ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > חובת ההתחדשות

חובת ההתחדשות

ו׳ במרחשון תש״פ

ההתחדשות באמונה בפרט ובעבודת השם בכלל, אינה איזו פריבילגיה או המלצה, אלא חובה מוחלטת, שבלעדיה אי אפשר להתעלות באמת בעבודת השם כראוי, כפי שמסביר המאמר שלפנינו

ענין ההתחדשות נתפס בעיני בני אדם, כעצה טובה של 'חיזוק' בעבודת ה'. אך לאמתו של דבר, ה"התחדשות" היא חיוב גמור על כל אחד מישראל.

חכמינו ז"ל למדו את חיוב ההתחדשות משני מקומות בתורה:

בכל יום יהיו בעיניך כחדשים

המקור הראשון הוא בפרשת ואתחנן – בפסוק שאנו קוראים אותו ערב ובוקר בכל יום תמיד: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ." (דברים ו,ו) ודרשו חז"ל בספרי: "אשר אנכי מצוך היום – לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה, אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה" (רש"י). וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך: "אשר אנכי מצוך היום, היינו לומר: בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, ולא כמי שכבר שמע אותו הרבה פעמים שאינו חביב אצלו" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן סא סעיף ב).

שיהא אדם שמח כאילו ביום שקיבלו אבותינו בהר סיני

והמקור השני הוא בפרשת כי תבוא, בצוואתו של משה רבינו לעם ישראל: " הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לה' אֱלֹהֶיךָ" ופירש רש"י: "היום הזה נהיית לעם – בכל יום יהיו בעיניך כאילו היום באת עמו בברית" (רש"י). ועל דרך שדרשו חכמינו ז"ל בגמרא: "פתח רבי יהודה בכבוד תורה ודרש: הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם. וכי אותו היום ניתנה תורה לישראל, והלא אותו יום סוף ארבעים שנה היה? אלא ללמדך, שחביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שניתנה מהר סיני" (ברכות סג ע"ב). וכן אמרו בפסיקתא: "היום הזה נהיית לעם – שיהא אדם שמח לשמוע דברי תורה כאילו ביום שקיבלו אבותינו מהר סיני" (פסיקתא, דברים).

ההתחדשות – חובה

נמצא אם כן, שה"התחדשות" היא חובה גמורה המוטלת על כל בר ישראל, שלא יפול לזיקנה ושיגרה, רק יגש בכל יום לקריאת שמע ולעבודת ה' בהתחדשות נפלאה!

ואכן, כשמוהרנ"ת מבקש בתפילתו על התחדשות, הוא אומר: "ואזכה לקיים דברי רבותינו זכרונם לברכה שדרשו על פסוק 'היום הזה נהיית לעם,' שיהיה דומה בעיניי בכל יום ויום כאילו היום נכנסתי עמו בברית, כאלו התחלתי היום ליכנס בקדושת ישראל, וכמו שכתוב 'אשר אנכי מצוך היום,' בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים" (ליקוטי תפילות ח"ב, ד). שכן, כשהאדם מכניס בלבו רגשי התחדשות, הרי הוא מקיים את דברי רבותינו זכרונם לברכה אשר דרשו זאת מתוך פסוקי התורה!

* * *

עיקר ההתחדשות – באמונה

לא לחינם ציוותה התורה על ההתחדשות דווקא בפרשת קריאת שמע, שכן עיקר ההתחדשות הוא בענין האמונה: שעל האדם לחדש את אמונתו בהשם יתברך בכל יום ויום מחדש, ולכן דווקא במצוות קריאת שמע, אשר בה אנו מכריזים על אמונתנו בה,' יש חיוב מיוחד לגשת למצוה זו מתוך התחדשות גמורה.

וכפי שכותב מוהרנ"ת במכתבו: "וצריך האדם לחדש עצמו בתשוקת האמונה בכל יום ובכל עת, כי אף על פי שהאמונה ירושה היא לנו מאבותינו, וזה עיקר האמונה לסמוך על אבותינו הקדושים ולילך בדרכיהם, אף על פי כן צריכין להמשיך על עצמו האמונה הקדושה בכל יום ויום מחדש, ולהכניס כל לבו ונפשו, ולהגדיל דעתו בזה בכל יום מחדש. כמו שכתוב בפרשת שמע 'אשר אנכי מצוך היום על לבבך', ודרשו רבותינו ז"ל 'בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים, שלא יהיה בעיניך כדיוטגמא ישנה, שאין האדם סופנה אלא כחדשה. 'וזה נאמר בפרשת קריאת שמע דיקא, כי עיקר ענין זה נאמר על האמונה הקדושה שהוא כלל ויסוד כל התורה כולה" (עלים לתרופה, מכתב מיום ג' צו תקצ"א).

ומשם – לכל חלקי עבודת ה'

ומההתחדשות באמונה הקדושה – אשר היא יסוד כל התורה כולה – נמשכת התחדשות על כל חלקי ופרטי העבודת ה'. וכפי שדרשו חכמינו ז"ל על "היום הזה נהיית לעם" 'בכל יום יהיו בעיניך כאילו היום באת עמו בברית', ללמדנו שכל פרט ופרט השייך לעצם היותנו עם הנבחר, צריך להיות בהתחדשות נפלאה בכל יום ויום. "וכן רמזו לנו [=חכמינו ז"ל, בזה שדרשו תיבת 'היום'] לפרש בעצמנו בכל מקום שכתב 'היום' באזהרת קיום התורה והמצוות, שהכוונה כאילו היום נצטווינו מחדש" (עלים לתרופה, מכתב מיום א' ויצא תקצ"ז).

נמצא עכ"פ, שההתחדשות בכל יום – באמונה הקדושה, ובכל פרטי עבודת ה' – היא חיוב גמור!

* * *

אסור להיות זקן!

גם רבינו הקדוש, מדי דברו בענין ההתחדשות, הגדיר את ה"זיקנה" – לא כדבר שאינו מומלץ, או כדבר המזיק לעבודת ה' וכיו"ב, אלא – כאיסור גמור!

וכך אמר בלשון קדשו: "אלט טאר מען ניט זיין" [-אסור להיות זקן!]. ללמדך, שהזיקנה היא איסור גמור, וצריך להיזהר ולהישמר ממנה, כמפני איסור גמור ממש.

ואלו הם דברי קדשו של מוהרנ"ת במכתבו לבנו:

"נעשים חידושים נפלאים"

"והכל כלול במה שהזהיר הוא זכרונו לברכה בקול רם וגער בנו ואמר בזה הלשון 'אלט טאר מען ניט זיין', ובזה הקיץ אותנו לשום לב לדברי רבותינו זכרונם לברכה שהזהירנו גם כן בפרשת קריאת שמע על פסוק 'אשר אנכי מצוך היום', 'בכל יום יהיה בעיניך כחדשים', כמובא בפירוש רש"י זכרונו לברכה, וכן על הפסוק 'היום הזה נהיית לעם' … והוא אזהרה גדולה מאד, וצריכין לחזור זאת הרבה בכל יום ובכל שעה. כי גם בכל שעה נעשין חידושים נפלאים, מכל שכן בכל יום ובכל שבוע וחודש, מכל שכן בכל שנה ושמיטה וכו'" (עלים לתרופה, מכתב מיום א' ויצא תקצ"ז).

ואזהרה זו בעצמה – יש להיזהר לבל תזדקן אצלנו! ועלינו לחדש בלבנו אזהרה זו בכל יום ויום, לזכור היטב שהוזהרנו לבלי להיות זקנים וישנוניים [פארשלאפענע בלע"ז]…

"העיקר – לבל יתיישנו הדברים"

"כי זה העיקר לבל יתיישנו הדברים חס ושלום, כי אסור להיות זקן וישן חס ושלום, רק בכל יום יהיו כחדשים ממש. וזה יסוד כל התורה כולה, כאשר הוזהרנו על זה בפרשת קריאת שמע 'אשר אנכי מצוך היום,' ודרשו רבותינו זכרונם לברכה על זה 'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים'.

ועל זה באתי לך להזכירך ולזרזך בני חביבי, שתראה בכל יום ויום לקיים זאת מחדש שיהיה בעיניך דברי קדשו זכרונו לברכה כחדשים ממש, וכאשר כבר הזהרתי אתכם שגם דברי רבותינו זכרונם לברכה אלו שאמרו שיהיה כחדשים אסור שיתיישנו חס ושלום, וכן לעולם. והבן היטב" (עלים לתרופה, מכתב מיום ה' שמיני תקצ"ט). "כי אם אמנם אנו מדברים לקיים 'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים,' אך גם דיבורים אלו בעצמן צריכין לבל יתיישנו, וכן לעולם" (עלים לתרופה, מכתב מיום א' ויצא תקצ"ז).

גולשים צפו גם ב:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support