"התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל" (לקו"מ ח"ב כה), וכן בשיחות הר"ן מובא שאחד שאל את רבי נחמן איך להתקרב להשי"ת ואמר לו לעסוק בלימוד תורה, ושאל אותו הלא אינו יכול ללמוד, והשיב לו רבינו כי על ידי תפילה אפשר להגיע להכל, לתורה ועבודה ולכל הקדושות.

הרי כי בעצה נפלאה זו פתח לנו רבינו ז"ל שער לכל הקדושות שבעולם; אין לך קדושה אשר נפלאת ורחוקה היא, בעת אשר נתן בידנו רבינו עצה נפלאה שכזו.

אבל את זה צריכים לדעת, כי בעת שניגש לפרש שיח לפני השי"ת, צריך לפתוח בתודה והודאה, הפותחים את הלב, ואף בסיומה של התבודדות חובה לסיים בדברי שבח והתחזקות בהודאה להשי"ת על שזיכהו לפרוש שיח לפניו, ובתקוה כי מעכשיו ולעתיד יזכה לעשות את רצון השי"ת, ולהתחיל בהתחלה חדשה בעבודת ה' כראוי, התבודדות אשר אין סיומה בדברי התחזקות עליה אמר רביז"ל בספר המידות (כעס אות לה) שכעס בא ע"י התבודדות שלא כראוי.

וגם זאת צריך לשום אל לב, לבקש רחמים על כלל ישראל שיזכו לעשות רצון השי"ת.

ועוד מובא בחיי מוהר"ן (תלז) "שיאמר האדם בשעת ההתבודדות כשמתבודד בינו לבין קונו, היום אני מתחיל לדבק בך", כי עיקר ענין התפילה היא הדבקות בהשי"ת כמו שאמר רביז"ל כי תפילה היא לשון התקשרות ודבקות.

ואם כי כמובן צריך להתבודד בשדה או בחדר מיוחד אשר בבית כי אז יש לו ישוב הדעת בלי הפרעות כפי אשר צווה רבינו ז"ל (לקו"מ ח"ב סי' כה, ועוד), אבל אפילו כשהולך בדרך יכול גם כן לדבר אל השי"ת, כמו שמספרים על ר' אברהם בר"נ זצ"ל שנסע עם ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל ברכבת, ומיד עם עלותם על הרכבת הסתובב ר' אברהם ופניו אל הקיר והתחיל לדבר להשי"ת, ואח"כ כשהסתובב ראה את ר' לוי יצחק שהוא עומד, אמר לו: מה אתה שותק? הלא הפה הוא כמטחנה, שבשעה שאינה טוחנת הרי היא כהולכת לאיבוד.

ועוד תועלת רבה יש בהתבודדות, שמביאה על האדם יראה ובושה מלעבור על דברי תורה, כי בשעה שעומד נסיון, מיד מהרהר הוא "הלא עכשיו דברתי והתחננתי לפני השי"ת, איך אני לא מתבייש לעבור על דבריו".

ואת זאת עלינו לשים על לב, את מה שכתב מוהרנ"ת בלקוטי הלכות (הל' העושה שליח לגבות את חובו ה"ג אות יג) "מי שעוסק בתפילה ומתחזק בכל עוז להרבות בתפילה ושיחות בינו לבין קונו… כי אין שום שכל שיוכל להשיג ולהבין עד היכן מגיע הכח של תפילות ישראל אפילו של הפחות שבפחותים בפרט מה שמתפלל כ"א על צרת נפשו שהוא רחוק מהשי"ת. כי אפילו המלאך הקדוש שמקבל תפילות מישראל וקושר מהם כתרים לרבו אינו יודע להיכן להעלות הכתר הנורא הזה רק הוא משביע אותו שיעלה מעצמו וישב בראש קונו כשרז"ל".

יזכנו השי"ת שלא נסור מדרך זו כל ימי חיינו לשפוך שיח כמים לפני השי"ת לבל נפול ברשת שונאנו אכי"ר.

(נערך ע"פ מכתב)