התעוררות אלול

ט׳ בתמוז תשע״ט

במעמד הר סיני הגענו להתלהבות שיא, עד שפרחה נשמתנו, כמו שאמרו חז"ל, אבל התלהבות זו לא היתה לריק – קיבלנו את התורה, שבתוך הליכותיה גנוזה אותה התלהבות עצומה, אך בצורה שאפשר להשיג ולקבל אותה וזוהי הדרך לשמר כל התעוררות – לחבר אותה אל התורה הקדושה. (אלול)

איך לשמר את התעוררות אלול?

"כשרוצים להסתכל על התכלית, שהוא כולו טוב, כולו אחד – צריך לסתום את עיניו… לבלי להסתכל כלל על תאוות עולם הזה והבליו… אך אי אפשר להיות תמיד קבוע בבחינת ה'ביטול', כי אם כן, יצא מגדר אנושי… אי אפשר להמוחין, שהם הכלים, לקבל זה השכל של בחינות ביטול, כי הוא בחינת 'אין סוף'… אף על פי כן, מהרשימו שנשאר מהביטול – על ידי זה נעשה 'התחדשות התורה'… כשזוכה אחר כך ל'חידושין דאורייתא', זה סימן שזכה לבחינות ביטול אל התכלית".
(ליקוטי מוהר"ן סה ג, ד)

אלול – – – כן, א-ל-ו-ל!!!

יש אולי כאלה שהחודש הזה מתקשר להם עם צמיחה רוחנית בטוחה, אבל לא נחטא לאמת אם נאמר שלפעמים שם החודש הזה מזכיר משהו אחר… שאיפות אדירות שהתנפצו, כשהן מותירות בפה טעם של תסכול.

המסלול כבר מוכר: הרבה רצון טוב, תקוות – ולבסוף, נפילה. אם לומר 'דוגרי' – לפעמים אין כבר חשק אפילו לנסות. מסתפקים בתקיעת השופר ובאמירת סליחות – וזהו; מה אפשר לעשות!

באמת, מה אפשר לעשות? האם אין אפשרות שכל חודש אלול או כל התעוררות אחרת, ינוצלו לבניית נדבך נוסף בבניין הרוחני שלנו, במקום להתפוגג ולחלוף כלא היו?

* * *

הבעיה היא, שההתעוררות בעצמה היא זו שחורצת את דינה לכישלון. כשאנחנו כבר מתעוררים – אם באלול, אם בעקבות שיעור מלהיב, או אם מחמת ייסורים שנשלחו משמיים לנער אותנו מהאדישות, או סתם בזכות הבת-קול שמנסרת בחלל העולם וקוראת: "שובו בנים שובבים" (ירמיהו ג, יד) – כי אז אנו רוצים כבר ללכת עד הסוף; לשכוח מכל עניני העולם הזה ולהקדיש את כל-כולנו לעבודת הבורא יתברך, כי הרי באמת מלבד עבודת ה' אין מאומה; הבל הבלים, הכל הבל!

התובנה הזו של התגמדות העולם הזה וענייניו באספקלריית הנצח, היא אמנם אמיתית ונכונה, אבל האמת הזו גבוהה ונשגבה מכדי יכולת הקיבול שלנו, במיוחד בשלבים הראשונים של ההתקרבות לה'.

הקב"ה ברא אותנו עם גוף מוגבל ביכולותיו, וכך הוא חפץ שנעבוד אותו, כמו שכתוב: "ואבית תהלה מגושי עפר מקרוצי חומר" (מתוך פיוטי יום כיפור).

לכן, ההתעוררות הזו שמטיסה אותנו לגבהים שאיננו יכולים לעמוד בהם – סופה אכזבה וכישלון. וגרוע מכך – בפעם הבאה כבר נחשוב פעמיים אם בכלל להתחיל…

* * *

אין הכוונה לומר שלא להתעורר, לכסוף ולהתלהב – צריך רק לצמצם את ההתלהבות, ולתרגם אותה לשפת המעשה, כך שנוכל לקבל אותה ולהטמיעה למרות המוגבלויות האנושיות שלנו.

במעמד הר סיני הגענו להתלהבות שיא, עד שפרחה נשמתנו, כמו שאמרו חז"ל, אבל התלהבות זו לא היתה לריק – קיבלנו את התורה, שבתוך הליכותיה גנוזה אותה התלהבות עצומה, אך בצורה שאפשר להשיג ולקבל אותה.

זוהי אפוא הדרך לשמר כל התעוררות – לחבר אותה אל התורה הקדושה, להוסיף חיזוק בלימוד התורה ובקיום מצוותיה, או לפחות לחדש את הרצון והחשק לתורה הקדושה.

שכן, רק התורה הקדושה היא זו שבכוחה לתרגם את השאיפות הגדולות – לשפת המעשה.

כך נהפוך את חודש אלול למעין 'מעמד הר סיני' זוטא, שבו נקבל את התורה בכוחות רעננים – ואז ההתעוררות הזאת תהפוך אצלנו לקניין נצחי.

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support