השם קרוב תמיד
כ״ט בתמוז תשע״ט
גם לך יש הכח להתאמץ בעת דין וקושי, להתפלל ולהמתיק זה הדין, להמשיך על עצמך חסדים חדשים שלא היו מעולם. רק חזק ואמץ, אל תאמין לפשטות הדין שאתה רואה, הבן והאמן שיש בזה עמקות פנימית יותר – לעורר אותך להתפלל, ותמיד, בכל עת ובכל מצב, תזכור דבר אחד: השם תמיד איתך, השם תמיד קרוב אליך.
"עוצם גדולת רחמיו וחסדיו יתברך הם עד אין סוף ואין תכלית ואי אפשר להשיג כלל עוצם אמיתת כוונתו יתברך אפילו בתוקף כעסו וחרון אפו ח"ו, כי גם אז רצונו יתברך שנבקש ונתפלל לפניו וחפץ להושיענו באמת ישועה שלמה. ועל כן גם אז צריכין להתחזק בתפלה ולהתחנן לפניו יתברך ולבטוח ברוב רחמיו וחסדיו אשר אי אפשר להשיג כלל. וכמו שמצינו במשה רבנו עליו השלום, לאחר חטא העגל ויאמר להשמידם ח"ו, אז הבין משה לבלי להסתכל על פשטיות דבריו יתברך שנדמה כאילו חפץ לכלותם חס ושלום. אבל באמת לאמיתו אינו כן רק הכל כדי לזרזם שיתחזק בתפילה להמתיק הדינים והקיטרוגים מעל ישראל. ועל כן התחזק משה אז בתפילה מאד עד שנתרצה השם יתברך למשה "וינחם ה' על הרעה" וכו', ואז לימדו סדר התפלה וגילה לו שלש עשרה מידות של רחמים, ושם גילה לו האמת לאמתו, שעצם אמיתתו יתברך הוא ריבוי רחמיו וחסדיו לנצח, שאינו נפסק לעולם, שזה בחינת "אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת" וכו', היינו שזה עיקר האמת של השם יתברך, שרחמיו וחסדיו אינם כלים לעולם יהיה איך שיהיה, ותמיד מועיל תפלה ותחנונים וצעקה ושוועה לשם יתברך, כי אחר כל הכעסים שמכעיסים אותו יתברך עדיין רחמי אמיתתו אינם כלים לעולם.
ובכל דור ודור נמצאים צדיקים וכשרים שמתחזקים בתפלה תמיד, ועל ידי זה הם ממתיקים כל הדינים שבעולם ומבטלים כל הגזרות רעות מישראל ומכניסים הדעת האמתי בישראל, להתחזק בתפלה ותחנונים תמיד. כי זהו עיקר האמת לאמתו כמו שכתוב: "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת", וכתיב: "ואני תפלתי לך וכו' ענני באמת ישעך" – באמת דיקא כי אני מאמין שבאמת לאמתו גם עתה אחר שעשיתי מה שעשיתי ועבר עלי מה שעבר, עדיין עדיין אתה חפץ להושיעני ועל כן אני מתחזק ומתפלל, ענני באמת ישעך, והבן היטב היטב כמה וכמה צריכין להתחזק בתפלה תמיד יהיה איך שיהיה". (ליקוטי הלכות רבית הלכה ה' אות ל"ג)
בשבועות אלו, בהם אנו קוראים את הפרשיות של האבות הקדושים יסודי האומה, ראוי לנו מאוד שנשים לב לנסיונות הקשים שעברו עליהם. שהרי מעשיות אלו הם הירושה שירשנו, לימודים נפלאים איך אפשר לעמוד איתן נגד כל הנסיונות, להיות תמיד קרובים לה' ונאמנים אליו.
ואל נא תחשוב בליבך: 'וכי איך אשווה את עצמי לאבותינו הק', הם ברום דרגתם היה בכוחם לעמוד בנסיון, אך מה יעשה שפל ערך כמוני?' כי דע לך שעיקר הנסיונות שעברו עליהם לא היו בעצם הקושי לקיים רצון ה', שהרי הם היו בטלים ומבוטלים לגמרי להשי"ת, אלא עיקר הנסיון היה מה שראו רמזים אמיתיים מן השמיים שאין חפצים בהם כלל, והיה יכול להיות נדמה להם כאילו נתקלקלו כל ההבטחות שהשי"ת הבטיח לאברהם אבינו ע"ה, ובכל זאת התגברו בבטחון והלכו אחר השי"ת.
וזהו עיקר קושי הנסיון שאנו יכולים ללמוד מהם. כי על כל אחד עוברים נסיונות שכאלו, זמנים חשוכים וימי חורף סגריריים, אשר בהם רואה 'ומרגיש' רמזים מן השמיים, כאילו אין מסתכלים עליו מלמעלה ואין חפצים בו. ובפרט אם הרבה לקלקל, אזי יש לו סברות רבות ומשונות שכבר איבד כל תקוותו ואין ממש ברצונות שלו, ולעולם כבר לא יוכל לזכות לעבוד את ה'.
ולכן התורה מספרת לנו מעשה אבות שיש בהם לימוד עמוק מאוד, והוא: שנבין שעיקר ישועת ישראל באה דווקא באופן של נסיון והסתרה. וההסתרה אינה רק עצם קושי הנסיון, אלא הנסיון הוא שמידת הדין מראה פניה כאילו היא השולטת ר"ל, והיא אשר שולחת לאדם רמזים, 'הרגשים' וסברות שיחוש תחושת ריחוק וחוסר שייכות לקדושה. וזוהי פנימיות עמקות הנסיון שמנסים את האדם, האם יאמין למידת הדין כאילו היא מציאות אמיתית, או שיתאמץ להבין שהוא רק נסיון, וששייך להמתיק את הדין על ידי תפילה, כי גדולת ורחמי השי"ת הוא עד אין סוף ואין תכלית.
כי באמת כל עיקר כוונת השי"ת כאשר מעורר הדין הוא רק בכדי שנתעורר אנו להמתיקו, על ידי תפילה ועל ידי שנחפש רמזים איך ה' בכל זאת קרוב אלינו.
והוא אשר התגלה במעשה של חטא העגל, שהשי"ת אמר למשה שהוא חפץ להשמידם, ואילו משה מצידו, לא רק שלא חלשה דעתו, אלא אף הבין והשיג את פנימיות הדברים, שבעצם מעמידים אותו בנסיון האם אכן יאמין למידת הדין, או שיתעורר דייקא מזה לבקש רחמים, וכיון שהתגבר והתאמץ להתפלל, אז גילה לו השי"ת בעצמו את סדר הי"ג מידות של רחמים.
אחי היקר, מה אומר לך, זהו נסיון 'דק' עד מאוד, משום שלפעמים קשה לתפוס שאכן הוא נסיון, שהרי מראים לאדם רמזים ברורים ממש כביכול, במה שעובר עליו, קשיים ונפילות עד לאין שיעור, עד שכבר קשה להעלות על הדעת שמדובר בנסיון, לעורר אותו להמתיק את הדין על ידי שיתאמץ דווקא עתה להתפלל.
לכן אחי, יש להזדרז מאוד להתקרב לצדיקים, ולעסוק בלימוד תורתם, לימודי התחזקות. כי הם הולכים מאוד עם הלימוד הזה, ועוסקים תמיד להמתיק כל דין, ולא זו בלבד אלא שהם מכניסים גם בנו את הלימוד הזה, לידע ולהודיע שקרוב ה' לכל קוראיו, ושה' באמת נמצא תמיד איתנו.
ראה נא לקחת הלימוד הזה מהאבות הקדושים, כי גם לך יש הכח להתאמץ בעת דין וקושי, להתפלל ולהמתיק זה הדין, להמשיך על עצמך חסדים חדשים שלא היו מעולם. רק חזק ואמץ, אל תאמין לפשטות הדין שאתה רואה, הבן והאמן שיש בזה עמקות פנימית יותר – לעורר אותך להתפלל.
קוה אל ה' חזק ויאמץ ליבך.
(על פי הספה"ק משיבת נפש סעיף ס"ח)
גולשים צפו גם ב:

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

ספירת העומר
תולדותיו של כל אדם מישראל הם בבואה של תולדות עם ישראל מאז היותו לגוי. אם כן, פסח וספירת העומר אינם רק "זכר" ליציאת מצרים, אלא ענינו הפרטי של כל יחיד: לזכות ולצאת "מגלות מצרים שהוא…

להרגיש שייך
מי לא משתוקק לחוש רצוי ומועיל, להשתייך למקום טוב ומיוחד? כשהתחושה הזו דועכת, אנו עלולים להיות אבדים לנצח. ואז באה החיות החדשה: אני קיים, אני יחודי – וחלק ממניין יחודי. המספר האישי שלה, הוא זה…

וספרתם לכם – לעצמכם
תקופת "ספירת העומר" היא תקופה של היטהרות והתעלות – את זה כולנו יודעים. בכל יום ויום עולים משער לשער, ומתקנים עוד משהו פגום. הבעיה היא רק, שחלק גדול מאתנו מרגישים מחוץ לסיפור...

אתה עוד תזכה!
כולנו צועדים בדרך ארוכה מאוד שאת סופה קשה לחזות. הסכנה הגדולה ביותר היא שבעיצומו של מסע נתייאש וזהו. לכן, כל כך חשובה לנו ההבטחה 'אתה עוד תזכה' ואם נזכור זאת, ולא נתייאש, הרי שללא ספק…