים קד) לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַשָֹּגַת אֱלֹקוּת כַּנַּ"ל. וְכֵן בְּפוּרִים כָּל אֶחָד מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁמְּקַבְּלִין אָז בְּכָל שָׁנָה בְּתֹקֶף הַגָּלוּת בִּבְחִינַת (אסתר ט) קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ.
וְעַל כֵּן חֲנֻכָּה וּפוּרִים הֵם בִּבְחִינַת רְגָלִין, (כִּי הֵם בְּחִינַת נו"ה שֶׁהֵם בְּחִינַת רְגָלִין, כַּיָּדוּעַ). וְזֶהוּ בְּחִינַת מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים שֶׁהַמִּצְוָה בָּרְגָלִין, הַיְנוּ בְּחִינַת הַנַּ"ל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹלֵךְ לְבַקְּרֵנוּ וּמֵאִיר לָנוּ פָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּתֹקֶף גָּלוּתֵינוּ שֶׁאָנוּ חוֹלִים כָּאֵלֶּה כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ. וְהוּא בְּרַחֲמָיו מְבַקְּרֵנוּ וּמְחַיֶּה אוֹתָנוּ בְּאוֹר פָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ שֶׁנָּתַן לָנוּ, שֶׁהֵם חֲנֻכָּה וּפוּרִים, שֶׁהֵם מוֹעֲדִים קְדוֹשִׁים בִּימֵי הַחוֹל, שֶׁהֵם בְּחִינַת יְמֵי הַגָּלוּת, שֶׁאָז אֵין בָּנוּ כֹּחַ לַעֲלוֹת אֵלָיו לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְקַבֵּל מֵאוֹר הַפָּנִים, רַק הוּא יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ לָנוּ אוֹר הַפָּנִים לְתוֹךְ בֵּיתֵינוּ כְּדֵי לְהַחֲיוֹתֵנוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁהֵם עוֹסְקִים בְּתִקּוּנֵנוּ, שֶׁהֵם מִשְׁתַּדְּלִים בְּיוֹתֵר לְהַחֲיוֹת הַחוֹלִים בְּיוֹתֵר." (ליקוטי הלכות, השכמת הבוקר ד, יד).
וממילא, כמה אנחנו צריכים להתלהב מהדיבורים הקדושים האלו, ולהבין שאנו נמצאים בתקופה שבין 'ביקור חולים' אחד לחבירו, שני ביקורים בהם יורד הקב"ה ומבקר את כל אחד מאתנו, ומאיר לנו אור פניו הקדושים.
ובשומענו זאת, עלינו להכין עצמנו כראוי, בריבוי תורה ותפילה וזעקה ושמחה. וככל שנכין את עצמנו יותר, כך נזכה ל'ביקור חולים' גדול יותר, והארת פנים נפלאה, אמן.
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
אומן ראש השנה
לקראת ראש השנה לקט מאמרים העוסקים בקברי צדיקים, בנסיעה לאומן לראש השנה ובכלל, בקיבוץ הקדוש ובנסיעה לצדיקים מרחבי האתר. אוסף מאמרים על אומן ועל אומן-ראש-השנה, חלק ראשון.
היום האחרון
ממעשה מאבדת בת מלך, וממאמציו של השני למלכות אנחנו לומדים כמה חשוב להשאר עירניים ביום האחרון. לא להסחף אחר הפיתוים ולא להירדם דווקא ברגעים האחרונים. לימוד חשוב לערב ראש השנה.
שאלה ללא תשובה
מי הוא שאוסף ציבור כה גדול ומגוון אשר אין בדומה לו בשום מקום וזמן בעולם; אשכנזים וספרדים, חסידים וליטאים, תימנים ומרוקאים, מכל החוגים והעדות, קהילות שלימות, שכולם נקבצו באו לך, כולם כאיש אחד בלב אחד…
אומן הנסתרת…
כולנו מכירים את אומן הגלויה. אומן של כיכר פושקינא התוססת, אומן של בתי הכנסת, אומן של הציון מלא המתפללים - אבל יש גם את אומן הנסתרת, שאינה גלויה לעין כל ואין לנו השגה בה. על…
ראש השנה באומן
תשובות לכמה שאלות שנשאלות בהקשר הזה: לשם מה צריכים לנסוע לצדיקים? מה חסר בתפילה הפרטית של כל אחד? מדוע דווקא בראש השנה? מה אנו מקבלים בעצם מראש השנה של הצדיק? ננסה להבין מעט קט, על…
הדרך לארץ ישראל
מי שיש לו אמונת צדיקים וזוכה להתקרב לצדיק אמיתי ולקיים עצותיו, ועל ידו נעשים תיקונים נפלאים עבור כל העולם, וכי פלא הוא שמתקיים בו מאמר הגמרא בראש השנה "וכולם נסקרים בסקירה אחת", וזוכה להמתקת הדינים…