התקשרות לצדיק – אמצעי הכרחי לעליה…
י״ב באדר א׳ תשע״ט
"שמד" ו"רצון" הם שני הקטבים שביניהם אנו נעים ונדים יום יום. "רצון" הוא מצב שבו אנו רוצים את ה', משתוקקים אליו ועושים את רצונו. לעומתו "שמד" הוא מצב של חוסר רצון, שיממון והליכה אחר התאוות.
הקשר שלנו עם משה רבינו – אשר ההילולא שלו תחול במוצאי שבת – אינו רק קשר בין מנהיג לעם, או בין רב לתלמיד, אלא הוא קשר עמוק ופנימי הרבה יותר, "כי משה הוא מלובש בכל אחד ואחד מישראל, בכל איבר ואיבר" (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, כו). הוא לא רק המנהיג שלנו / הרב שלנו; הוא נמצא בכל איבר מרמ"ח איברינו.
מה הוא עושה ברמ"ח אברינו? לצורך מה הוא מתלבש בהם? מסביר רבינו הקדוש: "משה הוא מלובש בכל אחד ואחד מישראל, בכל איבר ואיבר, ומזכיר כל איבר ואיבר, שיעשה המצוה השייכה לאותו איבר, כי רמ"ח מצוות כנגד רמ"ח איברים" (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, כו). ובכן, הוא מתלבש באברינו כדי להזכיר לנו לקיים את המצוות. והמסר העולה מהדברים הוא:
משה רבינו לא היה רק רב גדול וצדיק, שלימד אותנו את תרי"ג המצוות, אלא הוא זה שדואג הלאה שנקיים אותן, ונותן לנו את הכוח לכך.
כאן טמונה גם אחת ההבנות העמוקות בנושא ה"התקשרות לצדיק":
הצדיק אינו רק מורה דרך, וספריו הקדושים אינם רק ספרי הדרכה, אלא הוא זה שנותן את הכוח לאנשיו לקיים את הנאמר בספריו ולצעוד בדרכו הקדושה. ולכן גם נחוצה ההתקשרות אליו, שכן בלעדיה, הופכים ספריו מקור לצבירת יֶדַע בלבד ותו לא. רק ההתקשרות היא ההופכת את הלימוד בספריו לעבודה מעשית.
* * *
לא רק ההתעוררות לקיום המצוות, של משה רבינו מלובשת באברינו, אלא יותר מכך: גם הענווה העצומה שלו מלובשת באברינו; אותו משה רבינו שהיה "עניו מכל האדם אשר על פני האדמה", חנן גם אותנו בענוותנותו, "כי דע, שיש בכל אחד ואחד מישראל בחינת השפלות של משה בכל איבר ואיבר; וזה זכו ישראל במעמד הר סיני, שאז המשיך משה השפלות שלו בכל אחד ואחד מישראל, בכל איבר ואיבר" (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, עב).
השפלות של משה 'מושתלת' בנו, אך צריך להחיות אותה, שכן: "אותו השפלות של משה, שהוא מושרש בכל אחד מישראל, הוא מונח ושוכב אצל כל אחד ואחד בבחינת שכיבה ומיתה, כי זאת השפלות נתעלם אצל כל אחד, ואינו מתעורר ומתגלה אצלו" (שם). ורק כשהאדם מתעורר לשוב בתשובה, מתעוררת נקודה זו לתחיה – "ואזי, כְּשֶׁנִּחְיֶה השפלות של כל אחד, בחינת שפלות של משה שיש בכל איבר ואיבר, אזי רואה ומרגיש כל אחד שפלותו, מאחר שחזר ונחיה ונתגלה אצלו בחינת השפלות של משה שיש בכל איבר ואיבר" (שם).
* * *
אך שימו לב: עדיין לא נגענו בנקודה הפנימית של עבודתו של משה רבינו אתנו: ההעלאה מ"שמד" ל"רצון". שכן "זה היה עבודת משה רבנו, עליו השלום, כל ימי חייו, וגם לאחר מותו" (ליקוטי מוהר"ן, רטו).
ומהי אותה העלאה בין שמד לרצון? "שמד" ו"רצון" הם שני הקטבים שביניהם אנו נעים ונדים יום יום. "רצון" הוא מצב שבו אנו רוצים את ה', משתוקקים אליו ועושים את רצונו. לעומתו "שמד" הוא מצב של חוסר רצון, שיממון והליכה אחר התאוות.
מי שעומד ועוזר לנו בכל רגע, לעלות ממצב של "שמד" למצב של "רצון"; לצאת מהשגרה החשוכה ולמלאות את הלב בהשתוקקות; ללמוד תורה לא ביובש אלא בגעגוע אל ה'; לרצות דברים שחשבנו להתייאש מהם וכן הלאה – הוא משה רבינו. "וזאת הנקודה, בחינת 'משה' שמלובש אצל כל אחד ואחד, היא עומדת בין שמד לרצון, שהוא בין הסטרא אחרא והקדושה; ועל ידי זה כל כוחו להתגבר לצאת בכל פעם מרע לטוב, שהוא בחינת משמד לרצון" (ליקוטי הלכות, ברכת השחר ה, ג).
וככל שמתקרבים לאותו צדיק שהוא בבחינת 'משה', כך עולים יותר ויותר משמד לרצון. "על כן באמת, בכל דור ודור, עיקר הצדיקים והיראים שבכל דור, הם אותם שנתקרבו ונקראו על שם הצדיק האמת שבדור; וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה כב): 'אפילו קרא ושנה, ולא שימש תלמידי חכמים – הרי זה עם הארץ'. כי עיקר הכוח להינצל בכל עת ממה שצריך להינצל, הוא רק על ידי הצדיק בחינת משה, שעומד בין שמד לרצון" (שם).
אמור מעתה: ההתקרבות לצדיק איננה אמצעי מועדף, אלא היא הדרך היחידה – להתעורר לקיום המצוות, לחוש ענווה אמיתית, ובעיקר – לעלות על ידה למצב של רצון וחשק לעבוד את ה'.
גולשים צפו גם ב:

חורף
ההמתנה מבררת מהי מידת הרצינות וחוזק הרצון של הממתין. אם רצונו חלש, תשבור אותו ההמתנה והוא ידחה לחוץ. ואם רצונו חזק ואמיתי, תסייע לו ההמתנה בהגבירה את הרצון הזה. ורצון גדול יותר יבנה כלי חזק…

האמן בכוחות עצמך
מכשול גדול על דרך השלימות הוא חיסרון האמונה בכוח עצמו, מכשול זה מביא בגילויים הראשונים בצעדים הראשונים של האדם המתחנך בעבודת ה', לידי רפיון כוח ורפיון רוח, חוסר שמחה ועייפות, אם אין האדם מסיר מכשול…

אל תתייאש!
כשרבינו אמר "געוואלד, אל תתייאש!", "ומשך מאוד תיבת "געוואלד", היו אצלו גם גדולי תלמידיו. וכי להם צריך רבינו לצעוק שלא יתייאשו? אותם צריך רבינו ללמד התחזקות מהי? גם עליהם צריך לעמוד ולדאוג שלא יתייאשו? –…

התעוררות או התחזקות?
שתי הארות מאיר הצדיק בעולם: התעוררות והתחזקות, ואת שתי הדרכים אנו זקוקים לקבל ממנו. לפעמים אנו צריכים לשמוע דיבורי התעוררות, שיעוררו אותנו לבלי לשקוט על השמרים, וידחפו אותנו להתקדם ולהתעלות בעבודת ה'; ולפעמים אנו זקוקים…

צוואתו של רבי נתן מברסלב
ואמר בזה הלשון: נו, כשעזרא הסופר הולך לו, וטרף-פסול מתגברים, כמו שיש היום לאלפים ולרבבות טרף-פסול... אך אני מקוה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את…

תפילת נשים
לקט שיחות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש ותלמידיו הקדושים זיע"א, והפעם: על כוחה הגדול של תפילת נשים לפני ה' יתברך, שיכולה לבטל כל גזירה; על חשיבותה אצל השי"ת על פי דברי רבינו ז"ל; על רבי שמעון…

איך זוכים להתחדש?
מי שרוצה גם הוא לזכות ל"תמימות ופשיטות", חייב גם הוא לשקוד על דלתי ישיבת הצדיק האמת שילמדהו דרכי התמימות והפשיטות, אשר על ידם יוכל להתחדש תמיד ולהיות 'בן זקונים' אמיתי, המוסיף קדושה ודעת בכל יום.

אין יום שאין בו טוב
הבעיה העיקרית של ה'גדר' שבכל יום ההרגשה שהיא נותנת לאדם היא, כאילו אין אפשרות באותו יום לעבוד את ה'... "שנדמה לו כאילו היום הזה אינו כלום, כאילו אינו מימי חייו, כאילו היום אי אפשר להתקרב…

הכל חדש!
האמונה שהעולם מתחדש תמיד, מעניקה לכל אחד תקווה מלאה להשתנות בכל עת, כי אין שום קביעות לרע, וההרגשה שהמצב חייב להמשך כך – כוזבת לגמרי. בכל יום מתחדשת הבריאה, ועמה מתחדשים חסדים חדשים שעומדים הכן…

לקראת הילולת רבי נתן
לקראת יום הילולת גאון עוזנו מהרנ"ת זיע"א ביום עשרה בטבת מציגה הוצאת 'משך הנחל' הוצאה מיוחדת של השיחות העוסקות בהסתלקותו ו'מכתב הסתלקות מוהרנ"ת' המובאים בספרי "שִׂיחַ שַׂרְפֵי קוֹדֶשׁ" – מאוצרותיו של הרה"ח רבי לוי יצחק…

מיוחד: לקראת הילולת רבי נתן מברסלב
מיוחד: לקראת יום עשרה בטבת הקרב ובא, ליקטנו לכם לקט נפלא על גאון עוזינו, מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א. תולדות חייו, מאמרים וניגונים.

חינוך הילדים – מכתבי רבי נתן
לרגל יום הילולת מוהרנ"ת: דברי חיזוק והתעוררות אשר כתב מוהרנ"ת לבניו הקטנים, מלוקטים מתוך ספר מכתביו "עלים לתרופה". במכתבים אלו ניתן לראות האיך חינך מוהרנ"ת את בניו הצעירים, שאף להם הזכיר בכל עת את התכלית…

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.