ואהבת לרעך כמוך
י״ט בתמוז תשע״ט
הציווי "ואהבת לרעך כמוך" אינו ציווי פרטי של מצווה מסויימת, אלא קריאה וציווי לאדם להתעלות מן האנוכיות שלו שמעמידה את הרצונות העצמיים כיסוד הכל. התורה דורשת מן האדם שיכיר בכך שהוא שליח למילוי הרצון האלוקי בלבד, וכי על כן הוא וחברו שווים, על אף השינוי במזגיהם.
למה "ואהבת לרעך" הוא יסוד הכל?
ימי העומר מוקדשים לתיקון המידות שבין אדם לחברו. עד היום אנו מתאבלים על האסון הנורא שפקד את עמנו בתקופה זו, כאשר תוך פחות מחודשיים נעדרו מן העולם עשרים וארבעה אלף ארזי לבנון, תנאים קדושים וטהורים, תלמידי רבי עקיבא, כאשר התביעה עליהם מן השמים הייתה מפני שלא נהגו כבוד זה בזה.
כמובן שאין זה לפי השגתנו: מהי אותה אי נהיגת כבוד; אין ספק שלא היו כאן חלילה אפילו נדנודי איסור, והם נתבעו לפי רום מעלתם, אבל הלימוד הנצרך לנו הוא שאסור להקל בשום אופן בפגיעה קלה בכבוד הזולת, כי התוצאות עלולות להיות מרות מאד חלילה.
אין זה מקרה שהעונש פקד אותם דווקא בימי העומר – ימי ההכנה לקבלת התורה, שכן "דרך ארץ קדמה לתורה" ותיקון המידות, שהן יסוד ה"דרך ארץ" שהוא ההכנה וההקדמה לתורה.
מה גם שהאהבה האמיתית לזולת – שהיא שורש כל המידות הטובות – היא יסוד כל התורה כולה, כפי שאמר רבי עקיבא (ב"ר כד): "ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה".
מכיוון שכן, ברור שתחילה יש לתקן את היסוד – ואחר כך לגשת לקבלת כל התורה.
* * *
מדוע אכן האהבה לזולת היא שורש הכל?
הבריאה כולה – אומר רבי נתן – נבראה כדי לגלות את כבוד הבורא, ורצונו זהו כבודו. הרצון האלוקי הוא השורש היחידי המחייה את הבריאה כולה, ועל אף שכלפי חוץ נדמה שישנם אלפי דברים מנוגדים ומשונים זה מזה, הרי בעומק – הכל אחד ואין שום דבר בעולם חוץ מרצונו יתברך.
עלינו הוטל התפקיד הנכבד, שהינו תכלית הבריאה כולה, לקלף את השוני החיצוני ולגלות דווקא בכל השינויים הללו את האחדות שבהם. דהיינו, את הרצון האלוקי הפנימי, שהוא הכוח היחיד שמחייה את כל אלו.
את הקילוף–הגילוי הזה אנחנו עושים על ידי ביטול כל הרצונות שלנו, שנובעים ממאוויי הגוף, ושעבודם אל רצון השם – "שיכוון בכל דבר, לעשות אותו כרצונו יתברך, וישבר כל תאוותיו ורצונותיו מפני רצונו יתברך; וכל דבר שיבוא לידו, אם יהיה בו רצון ה' יתברך – יעשה, ואם לאו – לאו".
* * *
מן השינויים העיקריים בבריאה הוא השוני שבין טבעי בני האדם; "כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהן אינן שוות". ניגודים אלו הם עיקר המעוררים לריב ומדנים.
מי שלדוגמה טבעו נוטה למידת החסד, אוהב לתת ולהעניק; הוא לא סובל כאשר משתמשים בכוח ובגבורה, וכאשר הוא פוגש באדם שטבעו הפוך משלו, נוצרים חיכוכים והתנגדויות ביניהם. וכך גם להיפך.
אך כל זה כאשר הרצון העצמי הוא ששולט באדם, אבל אם הוא משעבד את טבעו אל מה שהתורה מצווה, הרי שהוא וזולתו מאוחדים להפליא, שכן לשניהם אין מעתה מטרה אחרת מאשר קיום רצון הבורא: בעל החסד לא יעשה חסד עם אלה שאסור לעשות עמם חסד, ולא יאהב את מה שהתורה אוסרת לאהוב. כל אהבתו ונתינותיו יהיו משועבדים לקיום רצון השם.
כך גם זה שנוטה ל'גבורה', כל שימושו במידה זו יהיו אך ורק לכיבוש היצר ולנקמה במשנאי ה'. לעומת זאת, במקומות בהם רצון ה' הוא לאהוב ולהעניק, שם יכניע את מידת הגבורה ויעשה את ההיפך.
כך שההשתעבדות לקיום רצון ה' מאחדת את שני ההפכים הללו ועושה אותם לחטיבה אחת.
* * *
כאשר אנחנו מתגברים על נטיותינו הטבעיות ומשתעבדים לרצון ה', נופלות המחיצות הטבעיות שבין האדם לזולתו והוא יכול לאהוב את כל אחד ואחד. זהו גילוי מושלם של רצון ה' וכבודו בעולם. מצב זה הוא הוא השלום המיוחל, המהווה הכלי מחזיק הברכה שמביא את כל הטוב והחיים בעולם.
הציווי "ואהבת לרעך כמוך" אינו אם כן ציווי פרטי של מצווה מסויימת, אלא קריאה וציווי לאדם להתעלות מן האנוכיות שלו שמעמידה את הרצונות העצמיים כיסוד הכל. התורה דורשת מן האדם שיכיר בכך שהוא שליח למילוי הרצון האלוקי בלבד, וכי על כן הוא וחברו שווים, על אף השינוי במזגיהם.
זהו יסוד כל התורה כולה. מי שאינו מכיר בכך שלמטרה זו הוא נברא, חסרה לו הגישה היסודית לקבלת עול מלכות שמים וההגעה לתכלית בריאתו.
* * *
ומתן שכרה בצידה. אין כאן דרישה להקרבה עצמית חסרת תמורה, אלא דרישה לחיים מתוקים, מלאי טובה. השלום הוא כאמור כלי מחזיק ברכה והוא הגורם הראשון במעלה להשפעת חיים טובים לכלל ולפרט.
(עפ"י ליקוטי הלכות ברכות הראייה ד)
גולשים צפו גם ב:

לעבור את הקיץ
העולם אליו אנו נקלעים בצאתנו מהר סיני הוא עולם קייצי: אוויר נאה, מסביר פנים, חמימות של שמש ומרחבים של חומר. העולם נושף בעוז 'חופש'; הבריאה מזמינה לשוט ולטייל, להתבדר ברוח הקיץ ולהתאוורר. בחדרי המח והלב…

כיושב בסתר
כשמבקשים מאתו יתברך אודות רוחניות, סוף כל סוף זוכים לזה ונענים. ואפילו כשחס ושלום לא יזכה לטוב הנצחי והרוחני הזה שכל כך ביקש והתחנן עליו לפניו יתברך בגלל חשבונות שמימיים, עם כל זה ועל כל…

אוצר יראת שמים
מדוע התעלף ר' משה ברסלבר בתחילת תפילת מנחה? ומה יעץ ר' דוד צבי אוירבך לביטול גזירת הגיוס בכפיה לצבא הרוסי? ומה אפשר להפסיד על ידי נדנוד אחד של גאווה! לקט שיחות וסיפורים נפלאים מכתביהם של…

בתי הכנסת של אנ"ש (א)
בית הכנסת של אנ"ש: סדרת מאמרין מרתקת, העוסקת בקורות בתי הכנסיות של חסידי ברסלב בכל מקומות פזוריהם, מאמר ראשון בסדרה: בתי הכנסת של חסידי ברסלב בירושלים.

אמצעי לזכות בדין
מבט נכון על מהותו הפנימית של יהודי, מאפשר לנו לדון לכף זכות אפילו את הרשע הגמור, כך שגם לו תהיה אפשרות לחזור בתשובה; וכך שגם אותנו ידונו לכף זכות, ולמרות הכל יתנו לנו את מירב…

הדרך לארץ ישראל
הצדיק שואף להפוך מצב של "דרך ארץ", רוצה לומר מנהגו של עולם בלי תורה ותפילה, לזה של געגועים לה', אותו הוא מכנה "דרך לארץ ישראל", רוצה לומר עליה מדרגא לדרגא, וזה נעשה על ידי שמעמיק…

אומן ראש השנה
לקראת ראש השנה לקט מאמרים העוסקים בקברי צדיקים, בנסיעה לאומן לראש השנה ובכלל, בקיבוץ הקדוש ובנסיעה לצדיקים מרחבי האתר. אוסף מאמרים על אומן ועל אומן-ראש-השנה, חלק ראשון.

על כסאו לא ישב זר – א
בבירור ענין "צדיק האמת" המובא בספרי רבינו, והדרך להתקרב אליו, ולהבין בצורה ברורה מי הוא צדיק האמת, ואיך עברה ועוברת השארת דעתו הקדושה בעולם מדור לדור עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו | פרק א