חלק האשה בחג השבועות
י״ח בטבת תשע״ז
הרב עופר גיסין מסביר: במה מתבטאת העבודה המיוחדת של נשים בחג השבועות? דווקא סיפור מסירות נפשה של אשה בקבלת עול מצוות היא היא הדבר שנקבע לקריאה בציבור בבית הכנסת, מלבד עשרת הדברות ומתן תורה!
שאלה: במה מתבטאת העבודה המיוחדת של נשים בחג השבועות? האם כדאי ו/או מותר לומר את תיקון שבועות?
תשובת הרב עופר גיסין
יש לנו יסוד ברור: קבלת האור של חג ומועד נעשית ע"י שבונים כלי בקיום מצוותיו המעשיות בצורה המהודרת ביותר מתוך אמונה ושמחה.
אמנם, בחג השבועות אין מצוה מעשית מיוחדת לו, מלבד היותו יום טוב. רק מנהגים שונים שאנו מציינים (כמו אמירת תיקון ליל שבועות, וקישוט בית הכנסת בירק, ואכילת מאכלי חלב).
האר"י הקדוש, שמי כמוהו מורה בהדרכה על אור רוחני עליון של חגים ומצוות אמר שקבלת האור נעשית ע"י הטבילה של הגברים במקוה לפני התפילה בעלות השחר.
ושוב, באמת קשה להבין איך תקבל אשה את אורו של חג השבועות, כאשר אין לו מצוה מיוחדת משלו, ומה שכבר נאמר עלקבלת ההארה אינו שייך לנשים.
אמנם, אם נתבונן נראה דבר פלא. התקנה היחידה שמקורה מחז"ל הקשורה לחג השבועות היא קריאת מגילת רות. דווקא סיפור מסירות נפשה של אשה בקבלת עול מצוות היא היא הדבר שנקבע לקריאה בציבור בבית הכנסת, מלבד עשרתהדברות ומתן תורה!
חז"ל נתנו לזה סיבה: "שממנה יצא דוד, שריוה לקב"ה בשירות ותשבחות". ולכאורה, אם דוד הוא העיקר, היו צריכים לקבוע שנקרא תהלים בבית הכנסת בציבור!
אלא ניתן לומר שחז"ל רצו לומר שהכלי האמיתי לקבלת התורה (שהרי מצד הקב"ה החג נקרא 'מתן תורה', ומצידנו: 'קבלת התורה') הוא מסירות הנפש מתוך אמונה חזקה המתגברת על כל הקשיים. ומסירות הנפש הזו שייכת במיוחד לנשים שהן זריזות יותר במצוות מאשר הגברים (כמו שאמרו חז"ל במדרש רבה). והסמל למסירות הנפש הזו מתבטאת בצורה החזקה ביותר במגילה שכל הגיבורות שלה הן נשים: מגילת רות.
וממילא ברור שהשירות והתשבחות (התפילה) הן הצד השני של עבודת השם לאחר התורה. ועיקר כוחו של דוד המלך באמירת התהלים בא דווקא בירושה מסבתו רות: "ממנה יצא דוד". מכוח מסירות הנפש שלה, מכוח אמונתה המופלאה, המתבטאת במילים המעטות והחזקות: "עמך עמי, ואלהייך אלהי".
והמסר לכל אדם בחג השבועות בקריאת מגילת רות הוא: התורה קוראת לך "להתגייר", "להתייהד", לקבל את עשרת הדברות שהראשונה והחשובה בכולן היא "אנכי", מצוות האמונה בשי"ת.
והאור של החג יבוא ע"י מסירות הנפש מתוך אמונה לוהטת נוסח רות. וממנה נובע מעיין של שירות ותשבחות לשי"ת שנתן לנו את תורתו. היכן שיש נותן – צריך גם מקבל. להפוך למקבל תורה, על כל מצוותיה ואורותיה, צריך עבודה של התבטלות, של זריזות, של מסירות נפש. והמורה של כולנו לזה היא דווקא רות.
זאת, מלבד העובדה המעניינת שגם המורה שלנו לתפילה היא אשה! שהרי חז"ל למדו את הלכות תפילת שמונה עשרה במסכת ברכות מתפילת חנה!
ולכן מה יותר שייך לאשה יהודיה מאשר התכונות האלה, שנמצאות בנשים הרבה יותר מאשר בגברים. ולכן כדאי לבלות את ליל החג ויומו באמירת תהלים, ובתפילה והתבודדות שנזכה להיות מקבלים, מתוך אמונה ומסירת נפש על קיום רצונו יתברך. וזה זה אור חג השבועות, הרבה יותר מאשר אמירת תיקון זה או אחר. שבועות הוא חג ה"גיור", הכניסה המשופרת אל קבלת עול רצונו יתברך.
גולשים צפו גם ב:

ואין זה שלי כלל!
"לא להתפעל מהנפילות והירידות הנגלות לעין, אלא לזכור שתמיד פנימיותם נותרת זכה ונקיה ומשתוקקת לבוראה, ומכח זה להשתוקק לצאת מהרפש והבוץ"

הכתר בראש המשיח
זה מה שיביא את הגאולה: אותם יהודים שהיו מוכנים לעבוד את ה', גם כשהרגישו בנפשם שעבודתם היא לחינם חס ושלום; אלו שנשארים תמיד 'איכרים פשוטים' ועובדים את ה' בפשיטות גם כשמשיגים וגם כשלא – הם…

לעבור את הגשר הצר
"וכל אלו הדיבורים האמתיים שכתבתי, הם הם בעצמם הגשר האמתי, שיכולין לעבור עליו אפילו בתהום תחתיות, רק שלא ייפול בדעתו ולא יתפחד כלל, ויבטח ויישען בכוחו של רבינו הקדוש, שגילה כל זה"

מאבק האמונה
כתבה מרתקת על מסירותם של חסידי ברסלב ליהדות בברית המועצות, על הקיבוצים בשנות הזעם ועל הרדיפות שעברו תחת שלטון הקומוניסטים. התפרסמה ב'המודיע' בשנת תש"ך

לא לפחד מהפחד
כאשר מקשרים את הפחד למקור שממנו הוא נשלח, ויודעים שאין זה טבע ומקרה אלא השם יתברך שלח זאת כדי שנתיירא ממנו, הרי שוב אין צורך בהפחדות, והחסדים יכולים להתגלות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.