חג של רחמים גדולים

"לפי הגדלת הדעת, כן נתרבה השלום. כי שלום תלוי בדעת, כמו שכתוב: 'וגר זאב עם כבש… כי מלאה הארץ דעה' – שיהיה שלום נפלא בעולם, וכל מה שמתרבה הדעת, מתרבה הרחמנות והשלום.
"וזה בחינת שבועות, כי שבועות הוא בחינת שכל גדול וגבוה מאד, שהוא חסד עליון ורחמים גדולים. כי גודל הרחמים תלוי בגודל הדעת כנ"ל".
(ליקוטי מוהר"ן ח"א, נא)

חג השבועות – אחד השיאים בשנה, אם לא השיא שבה. לא לחינם אנחנו מנציחים כל שנה את ספירת הימים והשבועות לקראת מתן תורתנו, שכן בתורה מתמצים כל חיינו הרוחניים והקשר שלנו עם בורא העולם, כפי שהגדירה המשנה בתענית (כו ע"ב): "ביום חתונתו – זה מתן תורה".

יהיה אולי מי שימשוך בכתף: 'קבלת התורה בוודאי דבר נפלא הוא, אבל מה שדחוף לי כרגע הוא, להשתחרר מנטל החובות או מבעיות של גידול ילדים/ רפואה/ שלום בית. כשהראש תפוס בדאגות ובטרדות כאלה, קשה מאד לחשוב על התעלות בתורה ובעבודת השם, כי אין זמן ואין כוח'…

* * *

אבל שמעו נא, דווקא בשביל אנשים כאלה חג השבועות חיוני ביותר. איננו מתכוונים להטיף ללימוד תורה גם בזמן קושי ולחץ, שאגב הוא דבר עצום, החג הקדוש הזה יכול להפוך לנקודת מפנה, שבה ניתן לצאת מצרה לרווחה אמיתית.

שכן 'חסד' ו'רחמים' קשורים ל'דעת'; ככל שדעתו של אדם גדולה יותר, כך ינהג יותר בחסד וברחמים. זאת ועוד, הדעת היא זו שמקרבת את האדם לבורא העולם הטוב והמטיב לכל. לפיכך, בעתיד יהיה שלום מופלא בעולם – "וגר זאב עם כבש… כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיה יא). וכן להיפך, חסרון בדעת מביא לכעס ולמחלוקת, ככתוב: "כעס בחיק כסילים ינוח" (קהלת ז).

כך נבין גם את דברי חז"ל שבשעת מתן תורה נגלה הקב"ה לישראל "כזקן מלא רחמים" (מכילתא, פרשת יתרו), שכן בשעת מתן תורה הם זכו לדעת מושלמת – שזו משמעותו של "זקן" כהגדרת חז"ל (בקידושין לב ע"ב) – "זה קנה חכמה" וכפי שנאמר על מתן תורה: "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים" (דברים).

כך זכו בני ישראל לחסד ולרחמים גדולים משמיים בחג השבועות, שהרי כאמור מידת הרחמים תלויה בדעת, ולכן גם הקב"ה התנהג עמם במידה זו, כפי שלמדנו, שהמרחם על הבריות – מרחמין עליו מן השמים (שבת קנא ע"ב).

* * *

למדנו איפוא שזמן מתן תורתנו איננו רק הבסיס לכל עבודת השם שלנו בכל השנה, אלא גם עת רצון נפלאה של חסד ורחמים שמשפיעים עלינו ישועות בכל העניינים. על ידי לימוד התורה בליל חג השבועות, או בכל זמן של דחק, המשול ללילה, אנו מושכים על עצמנו "חוט של חסד" (חגיגה יב ע"ב).

קבלת התורה, ובפרט כשיש בה גם קבלת עול תורה, כלומר החלטה ורצון להתחזק מעתה בלימוד התורה ובקיומה ביתר שאת – יכולה למשוך עלינו מן השמיים חסדים ורחמים גדולים, כפי שאכן מצאנו בזמן מתן תורה שהחולים התרפאו, ואלמלא חטאו בני ישראל בעגל, גם לא היתה שולטת בהם שום אומה, ואפילו מלאך המוות לא היה שולט בהם (ע"ז ה ע"א).

חבל להפסיד!