יסוד חינוך הבנים – הנהגת האב

ענין חינוך הבנים כראוי לתורה וליראה ולמידות טובות, הוא לכאורה דבר פשוט ומובן לכל, אשר הופקד בידי כל אב בישראל, עם כל זה ולמרות גודל חשיבותו והאחריות הגדולה שבו, יש אנשים רבים שאינם מקדישים תשומת לב מספקת לכך, ולפעמים אף נכשלים בהתנהגות שאינה ראויה, היפך ממש מהמכוון המתבקש מתפקיד חשוב זה.

למעשה, ראשית לכל דבר בחינוך הבנים, הוא האב עצמו, הנהגות האב עצמו הם המציבים את היסוד הראשון לחינוך הטוב של ילדיו, היינו, שהאב יהדר לקיים גם את הדברים הנראים פשוט בעיניו, כמו להקפיד בביתו לברך את הברכות בקול ובכוונה, לומר בורא נפשות בקול, לענות אמן בקול ובכוונה, להקפיד בנטילת ידים, ללמוד תורה על השולחן, להעביר את הסדרה מדי שבוע בנעימות בבית, לערוך את שולחן השבת בהוד והדר, ולזמר זמירות השבת בחיות ובנעימות, וכיוצא באלה ענינים של קדושה בהם נפגש האדם בכל עת ורגע, על כל צעד ושעל.

חינוך לעבודות פשוטות

ישנן הנהגות פשוטות בבית, שאם האדם ינהג לפיהן ואחר כך הוא ינסה להשפיע אותן על ילדיו, תהא השפעתו באופן אחר לגמרי, ודבריו יישמעו טוב יותר, וכל הנהגת ביתו תשתנה, כגון: להניח מי נטילה בסמוך למיטה, לקרוא קריאת שמע שעל המיטה בכוונה, לברך ברכת המזון בקול, להקפיד לענות אמן בכוונה, וכיוצא באלה הנהגות פשוטות ויסודיות, ההקפדה אל אמירת הברכות במתינות ובכוונה הוא ענין חשוב ונעלה ביותר, וזה משפיע קדושה רבה בבית – להניח ברכה בביתך… זה מביא ברכה בבית, שפע בבית, כשהאב מברך את הברכות בקול וכל בני הבית יתרגלו במנהג קדוש זה שבוודאי יכניס אוירת קדושה בבית, כמו כן יש להרגיל את הילדים לעבור על הסדרה בנעימות, לזמר את זמירות השבת ליד השולחן וכהנה רבות, ובפרט אם בני הבית יראו את האב יושב ועוסק בתורה, הרי הדבר ייחרט בליבם שכך הוא מנהגו של יהודי, לשבת וללמוד תורת ה'.

החסיד המופלא רבי שמואל שפירא זצ"ל, דר בשכנותנו בירושלים העתיקה, מלבד הנהגותיו הקדושות הידועות, היה נוהג לברך ברכת המזון בקול רם, הוא נהג לחזור בברכת המזון על התיבות "אל יחסרנו" פעמיים, ומחמת שברכת המזון שלו היה נשמע לדרים בקרבת מקום, היה ה"אל יחסרנו" הכפול שלו זכור לכולנו.

כמו כן מה גדולה היא ההשפעה הברוכה על הבנים התנהגותו הטובה של האב בישרות ובטוב עין כלפי בני הבית וכלפי אחרים, במידת הרחמנות וגמילות חסדים, במידת הוותרנות והתאפקות מכעס, מידת הסבל וקבלת יסורים באהבה, לדבר דיבורי אמונה, שהכל משמים, לא לקטרג על אחרים, כי אם לראות את הטוב בכל אחד, לשבח יראי ה' ותלמידי חכמים ובעלי מדות טובות, על ידי זה יהיה הוא בעצמו נחשב ונערץ בעיני הבנים, כמובא על הפסוק "מצרף לכסף וכור לזהב ואיש כפי מהללו" שערכו של אדם הוא כפי מה שהוא מהלל, ואת מי שהוא מהלל, וכמובן שכל זה אמור גם על עקרת הבית , אם הבנים.

(מתוך ספרו של הרב שכטר ונכתב בספר)