זעקת ט"ו בשבט
י״ב באב תשע״ט
יום חמישה עשר בשבט, עומד בפרשת הדרכים, ומכריז בקול, שימי הפורים מתקרבים; בעוד פחות מחודש יחולו ימי הפורים, שומעים המבינים את לחישתו הרועמת, וגם אם לא נקראת לבוא אל המלך, "עדיין לא תתייאש מן הרחמים, ותבוא לפני המלך איך שהיא, רחוקה ממנו, שלא נקראת אליו זה שלשים יום … אף על פי כן צריכין להקיש על דלתי רחמים, אולי יחוס אולי ירחם"
הזעקה המהדהדת בט"ו בשבט
"הצילני מקליפת המן עמלק וזכני לקדושת מרדכי ואסתר" – הזעקה המהדהדת זה קרוב למאתיים שנה, ביערות נמירוב, ברסלב, טפליק, טולטשין, צפת, בני ברק, נתיבות, ירושלים…
הלא כך לימד אותנו מוהרנ"ת: "כל הזועק לה' ארבעים יום לפני פורים, שיצילהו מקליפת המן עמלק ויזכהו לקדושת מרדכי ואסתר – יזכה לראות את פני [=להשיג את קדושת] מרדכי הצדיק בעת קריאת המגילה" – – –
ודבריו אלו עשו ועושים פירות; הם מלהיבים את לבבותיהם של אלפים מבני ישראל, ודוחפים אותם לנצל את תקופת טרום-פורים, בזעקות גדולות ומרות, כמרדכי הצדיק בשעתו, ובכך למשוך על עצמם את הארת הניסים והנפלאות, כבימים ההם בזמן הזה.
* * *
אפשר לחגוג בפורים הבעל"ט את הניצחון על המן הפרסי משושן הבירה, אך אפשר לחגוג בו גם את הניצחון על המן המודרני משנת התשע"ג, זה שמייבש את הלב מכל לחלוחית של כיסופים קדושים ושמחה אמיתית, וגורם לנו להרגיש "עייף ויגע ולא ירא אלקים".
שהרי "ריבונו של עולם, כבר גילית אזנינו שכל הנסים והנפלאות שעשית לאבותינו אשר עליהם נקבעו הימים טובים הקדושים – כולם נעשים ונתגלים ומאירים בכל דור ודור בכל אדם ובכל זמן; ואנו צריכין להמשיך קדושת פורים וקדושת כל הימים טובים, והארת הנסים ונפלאות שנעשו אז, בכל שנה ושנה, בכל דור ודור, ובכל אדם ואדם בפרטיות" (ליקוטי תפילות ח"ב, לז).
בכדי לחגוג את הניצחון העכשווי על עמלק, אנו צריכים לעשות מה שעשו אבותינו בימים ההם: להטות אוזן לזעקתו של מרדכי היוצא בתוך העיר וזועק זעקה גדולה ומרה, אשר "עיקר צעקתו – שהוא מודיע לאסתר, שהיא בחינת כלל ישראל, שעדיין לא תתייאש מן הרחמים, ותבוא לפני המלך איך שהיא, רחוקה ממנו, שלא נקראת אליו זה שלשים יום – שהם כלל החודש שצריכין ישראל להקביל פני אביהם שבשמים על כל פנים פעם אחת בחודש – אבל לפעמים נתרחקין כל כך עד שאין זוכין לבוא לפניו אפילו פעם אחת בחודש, בחינת ואני לא נקראתי וכו' – אף על פי כן צריכין להקיש על דלתי רחמים, אולי יחוס אולי ירחם" (ליקוטי הלכות, בכור בהמה טהורה ד, טז).
* * *
יום חמשה עשר בשבט, עומד בפרשת הדרכים, ומכריז בקול, שימי הפורים מתקרבים; בעוד פחות מחודש יחולו ימי הפורים, שומעים המבינים את לחישתו הרועמת, וגם אם לא נקראת לבוא אל המלך זה שלשים יום, חושה לדפוק על דלתי רחמים.
יום חמשה עשר בשבט, הוא יום בו 'עולה השרף באילנות', והם מתחילים שנה חדשה. גם אם כלפי-חוץ החורף בעיצומו, ועדיין שקועים העצים בשנתם העמוקה, הרי עמוק בתוך הגזע מתרחש שינוי ומתחוללת התחדשות.
ממש כמו פורים. "כי זה עיקר הנס הנפלא של פורים, שאף על פי שעדיין לא נתבטל מלכות הרשעה, שהוא בחינת מלכות אחשוורוש, 'ואכתי עבדי אחשוורוש אנן', אף על פי כן חמל עלינו ה' יתברך בעוצם נוראותיו, ועשה לנו נס נורא כזה שגדול מכל הנסים, שבזה אנו רואין עוצם חסדו וחמלתו עדיין עלינו בכל דור, אפילו בגלות הארוך הזה" (ליקוטי הלכות, בכור בהמה טהורה ד, כה).
גם אם הכל רדום, גם אם מזג האוויר הרוחני הוא חורפי, ערפילי וקר, גם אז אפשר להתחדש ולצמוח מחדש!
* * *
לא לחינם יום ט"ו בשבט הוא יום הולדתו של רבי נתן. כי אכן הוא זה שמעביר את המסר הלזה; הוא זה שלוחם עם סברותיו ההרסניות של עמלק, "וכאשר נראה ונודע לכל מביט ומסתכל בספריו הקדושים, שאף על פי שמרבה לדבר מכל המידות טובות וישרות, אבל עיקר ורוב דבריו יסובבו על ענין התחזקות, לחזק ולאמץ כל הנחשלים והעייפים והיגעים, אשר עמלק רודף אחריהם, לבל יתייאשו עצמם מן הרחמים" (כוכבי אור, חכמה ובינה, לט). הוא זה שעוסק לגלות לפרסם ולהאיר את הארת מרדכי, צדיק האמת, "וכל שיחותיו וסיפוריו וענייניו, הכל היה סובב והולך רק על קוטב ענין זה: להודיע ולפרסם גדולת קדושת מעלת רבינו זכר צדיק לברכה, וגדולת קדושת מעלת מאמרי תורותיו הקדושים ושיחותיו וסיפורי מעשיותיו וכל ענייניו. להודיע לבני האדם גבורותיו, להפיץ מעיינותיו חוצה" (הקדמת עלים לתרופה).
"כי דייקא התלמיד של הצדיק האמת, הוא יש לו כח להילחם בעמלק שרוצה להעלים ולהסתיר שם הצדיק הזה. כי בחינת יהושע תלמידו, כל עסקו וכל תחבולותיו לפרסם ולהגדיל שמו הקדוש והנורא של הצדיק הזה בעולם" (ליקוטי הלכות, שבת ד, י).
זה הזמן להעלות את השרף באילן; להתחדש בלימוד ספריו של רבינו הקדוש ותלמידו מוהרנ"ת, ולצאת בעקבותיהם היערה, לזעוק ולהתחנן…
גולשים צפו גם ב:

ואין זה שלי כלל!
"לא להתפעל מהנפילות והירידות הנגלות לעין, אלא לזכור שתמיד פנימיותם נותרת זכה ונקיה ומשתוקקת לבוראה, ומכח זה להשתוקק לצאת מהרפש והבוץ"

הכתר בראש המשיח
זה מה שיביא את הגאולה: אותם יהודים שהיו מוכנים לעבוד את ה', גם כשהרגישו בנפשם שעבודתם היא לחינם חס ושלום; אלו שנשארים תמיד 'איכרים פשוטים' ועובדים את ה' בפשיטות גם כשמשיגים וגם כשלא – הם…

לעבור את הגשר הצר
"וכל אלו הדיבורים האמתיים שכתבתי, הם הם בעצמם הגשר האמתי, שיכולין לעבור עליו אפילו בתהום תחתיות, רק שלא ייפול בדעתו ולא יתפחד כלל, ויבטח ויישען בכוחו של רבינו הקדוש, שגילה כל זה"

מאבק האמונה
כתבה מרתקת על מסירותם של חסידי ברסלב ליהדות בברית המועצות, על הקיבוצים בשנות הזעם ועל הרדיפות שעברו תחת שלטון הקומוניסטים. התפרסמה ב'המודיע' בשנת תש"ך

לא לפחד מהפחד
כאשר מקשרים את הפחד למקור שממנו הוא נשלח, ויודעים שאין זה טבע ומקרה אלא השם יתברך שלח זאת כדי שנתיירא ממנו, הרי שוב אין צורך בהפחדות, והחסדים יכולים להתגלות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.