התקרבות לרבינו

כ״ו בניסן תשע״ט

"חבל על מאן דלית ליה דרתא ותרעא לדרתא עביד" – לפעמים אדם לומד דרכי היראה אבל בלבבו פנימה טרם דרה השכינה, וחבל חבל על מאן דלית ליה דרתא, ששכינה אינה דרה עמו במדור, ותרעא לדרתא עביד – שלומד דרכי היראה והחסידות

מעשה ברב אחד… היה לו בן יחיד… והיה לומד ומתפלל תמיד… ולא היה מרגיש טעם בתורתו ובתפלתו… ונתנו לו עצה שיסע לאותו צדיק… וסיפר לאביו… והשיב לו… הלא אתה למדן יותר ממנו… ונסעו… ונפל סוס אחד והמרכבה נתהפכה… ומצאו שם סוחר… והתחילו הם לדבר מהצדיק… השיב להם זה: הלא קל הוא! …

… כי הוא (הבן) היה בחינת מאור הקטן והצדיק הנ"ל הוא בחינת מאור הגדול ואם היו מתוועדים יחד היה בא משיח… חבל, חבל, חבל…

 

פורסם בירחון מבועי הנחל, תשמ"ב

בכל נשמה של כל יהודי יש מאור רוחני שמאיר את עצמו ואת משפחתו ואת סביבתו, ובעקיפין גורם אורה לכל עירו ולכל ישראל. אבל כדי לחשוף את המאור, ולהטיב את נר הנשמה יש לו 'לרוץ' אל "המאור הגדול" הוא המעיין המפכה מי החסידות של כ"ק אדמו"ר נ"ע [רבי נחמן מברסלב]. ואם זכה לשאוב די צורך הנפש, הרוח והנשמה שלו ומרגיש שמחה בעבודת הק' ולא מחזיק שום טובה לנפשו, וגם מתקדם ועולה בדרך העולה בבחינת מעלין בקודש, שמע מינה שהוא נמצא ליד המאור הגדול לא רק בבחינות חיצוניות כי אם גם בבחינות פנימיות.

אך רבים המקרים שהעצלות מפריעה – ופעמים אף לזה שחושב עצמו חסיד ברסלב – למאור הקטן להתחבר כראוי אל המאור הגדול. והוא עומד מרחוק, לא משנן כראוי את דברי האדמו"ר ותלמידיו, רבותינו נ"ע, ואפילו כאשר הוא משנן, אין נפשו מתלהבת לעבוד את קונו כראוי לפי שורשו.

ומתאר במעשיה את הכמיהה של הבן היחיד שמרגיש חסרון וצמאון לעבודת ה', וכל מה שעושה נדמה לו כאין וכאפס, וחפץ להתקרב יותר, והרבה מניעות מפריעות. כאן – כביכול עיון עמוק בסומת גפ"ת וראשונים מושכת, וכאן – "הסוס" ו"המרכבה" – מניעות של מרוץ אחר מציאת פרנסה וכבוד ותאוה ועצלות [ראה בדברי חז"ל פסחים קי"ג ע"ב ששה דברים נאמרו בסוס, אוהב את הזנות (תאוות) ואוהב את המלחמה [=נצחון] ורוחו גסה [=גאוה] ומואס את השינה [=אינו חפץ לנוח כראוי לשם  שמים ולרענן את מוחו. וכן מרמה את עצמו שהוא "עובד" ושאינו מאבד ימיו בבחינת שינה, וקורא על עצמותו אני מואס בחיים ריקניים בחינת שינה, וכו' וכו'] ואוכל הרבה [=שקוע בתאות אכילה, וממון וכבוד] ומוציא קמעא [לצדקה ומעשים טובים מוציא מעט] וכן יש מניעות של ספורי לשון הרע – דוגמת ספורי "הסוחר" ע"ש – והדוברים סרה על צדיקי עולם.

ואך ורק האיש המקבל על עצמו עול מלכות שמים באהבה. ורודף ככל לבו אחר "מצות ה'", הוא הזוכה לדלות מלא חפנו מי הדעת מהתורה הקדושה, ותורת אדמו"ר משמשת לו פתח דקדושה, ודרכו ודרך תלמידיו נכנס לטרקליני התורה הק' שבנגלה ובנסתר. אבל אם לא נכנס להיכלי התורה עליו הכריז ר ינאי (שבת לא ב) חבל על מאן דלית ליה דרתא ותרעא לדרתא עביד כי  דברי האדמו"ר יאירו יותר כשיזכה לדור בארמונות התורה הקדושה, וע"ז דרשו חז"ל "ליושבים לפני ה' " אר"א זה המכיר מקום חבירו בישיבה ועיין שם ברש"י (פסחים קיט א)

ובדרוש אמרתי שבאור דברי ר' ינאי הם, שיש פעמים שאדם לומד דרכי היראה אבל בלבבו פנימה טרם דרה השכינה, וחבל חבל על מאן דלית ליה דרתא, ששכינה אינה דרה עמו במדור, ותרעא לדרתא עביד – שלומד דרכי היראה והחסידות, ועיין בהקדמת סה"ק ראשית חכמה ולפי הנ"ל מתורץ, עיין שם היטב.

ובחז"ל (פסחים קיח א) אמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה כל המספר לשון הרע וכל המקבל לשה"ר, וכל המעיד עדות שקר בחברו, ראוי להשליכו לפני כלבים וכו' עיין שם כי הכלב שומר בית אדונו ולא מניח לזרים להכנס, וזה שיש לו עסק עם לשון הרע ועם עדות שקר אלה רחוקים מדרך האמת ולא יוכלו להכנס להיכלי הקודש, ונשארו במחיצת הכלבים השומרים את הגן ולא זוכים לטעום מפרי הגן שבתורת אדמו"ר, ודברי השקר שנאמרו מסביב לרבינו ותורתו מנעו רבים להכנס לגנו, ונקוה שעלינו ייאמר, "שתיתי ייני עם חלבי" (נסתר עם נגלה) אכי"ר.

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support