ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > ובלכתך בדרך

ובלכתך בדרך

י׳ באב תשע״ט

אם החוץ, הרחוב, הוא מקום מסוכן כל כך, מטעה כל כך ומלא בסכנות רוחניות האורבות על כל צעד ושעל, מדוע בכלל ייסד הבורא את עולמו במציאות כזו, המחייבת כל אדם לצאת אל החוץ, ולו לעתים רחוקות? מדוע לא ברא הבורא מציאות שתאפשר לאדם להשאר טמון בביתו, ולהנצל מכל סכנות הרחוב?

"בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ"

הבית הוא מקומו הטבעי של כל אדם. החוץ, לא.

הבית מוקף מחיצות, מוגן מפני רוחות זרות, דעות מוזרות ומעשים שאינם הגונים. בתוככי ביתו נפשו של אדם שמורה, מוגנת וחוסה בצל הקדושה. בחוץ, קשה יותר להישמר; הפרהסיה איננה מטיבה עם הנפש.

ובכל זאת, דרכו של עולם שאף אדם אינו יכול לבלות כל ימיו אך ורק בפנים. מוכרחים גם לצאת אל החוץ, אל רשות הרבים.

ולמה עשה השם ככה?

אומר רבי נתן: משום שאותם מקומות שבחוץ, גם להם רצון ותשוקה להיכנס אל תוככי הקדושה. גם הם מייחלים לתיקון, ומישהו מוכרח להעלות ולהכניס אותם מן החוץ אל הפנים. והמישהו הזה הוא האדם. אי לכך, ואך ורק לשם כך, נאלץ אדם, מכל סיבה שהיא, לצאת מדי פעם אל החוץ. ביציאתו הוא מסוגל לרומם חלקי חוץ, ולהכניסם עימו יחד אל הפנים. אך כמו בכל עבודת בירור, אנחנו ניצבים בפני שתי ברירות שקולות: או שנאסוף את החוץ לפנים, או שחלילה נישאב אחריו החוצה.

המפתח לעמידה בניסיון הוא הידיעה הבהירה כי "מלכותו בכל משלה". בשעה שיהודי שרוי על כורחו בחוץ כלשהו, הרי הוא מוכרח להזכיר לעצמו כל העת כי גם את מה שעיניו וחושיו קולטים כעת, מחייה ומקיים רק צור כל עולמים, בבחינת "ואתה מחייה את כולם". אין לך חתיכת מציאות שקיומה אינו יונק מאת הבורא. כשזוכרים את העובדה הזו, קל הרבה יותר לאסוף את מה שבחוץ פנימה, ולא להיפך.

גולשים צפו גם ב:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support